 |
הספר מצייר את המטרה מסביב לחץ. הדרך היחידה לבדוק אם חוק מסויים הוא תקין על־פי אמות מוסר של דמוקרטיה ליברלית היא לבדוק אם עונה לערכים של דמוקרטיה ליברלית. אם יש מדינות אחרות שמחזיקות בחוקים דומים לא הופכת אותו ליותר ליברלי אלא אותן לפחות (בהנחה שהוא לא עומד באותם ערכים). כל בדיקה אחרת מריחה מחוסר יושר.
ולעניין, החוק הגרמני שונה ומתייחס בסופו של דבר לאוכלוסיה מאד קטנה (יחסית לגודל אוכלוסיית גרמניה) של אנשים שמדברים גרמנית בדיאלקט מסויים והם צאצאים של מי שהיגר לרוסיה במאה ה-18. בפינלנד אתה צריך להיות צאצא של אזרח פיני. באירלנד אם אין לך סב שנולד באירלנד אתה לא זכאי לאזרחות על בסיס מוצא (ולחלופין, אם יש לך סב כזה אתה זכאי לאזרחות גם אם הוא לא היה אזרח). בפולין שנת הבחירה היא 1918, ואם אחד מאבותיך ויתר על אזרחותו אתה לא זכאי לאזרחות. החוק בצ'כיה (שאגב, שונה לאחרונה) מתייחס לנכדים... ביוון אפשר דה פקטו לקבל אזרחות רק אם הוריך או היריהם היו יוונים.
למיטב ידיעתי, אין עוד דמוקרטיה, בטח לא דמוקרטיה ליברלית, במצב דומה לישראל. ז"א שמסלול האזרחות הכמעט יחיד שפועל בה היא אזרחות על ידי מוצא. ברוב הדמוקרטיות הליברליות, בטח אלה שהוזכרו ברשימה, יש מסלול ארחות פעיל שמתייחס לילדי המדינה ולזרים שרוצים להתאזרח בה בלי קשר למוצאם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש