בתשובה לשוקי שמאל, 13/10/15 12:14
על הבנאליות של הרוע ועל נתניהו בירושליים. 665151
מאיה • בתשובה לשוקי שמאל יום ד', 14/10/2015, 9:58
הניתוח שלך מדויק בעיני אבל עדיין הופתעתי וחשתי אי נוחות למשמע אמירתה. דומה כי הבורות והרדידות הפכו לדגל להתגאות בם וששרה ונבחרת ציבור תנפנף בהם בגאוה, מדובר בתקדים. תהליך האתנוצנטריות המשולב בבורות כמשאת נפש במקום כמקור לבושה ורצון להשתפר כמעט בלתי יאומן.
שני הפירושים של "הבנאליות של הרוע" נכונים בעיני, הוא שכיח ולרוב שטחי ובארצנו נתמך אקטיבית ע"י השלטון. חוסר הנכונות לקחת אחריות מינימלית ואפילו חלקית לסיבות למצב הנוכחי המתבטא בהכחשה גורפת של המצוקה כפי שנתניהו בדף המסרים החדש אומר: "הם לא מפגעים בנו בשל הזנחה אלא כי הם רוצים להרוג אותנו" (אחרת, יאלץ להודות באחריותו החלקית למצב) וניסיונו לקשור זאת לסיבות היסטוריות בלבד (מדוע דווקא עכשיו? על כך הוא לא ישיב), עקבי ומרושע.
מעניין אם גרסתו המסיתה והחד ערכית תתפוס בציבור או שסופסוף יצליחו לראות מורכבות ואפשרות להיחלץ ממעגל הדמים שהימין מטפח.

אתנוצנטריות [ויקיפדיה]
על הבנאליות של הרוע ועל נתניהו בירושליים. 665159
מאיה • בתשובה למאיה יום ד', 14/10/2015, 11:04
*תנופף*
על הבנאליות של הרוע ועל נתניהו בירושליים. 665170
הפונז • בתשובה למאיה יום ד', 14/10/2015, 11:57
גם תנפנף בסדר.
על הבנאליות של הרוע ועל נתניהו בירושליים. 665172
מאיה • בתשובה להפונז יום ד', 14/10/2015, 12:05
תודה. כפל נ', כפל פ', משהו נשמע קשה ולא מפונפן מספיק.
על הבנאליות של הרוע ועל נתניהו בירושליים. 665164
שוקי שמאל • בתשובה למאיה יום ד', 14/10/2015, 11:30
עלי להוסיף ולומר כי 2 הפרשנויות סותרות זו את זו.
בפרשנות הראשונה ("בכל אחד מאיתנו יש אייכמן קטן"), הרוע נפוץ מאד. כולם רשעים. בעולם כזה אין טוב ורע, אין אחריות ואשמה ובקיצור אין דין ואין דיין. בפרשנות השנייה ("הרוע עצמו הוא בנאלי, שטחי"), רוב האנשים אינם רעים. יש קבוצה מסויימת שמתוך שטחיות, אנוכיות וחוסר יכולת אמפטיה נוהה אחר הרע.
על הבנאליות של הרוע ועל נתניהו בירושליים. 665165
מאיה • בתשובה לשוקי שמאל יום ד', 14/10/2015, 11:44
לטעמי אין הם בהכרח סותרים. בפרשנות הראשונה אמנם הדגש על היות הרוע בנאלי, שכיח, אבל לא נאמר בה דבר לגבי אפשרות הבחירה שמייצרת אחריות ואשמה. כמעט כולנו עלולים בנסיבות מסוימות לנהוג ברשעות אבל הבחירה עדיין בידנו, כפי שויקטור פראנקל כותב בספרו "האדם מחפש משמעות": "אנחנו ששרדנו יודעים שהטובים בינינו לא חזרו" (לא ציטוט מדויק).

הוא גם כתב: "כשנסיבות החיים הרגילות נטרפות, נותרת לנו החירות האחרונה: כיצד להגיב." (שוב, לא ציטוט מדויק)

זו אמירה משמעותית של אדם שחווה את השואה ושרד.
על הבנאליות של הרוע ועל נתניהו בירושליים. 665171
שוקי שמאל • בתשובה למאיה יום ד', 14/10/2015, 11:57
כאן נגעת בדברים עמוקים מאד וע"פ דעתי גם נכונים. היכולת המוגבלת הזו, הקיימת בכל מצב, קשה ככל שיהיה, לבחור ולהכריע בין טוב לרע, היא הבסיס הנדרש לביסוס קיומם של הטוב והרע כמושגים בעלי משמעות.
אבל כאן אין עסקינן באנשים העושים דברים רעים (שזה אכן נפוץ מאוד. כולנו, לא כן?), אלא באנשים שהם הרוע עצמו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות