בתשובה לרודי וגנר, 07/10/15 23:30
כפי שאמר אישקש: נכבה עכשיו! 664772
זה לא מה שקרה ב-‏1948? הערבים שמעו סיפורי זוועות על פעולותיהם של היהודים והטבח אותו הם מבצעים בכל מיני מקומות, ונמלטו והיגרו בהמוניהם.
אז, כמחצית מהערבים בארץ ישראל נמלטו/היגרו. אם נצליח לחזור על התרגיל זה כבר יקל על המצב. לא?
אז, ראשי המוסדות יצאו מגדרם להרגיע את הערבים ולספר להם כמה אנו רוצים שישארו. זו היתה טעות מרה ובכיה לדורות. צריך להראות להם בכל צורה אפשרית שאנו לא רוצים שישארו.
664821
זה קרה ב-‏48, אבל ב-‏67 כבר לא. למה לא? אולי כי העולם השתנה ומעשים מהסוג שהערבים פחדו מהם כבר נחשבים 'מוקצים'. אתה יוצא מהנחה שאם נבצע טבח מובהק באוכלוסייה אזרחית, זה ישרה פחד מספיק כדי להבריח את רוב הערבים? זה יכול להיות, אבל השאלה היא מה יהיה המחיר עבורנו.
664843
אני מסכים שבמקרה קיצון כזה צריך לבחון בזהירות מירבית את המחיר עבורנו. לזה התכוונתי בסיפא של תגובה 664426.
אבל אני יכול להציע הסבר למה זה קרה ב-‏48, לא יכל לקרות ב-‏67 ויכול לקרות היום:
בשנת 67 צה"ל נלחם מול צבאות מאורגנים. בשנת 48 חלק מההתמודדות היה מול אספסוף ולוחמים שהתערבו בתוך אוכלוסיה אזרחית. בערך כמו היום. מכאן ניתן לגזור גזירה שווה.

אז אני לא אומר שצריך להשתולל בלי רסן. המטרה שלי היא לצמצם את הנזקים - לעצמנו. אין לי בעיה עם מגבלות שנקבל על עצמנו כדי למזער פגיעה ביהודים. יש לי בעיה חריפה עם מגבלות שאנו מקבלים על עצמנו, כדי למנוע פגיעה באויבים, בטענה שהם "חפים מפשע" או משהו כזה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים