בתשובה להפונז, 18/09/15 22:08
אני מורה לשעבר למדיטציה טרנסנדנטלית. מדיטציה טרנסנדנטלית היא כת 665220
האם יש הבדל מהותי בין מדיטציה "לפי הספר" לבין תחושת התעלות שאפשר להרגיש (לדוגמא) בשמיעה ממוקדת של מוזיקה אהובה במיוחד?
ואם באמנות הריקנות ואי החשיבה ענייננו, מה רע בסקס?

(לא שיש לי בעיה עם מי שמעדיף מדיטציה, אבל למה להפוך את זה לדת?)
אני מורה לשעבר למדיטציה טרנסנדנטלית. מדיטציה טרנסנדנטלית היא כת 665223
אני יודע מעט מאד על התחום, אבל אאז"נ fMRI מראה שבזמן מדיטציה יש פעילות מוחית ייחודית.
מדיטציה טרנסדנטלית. 665225
מאחר ומטרת המדיטציה‏1 איננה תחושת התעלות, אז השאלה שלך לא ממש ברורה. כדאי לברר את זה לפני שעושים השוואות.

אני בכל זאת אנחש את כוונתך, ואענה באנלוגיה:
למה ללכת לחדר כושר כשאפשר לרקוד לצלילי מוזיקה אהובה במיוחד - או לעשות סקס?
למה ללכת לפסיכולוג כשאפשר לדבר עם חברה טובה?‏3

1 אני לא מדבר על מדיטציה טרנסצנדנטלית, בה אין לי שום רקע וידע‏2.
2 המדיטציה הטרנסדנטלית היחידה שפגשתי, היא כאשר הלכתי לשיננית כמה חודשים אחרי שהפכתי לאב, ועצם התחושה של לשכב בשקט במשך חצי שעה, לעצום עיניים ולא לעשות כלום היתה כל כך מתוקה, שהרעש והעקצוצים בחניכיים לא היו קרובים אפילו להפר את הנירוונה הזמנית בה שהיתי.
3 או לעשות...
אני מורה לשעבר למדיטציה טרנסנדנטלית. מדיטציה טרנסנדנטלית היא כת 665492
סקס מצריך (במקרה האופטימלי, כן?) תשומת לב ואינטראקציה מתמדת עם פרטנר. ייתכן שנוצרת שם תחושה מנטלית שקרובה להתעלות, אבל היא שונה מאוד מהתחושה כנ"ל שנוצרת במהלך מדיטציה. ודאי שההתלהבות הסוחפת, או לחלופין המלנכוליה המתוקה, שנוצרת בזמן שמיעת מוזיקה לא דומה לשתיהן גם יחד.

גלי האלפא שנוצרים בזמן מדיטציה הם אותם גלים של פעילות מוחית של הרגע שלפני ההירדמות - ההיטלטלות הזו בין מודעות מלאה לבין מנוחת התודעה. במדיטציה פשוט מתאמנים להאריך את התחושה הזו כך שלא תימשך דקה בלבד ולא תוביל לשינה סתם, אלא יהיה אפשר להישאר בתוכה זמן רב, כך שיתאפשר לאדם "לשקוע" לתוך עצמו תוך שהוא עדיין בהכרה מלאה. כל זה מתבצע ללא שעון וללא מודעות לזמן/שלבי המעשה שמתקיימת גם בסקס וגם בשמיעת מוזיקה.
אני מורה לשעבר למדיטציה טרנסנדנטלית. מדיטציה טרנסנדנטלית היא כת 665506
התכוונתי לתת תגובות המשך ארוכות לגבי השיטה של גלים בינוראלים בתור מחוללי תדירות פעימות במוח בתדירות אלפא (אולי גלים בינוארלים יכולים לחולל גם פעימות בתדירויות אחרות שאופייניות למצבי ריכוז שונים של המוח, הטענה האחרונה פחות בדוקה בהשוואה לתדירות אלפא). מאחר ואני טרוד בעניינים אחרים לא הגבתי את תגובות ההמשך אבל בכוונתי לעשות זאת ברגע שיתאפשר). אני כרגע מריץ ניסוי עצמי שמורכב מ- 50 ניסויים לפחות שבהם אני שומע גלים בינוראלים אלפא ואחרים לפני השינה ותוך כדי השינה. הניסוי ימשך בערך עוד חודש וחצי מהיום.

מאחר והתרגלתי לישון (כשעה) תוך כדי שמיעת צלילים (צלילים רועמים) של גלים בינוראלים אני מניח שפעימות אלפא בהשראת גלים בינוראלים מסוג אלפא _מתמידות_ כל עוד פס הקול ממשיך לנגן (אלא אם כן המוח מתנגד לתדירות ועובר מעצמו לתדירות אחרת. (ידוע שיש תדירויות שונות של פעימות מוח בזמן השינה, לפי סוג השינה, למשל: שנת REM לעומת שינה עמוקה מאוד שהיא נטולת חלומות).
אני מורה לשעבר למדיטציה טרנסנדנטלית. מדיטציה טרנסנדנטלית היא כת 665512
לגבי הניסוי: מה אתה בדיוק בודק? בהשוואה למה? איך אתה מודד את התוצאות?
אני מורה לשעבר למדיטציה טרנסנדנטלית. מדיטציה טרנסנדנטלית היא כת 669576
אני בודק האם ניתן לעודד הרדמות.

ידוע שבשלב של לפני הרדמות מופיעים גלי אלפא (מדידות נעשו באמצעות אלקטרודות). העניין שלי נובע מכך שלעיתים תכופות מדי אני סובל מנדודי שינה, כלומר אני מתעורר לאחר מספר שעות שינה שהן הרבה פחות מהנורמה (נורמה מקובלת לשינה היא שנת לילה רצופה של 7 שעות לפחות). במצב של נדודי שינה (מחסור ניכר בשעות שינה של הלילה) אני חש עייפות (וכאבים קלים לא ממוקדים) וכן ירידה בריכוז ביום שלאחרי לילה של שינה חסרה. זה עניין טורדני שאני מנסה להפטר ממנו. שנת יום של שעתיים שלוש (שלאף שטונדה) מסייעת במקרה זה; אבל - לי אישית קשה להרדם בשנת יום (ידוע לי שיש אנשים שלא מתקשים להרדם בשנת יום), אני בודק האם שימוש בגלי קול בינוראלים עוזר בנידון.

עשיתי כ- 30 ניסויים במשך חודש, הפסקתי אותם זמנית לאחר שלא היו מימצאים מרשימים באופן מיוחד. אבל זה לא ביזבוז גמור - הרווחתי מהניסויים בכך שאני מזהה היום _טוב_ מתי ההרדמות שלי תהיה מיידית וזה עוזר לי בהשגת מכסת שעות שינה מספקת ביממה (מה שאני עושה לא יעזור לאחרים כי סדר היום שלי אינו אופייני לאחרים, הוא אינו קשיח).

לאחר הפסקה של כחודשיים בניסויים - אחזור על הניסויים בקרוב ואעשה לפחות עוד 20 ניסויים ואז אחליט, כאמור, אם לעשות כ- 20 ניסויים נוספים (כדי להגיע לאילו שהן מסקנות).

הרווחתי משהו נוסף - יתכנו מימצאים שאינם נוגעים ישירות לשינה אלא למנגנון של הנתקות מ"רעשי הסביבה" (כולל רעשים פנימיים של חלוקת קשב פגומה. חלוקת קשב פגומה: חושבים באופן ממוקד על עניין אחד אבל "תוך כדי החשיבה הממוקדת" גולשים באופן לא רצוני לחשיבה בעניינים אחרים שמסיחים את הדעת).

הנתקות מרעשי הסביבה עשויה להועיל לריכוז מכיוון שלעיתים קרובות פגיעה בריכוז נובעת מכך ש"רעשי סביבה" קוטעים חשיבה רציפה (מונעים חשיבה ממוקדת). מאידך, לא מן הנימנע שלהנתקות מ"רעשי הסביבה" יש מחיר בכך שמאבדים כליל את יכולת החשיבה הממוקדת. מה שאמרתי נשמע מעורפל אבל אין לי דרך להסביר זאת טוב בלי לגלוש להסבר ארוך ומסורבל.

במקום להביא הסבר ארוך : אציין שמדובר במצב דומה ללקיחת תרופת הרגעה. תרופת הרגעה משיגה את מטרתה בכך שהיא מנתקת מרעשי חשיבה מציקים שקשה להפטר מהם. אבל במקביל - תרופת הרגעה גורמת לטישטוש החשיבה בכלל. בכל מקרה, כל העניין של הנתקות שווה בדיקה (בדיקה של השפעת גלים בינוראלים) לפחות בדיקה ראשונית.

אם וכאשר אסיים את הניסויים אסכם אותם (בלי נדר). לא יכול להתחייב למועד סיום הניסויים.
אני מורה לשעבר למדיטציה טרנסנדנטלית. מדיטציה טרנסנדנטלית היא כת 665513
איך אתה יודע מתי המח מייצר גלי אלפא? זה ששומעים תדר מסוים לא נשמע לי כמו מדידה מספקת.
אני מורה לשעבר למדיטציה טרנסנדנטלית. מדיטציה טרנסנדנטלית היא כת 669577
בדיקת גלי אלפא במוח נעשתה במעבדה באמצעות אלקטרודות. מעט פרטים בויקיפדיה בערכים של גלים בינוראלים (נראה לי שהבדיקות הראשונות לפני יותר ממאה שנה לא נעשו בעזרת אלקטרודות, מכיוון ששימושי החשמל התחילו רק בערך בשנת 1900 (ולכן לא יתכן שימוש באלקטרודות). ניטען שגלים בינוראלים גורמים לתהודה במוח של אותם תדרים (תדרים לאו דווקא אלפא). ניטען שהתהודה נימשכת לפחות זמן קצר אבל לא בטוח שנמשכת זמן ארוך.

הבדיקה שאני עושה אינה אם מופיעים אצלי במוח תדרי אלפא, אלא האם שימוש בגלים בינוראלים משפיעים על מצבי עירנות שיש בסמוך להרדמות. המטרה שלי היא הרדמות במצבים של נדודי שינה. מצבי עירנות (של טרום הרדמות) ניתנים לבדיקה (במיוחד ניתנת לבדיקה הופעת ההרדמות, שהרי הרדמות היא מימצא חד משמעי).

להלן מצבי עירנות של טרום הרדמות שניתנים לזיהוי :
א) רצון לפהק.
ב) הנתקות מהסביבה (נעלמת לגמרי המודעות באיזה מקום אני נמצא), אורכת מספר שניות עד מספר דקות.
ג) חשיבה לא ממוקדת שנעה מעניין אחד למשנהו (פרקי זמן של מספר דקות עד שעה).
ד) אובדן טונוס שרירים (למשל: היד נופלת, החפצים נושרים מאחיזה).
ד) הזיות קלות של מראות וקולות שצצות "משום מקום" ואורכות מספר שניות (מעין חלימה בהקיץ).

אני מתרכז רק במצבי עירנות של טרום שינה כי זה מה שמציק לי (יש לי לי נדודי שינה, מעת לעת, לא בחודשיים האחרונים). אבל - לפי התרשמותי אנשים אחרים עשויים להיות מעוניינים במצבי עירנות מסוג אחר. בתגובתי לצפריר תיארתי במספר מילים את מצב העירנות מסוג "רגישות לרעשי סביבה" שמפריעים לחשיבה ממוקדת. אנשים אחרים יכולים להיות מעוניינית במצבי עירנות מסוג "רגיעה ונינוחות נפשית" (אם אינם רוצים לההשתמש בתרופות הרגעה).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים