 |
|
 |
||
|
||||
 |
פרק 2: ירון זליכה, שומר הקופה בפרק הזה, החשב הכללי באוצר לשעבר, פרופ' ירון זליכה מסביר מדדים השוואתיים של ישראל למדינות אחרות בעולם מדד ג'יני, השוואת מספר המשכורות הנחוצות לרכישת דירה, מדד וטבלת השחיתות העולמית, הפערים ברמות החיים בין מדינות, מדד העוני, מדד הריכוזיות של קבוצות שולטות, מדד איכות המאבק הממשלתי במונופולים, השוואת תמלוגי הגז, טבלת השחיתות העולמית. מדבר על שלושת השקרים הגדולים של הכלכלה הישראלית ועל חמשת מחוללי העוני. מדד ג'יני: מדד השוויוניות בעולם. שבדיה במקום ה-1, (אוסטריה - 10, צרפת - 26, אנגליה-38) ישראל במקום ה- 66, ליד מונגוליה, אינדונזיה, תימן. מעלינו:, הודו (55), זו עם הקאסטות, אתיופיה ואזרביייז'ן. הכל מגובה בנתונים: אנחנו עובדים הכי הרבה במערב, מרוויחים הכי פחות במערב וחיים בחברה הכי פחות שוויונית במערב. 3 השקרים הגדולים של הכלכלה הישראלית: 1. ישראל עניה בגלל המצב הביטחוני: תקציב הביטחון מהתוצר ירד מ31% ב-1975 ל-6.5% כיום והעוני רק גדל. 2. ישראל עניה כי היא מדינה קטנה: השוק קטן ולכן הצמיחה הכלכלית מוגבלת. אבל לא מספרים לנו שלפי המחקרים, הגודל האופטימלי לצמיחה גדולה הוא בין 6-12 מיליון איש. אנחנו נמצאים בטווח הזה. מדינות מצליחות הנמצאות גם כן בטווח: סינגפור (5.5), שבדיה (9.7), דנמרק (5.5) ומביא עוד דוגמאות. 3. ישראל עניה בגלל החרדים והערבים: הם לא עובדים ולכן הם עניים ועלינו לסבסד אותם באמצעות המיסים המוטלים על שאר האזרחים. מתברר שתעסוקת החרדים עלתה ב-6 שנים ב100,000 איש ושל הערבים ב-150,000 איש ושיעורי העוני בישראל גדלו. עבודה לא מחלצת מעוני בישראל, עובדים ונשארים עניים. חוסר השוויוניות מדד ג'יני מסביר את הפער בין נתוני העוני של אזרחים ושל ילדים ללבתי הקפה ולשדה התעופה המלאים: מעטים מדי מחזיקים בהרבה מדי ורבים עניים. קו העוני: לזוג - 4,512 ₪ בחודש, ליחיד - 2,812 ₪ בחודש. 22.7% מתחת לקו העוני, 33.7% מהילדים מתחת לקו העוני, כל ילד שלישי. מה זה אומר על עתידם? אנחנו במקום ה-1 בעולם המערבי. חמשת מחוללי העוני: מחולל עוני 1: מדיניות מיסוי: ככל שאתה עשיר יותר אתה משלם פחות מיסים למדינה. חוקים לטובת בעלי ההון. טבע: 0% אינטל: 1.6% ודוגמאות נוספות (כיל, מפעלי ים המלח) למונופולים המחזיקים באוצרות הטבע של המדינה ומשלמים כלום-עד-כמעט-כלום מיסים. נחקקים חוקים לטובת בעלי ההון, למשל מסלול אסטרטגי, פטור מלא ממס לטובת חברות בינלאומיות כדי ש"יקימו מפעלים ויספקו עבודה לתושבי הנגב והגליל", בהמשך ההטבות מופעלות גם על מרכז הארץ אבל הן מקימות מפעלים ב<הודו וסין> ולא בארץ וההטבות רק מתרחבות. הפטור המלא תפור לטובת "טבע" וחברות בינלאומיות אחרות לא באו לכאן והיא הקימה מפעלים בהודו ובסין. 4 חברות מקבלות 70% מההטבות ודוחקות חברות בינוניות וקטנות. הן ייצאו 40 מיליארד שקלים לחו"ל להקמת מפעלים שם (גם ביפן ובהונגריה)וזנחו את קרית שמונה והנגב. מדובר בירידה של עשרות מיליארדים מהכנסות במיסים ואי הקמה של מפעלים חדשים והנטל עובר אלינו. למשל, ב2012, "טבע" שלמה למשרד רואי החשבון שלה pwc 22 מיליון דולר ולמיסים בישראל, 5 מיליון דולר. חקיקה נוספת לטובת המונופולים היא מאות אחוזי מס במכס למניעת תחרות בהן. מחולל עוני 2: חוסר תחרותיות חברות האשראי מול הבנקים. 3 בנקים: פועלים, לאומי ודיסקונט שולטים ב-80% מהיקף האשראי בישראל. במדינות מערביות נורמליות יש הרבה יותר בנקים שותפים והרבה יותר חברות אשראי ואילו בישראל הבנקים הם הבעלים של חברות האשראי. לפי החוק הריבית המקסימלית שמותר לגבות בשוק האפור היא עד 7.8%, הבנקים דורשים ריבית של 9%, 13% ו-15%. שוק מונופוליסטי ללא תחרות. שוק מונופוליסטי נוסף: חברות המזון הקובעות את מחירי המזון בישראל הגבוה ב20%-25% מאירופה. ("היקרה"). 5 חברות השולטות בשוק: אוסם, תנובה, עלית, שטראוס וקוקה קולה. הן שולטות ב-48% מהשוק ו-1,108 חברות אחרות מתחלקות בחצי שנשאר ורואים זאת בפריסה במדפים בסופר (נסטלה למשל - תנובה, קנור - זו תלמה) ובמחירים. מיסים (חקיקה לטובת בעלי ההון) של 190% ויותר על מכס ליבוא מזון מונע תחרות ואנחנו משלמים. שוק הרכב: אותו סיפור. וכאשר זליכה מונה לעמוד בראש ועדה שתבחן רפורמה, הם עבדו 7 חדשים, ובפועל, ישראל כץ שר התחבורה והממשלה הוציאו לפול בערך 5% מההמלצות השוליות היותר. אנחנו אחת המדינות הכי לא תחרותיות בעולם. ישראל מדורגת במקום ה-141 מתוך 148 במדד הריכוזיות של קבוצות שולטות. לצידנו, סרביה, אתיופיה, מונגוליה, צ'אד. מעלינו: לוב. ישראל מדורגת במקום ה-109 בעולם, באיכות המאבק הממשלתי במונופולים. קיים חוסר רצון להילחם בהן וישראל היא המדינה הכי לא תחרותית במערב. מחולל עוני 3: שוד משאבי הגז דובר על כך רבות אבל מאלף לראות שהבשורות טובות: ישראל מדינה עשירה באוצרות טבע, אשלג, פוספטים, ברום וכעת גז בשווי 250 מיליארד דולר, טריליון שקל. המחשה יפה: אם מימי דוד המלך ועד היום היינו מקבלים מיליון שקל ל*יום, היינו מגיעים לטריליון שקל. כסף ששייך לנו כמו הכנרת, הכרמל, הנגב. אבל הזיכיונות, הרישיונות לכרייה ניתנו, בניגוד למדינות אחרות (יש טבלת השוואה) כמעט בחינם. תשובה ונובל אנרג'י קבלו אותם בחינם וללא מכרז. והתמלוגים מהכרייה? בחו"ל החברות משלמות בין 50%-80%, בישראל - 12.5%. רישיונות בחינם והתמלוגים הכי נמוכים בעולם. בנוסף, בניגוד לחוק הם מחזיקים בשטח הגדול פי 4 מהמותר בחוק. בעקבות המלצות ועדת שישינסקי נקבע שישלמו 62% ותשובה החל לאיים בסיוע של ח"כים: לא נפתח את המאגרים והסף יגיע לאירן. בעקבות האיומים,הורידו את אחוז התמלוגים ל-50% ונקבל אותם רק ב-2020. מונופול של חברה אחת על 90% מהמאגרים. מחולל עוני4: השחיתות בטבלת השחיתות העולמית ישראל ב-2001 - מקום 16 המכובד. ב- 2005 -28. ב- 2014 - מקום 37. זוהי מגמה: ב-13 שנים יורדים ביותר מ- 20 מקומות. אם המגמה תמשיך ב-15 השנים הקרובות, נמצא עצמנו לצד מדינות כרואנדה, נמיביה, אנגולה ותימן. קשרי הון -שלטון רקובים. מדוע הנתון הזה כה חשוב? לפי המחקרים, השחיתות אחראית ל-40% מהפערים ברמות החיים בין מדינות. ביננו לבין המערב. מחולל עוני 5: מחירי הדיור מספר המשכורות לקניית דירה בישראל: ב- 1988 - 44. ב- 2008 - 103. ב- 2014 - 137. עלנו לעבוד פי 3 מהורינו כדי לקנות דירה. זליכה מסביר מדוע בהשפעת איומי והפחדות הבנקים ובעלי ההון ב2005 קפצו מחירי הדירת, הקשר בין הריבית למחירי הדירות וכיצד המשכנתא גדלה ב- 6 שנים מ-3,500 ש" ל-7,000 ₪ואם אחד מבני הזוג מאבד את עבודתו, הם נכנסים לקו העוני. בכלכלה הם נקראים: "הדור האבוד". מפורטת טבלת ההשוואה העולמית לפיה הזוג הישראלי צריך לעבוד פי 4 מזוג דומה בשבדיה ובשוייץ ופי 2 מזוג בארה"ב ובצרפת. אז מה למדנו? 1. ישראל היא מדינה עשירה עם שיעורי העוני הגבוהים במערב 2. ישראל היא אחת המדינות הפחות שוויוניות בעולם, אנחנו מתקרבים לרמת אי השוויון בעולם השלישי 3. העוני בישראל נוצר ביד מכוונת, המדיניות הממשלתית דואגת לבעלי ההון במקום לאזרחים 4. החברות הגדולות בישראל כמעט שלא משלמות מס, נחשו מי צריך לשלם יותר? 5. ישראל היא אחת המדינות הכי פחות תחרותיות בעולם, גן עדן למונופולים וגיהנום לצרכנים 6. משאבי הטבע של ישראל חולקו חינם לבעלי ההון, אנחנו מידרדרים מדמוקרטיה לנסיכות גז 7. השחיתות היא גורם מרכזי לפערים ברמת החיים וזה מה שמרחיק אותנו מהעולם הראשון היישר ללב העולם השלישי 8. מחירי הדיור זינקו לשמים בגלל מדיניות הממשלה, הדור הנוכחי עובד פי 3 מהוריו עבור אותה דירה אז מה אתה מציע? אם נמשיל את הכלכלה לפרדס, היום לוקחים לנו את הפירות, את העצים ומשתלטים על חלקות שלמות. אתם בחרתם את שומרי הפרדס, האינטרס בדיור, מיסוי, גז ויוקר המחיה. מפחידים אתכם באירן. ביום שבו תבחרו להנהלה במי שיעצור את הביזה, ילחם בגנבים וישמור על האינטרסים שלכם, באותו היום, תהיה פה מדינה אחרת. זליכה זוכר שכאשר היה ילד, אביו, סגן מנהל בנק, לקח אותו לעבודתו וביקש שיספור כסף. כשראה שירון ממהר, הניח יד על כתפו ואמר: "כסף של אחרים זו אחריות". בסרט מתואר גם אפקט "עידן החמניות", המתקפה הממומנת נגדו ע"י בעלי ההון. __________ (dd כנ"ל) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה המטרה בלסכם תוכנית טלויזיה שראית ושכל מי שרוצה לראות יכול לראות? האם זה קשור איכשהו לדיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מי שקל לו יותר לקרוא במרוכז, יש מבוגר שמנוי על יס ופחות יודע להשתמש במחשב, יש מי שאין לו סבלנות לתוכנית טלוויזיה די ארוכה, יש וודאי עוד קטגוריות שמצדיקות את הסיכום. ובוודאי, כפי שכתבתי, לטעמי, בדיון על הלגיטימיות של הממשלה להשפיע על בחירות האזרחים בתחומים שונים, יש מקום להרחבה על השפעותיה המשמעותיות על חיינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת מתכוונת לעשות את זה עם כל תוכנית טלויזיה עתידית שתגע בנושא? רק עם תוכניות שאת מסכימה עם המסקנה שלך? גם זליכה וגם רולניק הם אנשים שיודעים להתבטא היטב גם בכתב וגם בעל פה, שניהם מפיצים את דעותיהם בכל מקום שהם מוצאים (והם מוצאים הרבה מקומות כאלה). אני לא חושב שהסיכום שלך מביא משהו חדש שלא קראתי מפיהם בעבר. לא עדיף היה לתת קישור לטקסט שהם כתבו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוונת לעשות את זה עם כל תכנית שיתחשק לי. אתה חושש להתמעטות המקום באינטרנט? הסיכום אינו מביא דבר חדש שאתה קראת, מדובר באני ואפסי עוד? יש עוד אדם אחד או שנים בסביבה כפי שכבר עניתי לך. אולי תפרגן להם? ולא, לא עדיף. נמאס לי מהשאלות ומהטון שמנסה לפקפק בלגיטימיות של מה שכתבתי. לא מתאים לך? אינך נהנה? דלג! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושש להתמעטות המקום באינטרנט, אני כן "חושש"1 מהצפת האייל בתוכן ממוחזר שמונע מהתפתחות של דיונים רציניים. (אחרי הכל, הבאת דברים של זליכה, זליכה לא פה להגן עליהם, את לא הולכת להגן עליהם בשם זליכה, א אי אפשר באמת לקיים עליהם דיון רציני?). כן, יש עוד אדם אחד או שנים בסביבה. העצה שלי, במקום לסכם את מה כל שהם אמרו, תני קישור (או שניים או שלוש) למאמרים\ראיונות\סרטונים בו הם אומרים את הדברים עצמם ותוסיפי את את דעתך על אותם דברים (ככה שגם נבין למה הם רלוונטיים, וגם אפשר יהיה לנהל דיון2). זאת רק עצה. לא מתאים לך, תתעלמי ממנה. 1 "חושש" בערך כמו שאני "חושש" שהיום יום חמישי. זה כבר מזמן לא חשש - רק חבל לי לראות גם אותך משתפת פעולה 2 הרי אי אפשר לנהל דיון על השאלה אם זליכה אמר מה שאמר, אני מניח שאתה מצטטת אותו נכון. אפשר לנהל דיון על השאלה אם זליכה צדק, או על השאלה עם ההבנה שלך של מה שזליכה אמר היא נכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש טעם בהצעתך, תודה. ההסתייגות החלקית שלי ממנה היא שלפעמים יש נימוקים טובים להבאת ''תוכן ממוחזר'' או דברים בשם אומרם כפי שהם. לעיתים הם מעוררים דיון, כבמקרה אל''מ מלכא ומקרה פרופ' אגבריה, במיוחד כשהם קצרים ונראים לי משמעותיים. במקרה הנוכחי, התכנית העלתה באופן מסודר, מפורט ומעמיק את הנתונים כמו גם את תפישת העולם ומכאן חשיבות הבאתם לכאן באופן מקובץ, כפי שהם. יתכן והיה מקום לתוספת דעה אישית עליהם, כפי שהצעת. לקשר, לתמצת, ולבטא דעה אישית זו עצה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. הנה קישור לסרטון המלא. (לא נראה לי שזליכה מחדש משהו שלא שמעתי אותו אומר קודם. לדעתי, אנימציה היא כלי מרשים שיכול לעזור להעביר חומר "משעמם", לפרטים, נא לפנות לTED, אבל כשמדובר בדובר כל כך אנרגטי ויעיל, הצורה שבה הם הוסיפו את האנימציה פוגעת בו, אפשר היה לעשות את זה טוב יותר, או בכלל לא. גם הקריינות, המעברים, חצאי הראיונות וקטעי החדשות לא מועילים לטעמי. אפשר היה פשוט להביא את ההרצאה שלו כמו שהיא, ועדיף היה לעמת אותו אם אנשים שמסוגלים לאתגר אותו קצת יותר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הקישור. לטעמי, הרצאה פרונטלית המיועדת לקהל רחב ומגוון עשויה להיות משעממת. העזרים המתודיים שציינת מועילים להעברת המסר ולהפגת השעמום שבקליטת כ"כ הרבה נתונים מספריים. בTED ההרצאות הרבה יותר קצרות ומיועדות לקהל משכיל. לגבי אתגור של זליכה, רעיון טוב אבל אני מבינה את השיקולים (שאולי היו) כדי לדחות זאת להמשך. כשלב ראשון, הסדרה עשויה לדעתי באופן יעיל ומהנה. מתי לאחרונה יכולת לצרף את התיאורים הללו להרצאה בנושא כלכלי? (אלא אם אתה חנון מתמטי). כמי שנוטה למדעי הרוח והחברה, התוצאה מלהיבה ולרגע לא משעממת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם "גיק" הוא כינוי מעליב? חשבתי שלא אבל בשל הספק נמנעתי מלכתוב כך כי אולי יש באתר הזה אחד או שניים כאלה, גיקים. (זו לשון הרבים?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם הם גיקים למה הם צריכים להיעלב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום דבר רע בזה. לרגע חשבתי שזהו סלנג (אולי מעליב) ל''חנון''. שלכשעצמו, בעיני, זו מחמאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסי את זה או זה. (כלכלה היא חלק ממדעי החברה, ולדעתי, כחנון מתמטי, החלק היותר מעניין בה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה. עוררת בי רצון להרחיב קצת את הידע בכלכלה. אקטואריה מאזן אקטוארי קצת הסטוריה ותחומי עבודה של אקטואר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניגוד בין הניגוד המשמעותי של אקטואריה ואקטואליה והדמיון הצלילי לא מפסיק לשעשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניגוד שאתה מתייחס אליו הוא במוקד ההתייחסות ההפוך של הזמן? כמו גם עיסוק קשיח יחסית לעומת נגיעה (אנדרסטייטמנט) ספקולטיבית? או שפספסתי משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הניגוד במימד הזמן הרלבנטי. זה עוסק בהווה בלבד וזה עוסק בעתיד הרחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם במעלית של בית חולים קראתי בשעמומי את שמות המחלקות ברוסית, והשתעשעתי מהדמיון בין ''נפרולוגיה'' ל''נברולוגיה'' ולכמה טעויות בדרך (וגרוע יותר) הוא בוודאי גורם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו אנחנו יודעים שאתה קורא רוסית! לקח לי חיפוש גוגל כושל להבין מה זה "נברולוגיה"1. 1 נוירולוגיה במבטא רוסי2, אם כיוונתי לדעת המשורר. 2 בניגוד לקודמי אני חוסך מהקוראים את שיעורי הבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד על אקטואליה של אקטואריה (שינויים בפנסיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כששמעתי על הענין הזה לפני כמה חודשים, הופתעתי מאד ששינוי עצום כזה שהיה אמור לגרום לרעידת אדמה ציבורית1, עובר (או נידון) בשקט בתקשורת ובציבור, כשאלה מרעישים עולמות על תנודה עונתית אנקדוטלית של מחירי העגבניות, רחמנא ליצלן. []1 למי שבמקרה לא נכנס ללינק - מדובר בהורדה של 30-40 אחוז של הפנסיה החודשית המשולמת, על אותו סכום נצבר כמו היום, לאורך שנות התשלום. משהו ששקול להעלאת מס ההכנסה ב-30% לאורך חיי הפנסיונר. לא פלא שכולם רצים לקנות דירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם זה לא מספיק, למה לא להתחיל בקיצוץ נוסף של הטבת המס להפרשות לפנסיה עבור הכנסות מעל 24 אלף שקלים? __________ לא פלא שכולם רצים לקנות דירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הם יקנו דירות זה יעלה את הטבת המס לפנסיה שלהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שלא, אבל אם פוגעים בתנאים של החיסכון ארוך הטווח שלהם, הכדאיות הכלכלית היחסית של אפיק השקעה נותן תשואה ארוכת טווח אחר משתפרת בהתאם. אתה יכול לחסוך מיליון שקל בקרן פנסיה ולקבל X כסף בחודש, או לשים את אותו מיליון שקל בדירה, להשכיר אותה ולקבל Y שקלים בחודש. כשמקטינים את X, הכדאיות היחסית של Y עולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא משוכנע כלל שדירה ופנסיה עומדות זו מול זו אצל אדם שיש לו עוד הרבה שנים עד הפנסיה, וחוץ מזה אם פגעו למישהו בהטבת המס זה לא אומר שיש לו עכשיו מיליון שקלים לקניית דירה: יהיו לו אם הוא יחסוך את הכסף שהוא לא יפריש לפנסיה בעשרים השנים הקרובות, אבל כרגע אין לו. בכל אופן, מבחינת התמונה הגדולה - ככה זה נראה כל עוד האוצר ממשיך להתחמק מהצעד שבאמת נדרש: הנהגת חובת דיווח אוניברסלית (כמו בארה"ב) ומסוי כל ההכנסות מכל מקור שהוא, כולל שכר דירה, קצבאות למיניהן וכו'. במקום זה יש לו אוסף של טלאים על גבי טלאים. הח"כים רוצים הטבות ב-X מיליוני שקלים? בסדר, נמצא מקום שבו אפשר להוסיף את הסכום הזה בתקבולים בלי לעורר זעקה צבורית גדולה מדי ובלי שיהיה קל להתחמק ונוסיף שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שהן עומדות (לפחות אם הוא פועל באופן רציונלי וכלכלי). פנסיה היא חיסכון (:=השקעה) ארוך טווח שאמור לתת קצבה חודשית עתידית לזמן בלתי ידוע (ואולי ארוך מאד במקרה הרצוי), ודירה היא השקעה ארוכת טווח שמספקת תמורה חודשית קבועה - שכר דירה. בבואו של אדם לשקלל את כל השקעותיו כדי להעריך כמה כסף יזרום לחשבון הבנק שלו בכל חודש מרגע שהפסיק לעבוד, הוא אמור לשקלל את שני הרכיבים האלה. אגב, מי שקיבל לאחרונה ייעוץ פנסיוני מסוכן הביטוח שלו או מיועץ חיצוני, יודע שגם הם מזכירים את שני התחומים האלה, גם אם הם כמובן מתמקדים בתחום הביטוחי ולא הנדל"ני. אני אתן אגב דוגמה ספציפית - שנכונה עד כמה שאני יודע - לחליפיות בין שתי האופציות: נראה לי שאם כרגע חסכון הפנסיה שלך נמוך ותחזית הקצבה החודשית שלך (לעוד הרבה שנים על פי התסריט שלך) נמוכה, קרן הפנסיה שלך יותר מתשמח לקבל ממך סכום חד פעמי נאה ולצרף אותו לחסכון הפנסיוני שלך1. עכשיו, אתה יכול להחליט אם להשקיע את הסכום הנאה הזה בפנסיה או בדירה. דוגמה הפוכה היא כמובן ההיוון - ברגע היציאה לפנסיה, ניתן להוון חלק מהקצבה החודשית המובטחת לסכום חד פעמי (נאה לא פחות). כדאיות ההיוון - והוצאתו האפשרית על קניית דירה להשכרה למשל - תלויה כמובן ישירות בתנאים שמובטחים לך לקצבה העתידית. אם הממשלה פתאום מעלה לך את המס על הקצבה ב-20%, זה מעלה באופן מיידי את כדאיות ההיוון. 1 עד איזה תקרה מסוימת כנראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר על אדם מציאותי, ואתה מדבר על אדם רציונלי וכלכלי... שני הטיפוסים האלה כמעט לעולם לא נפגשים. ההבדל ביניהם הוא ההבדל הידוע בין תאוריה לפרקטיקה - באופן תאורטי אין הבדל ביניהן, אבל במציאות... ספציפית לגבי שוק הנדל"ן, לשוק הזה יש חסמי-כניסה גבוהים יחסית שמונעים מרבים להכנס אליו. השקעה בנדל"ן לא יכולה להתבצע כמו במניות, בקליק ברשת והחל משקל אחד. אתה צריך הון התחלתי גדול, הבחירה של נכס להשקעה היא לא קלה וכרוכה בשלל עלויות (מתווכים, עו"ד, מסים), הפקת רווח מהנכס כרוכה גם היא במאמץ מתמשך, עלויות שוטפות וסיכון מסוים. מצד שני, גם היציאה מהשוק הזה כרוכה בעלויות ובזמן. לכן ההחלטה על השקעה כזו היא לא אפשרית כלל לרבים, ולא מתאימה לאופי של רבים אחרים. האדם שאתה מדבר עליו הוא לא האדם של שינויי המסוי. האדם של שינויי המסוי זכה עד עכשיו לפטור ממס על ההפרשה לפנסיה מחלק משכורתו שבין 28,000 ל-32,000 ש"ח, כלומר על 17.5% מ-50,000 ש"ח בשנה. אם עכשיו מבטלים לו את הפטור הזה, הוא מפסיק להנות מהטבה בשווי כ-4500 ש"ח בשנה. עכשיו יש בידו הברירה - להמשיך להפריש אותו סכום לפנסיה ולקבל נטו קטן יותר, או להקטין את הפרשותיו לפנסיה ולשמור על אותה רמת נטו שהיתה לו קודם. את המס הוא ישלם בכל מקרה. נשאלת השאלה איך מכאן הוא אמור פתאום להגיע לאפשרות לקנות דירה, שלא היתה בידו קודם? אם היה לו ביד סכום שמספיק לדירה, הוא היה יכול להחליט גם קודם להשתמש בו כדי לשדרג את הפנסיה או לקנות דירה - בלי הטבת מסוי בשני המקרים. בתגובתי הקודמת התיחסתי ספציפית לאדם שמרוחק עדיין שנים רבות מיציאה לפנסיה ולכן לא עומד בפני שאלת ההיוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל לנתונים היבשים - מאחר ומדובר ב-24,000 ולא 28 כמו שכתבת, אזי הסכום גדל ל-9000 ש"ח בשנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קיי, מקובל. אבל מה לגבי עצם הענין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכום הזה, אם תתרגם אותו להחזר חודשי, יכול לתת לך עוד 150,000 שקל משכנתא. זה נראה לי כמו תמרוץ די משמעותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי למשל לא היה זמן לראות ומה שכתבת מאד עניין אותי. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא ידעתי על התכנית ועכשיו אצפה בה. תודה על הסיכום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי יש, תראי איזה מספר תגובה מפוצץ קיבלת. פעמיים מספר החיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמאל'ה! זו היתה תגובתי לו הייתי בעלת אמונה. באמ'שך. זו תגובה של חסרת אמונה. כל הכבוד על חדות העין! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הראויה היא כמובן: "מעשה שטן!". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי אין הוט. תודה, אבל זה רק בגלל שאני מסכים עם תוכן ההודעה. מצד שני יש משהו בזה שאפשר לתת קישור ולהביע דעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לך ולאנטילופה על התודות (אני מפסיקה עם זה:)). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיכום מצוין וממצה לאלה מאיתנו שזמנם לא היה בידם לראות את התכנית הנ''ל. אל תתני למתנגדים לרפות את ידייך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה על התמיכה ואני מתנצלת שלא הצלחתי להגיב מוקדם יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל השידורים הועלו ליוטיוב. המצגת מסבירה יותר מטקט נטול גרפיקה ומרצים טובים משפרים את ההבנה כי הניואנסים של דיבור זה משהו שאי אפשר להעביר בטקסט. רולניק וזליכה הם מרצים מחוננים, לא ראיתי את ליטווין לכן אין לי דעה עליו. . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראוי לציין שקריאת הסיכום של מאיה לא מונעת מהקורא המתעניין להמשיך ולהרחיב את אופקיו מול החומר המלא והמקיף. להיפך, כמו כל תקציר ראוי, זה דוקא אמור לעודד את הקורא לעשות כן, בהינתן זמנו ומשאביו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שעניתי לאייל האלמוני, בהתחשב בקהל היעד, עמישראל, התוספות המתודיות היו לדעתי במקומן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרוקר וספור הנדל"ן שלו "ממרום ניסיוני כאהבל" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה מאיה, אני מחכה לסיכום של פרק 3. בשבילי הוא היה מעניין במיוחד כי גוטווין עשה סדר בהשתלשלות הכרונולוגית הלא מקרית של הכלכלה הישראלית, שהביאה אותנו לנקודת האין-מוצא. למשל, אני מאלה שזוכרים את האינפלציה, בזמנו לא הבנתי כלום, לא הבנתי למה היא קורית ואיך במטה קסם היא הסתיימה, מטה קסם כביכול, כי האינפלציה כמו הסיום שלה היו פוליטיים. למי שלא ראה את הסדרה - הסיכומים האלה הם לא תחליף, יש הרבה מה ללמוד בפרקים האלה, ראיתי אותם פעמיים וזה לא מספיק. הם גם מעניינים בצורה לא רגילה ועשויים נהדר, אני מציעה לראות בסדר הפוך: גוטוויין, זליכה, רולניק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיום שלה היה פוליטי (מאמץ מכוון של המערכת השלטונית בארץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטערת ג'וד, איני מתכוונת לסכם את הפרק עם גוטווין שכן הוא חלש בעיני ופחות רלוונטי למציאות חיינו כיום. גם בעיני הסדרה עשויה נהדר והושקעה בה עבודה רבה. הם עבדו עליה במשך שלוש שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הגז, יש ויכוח אינסופי לגבי המחירים - אבל מה שבאמת מעניין הוא סטטוסים כמו זה, שמעקר את שאלת המחירים מתוכנה ומגחיך קצת את זעקות השבר (משני הצדדים): לטובת מי שלא בפייסבוק: "פרופורציות לגבי המחירים האמיתיים שכולנו משלמים היום: "הרי הגז הוא גז לתעשייה. לחברת חשמל יש כבר גז, על הבתים הפרטיים לא מדובר, מדובר בגז לתעשייה. 99% מהציבור לא מבין בנושא הגז והפופוליזם מנהל את השיח הציבורי. היום אנחנו משלמים על אנרגיה שמופקת מסולר, מזוט, גז בין 12 ל-17 דולר. אם נוכל לשלם 5 או 6 דולר, זה לא משנה 20 סנט לפה או לשם, אין בעיניי הבדל. נהיה מהזולים בעולם. אנחנו התעשיינים יודעים מה טוב לנו ומחכים לרגע שנתחיל לשלם 5 או 6 דולר ליחידה״. ציטוט של שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים". (כותב הסטטוס, שמצטט את ברוש, הוא יועץ לחברות הגז). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים בכובע אחד, ובעל עסק לחיבור עסקים לגז בכובע אחר) מחיר הגז אינו הסוגיה היחידה. יש גם את סוגיית החיבור הנוסף לחוף, לדוגמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתך לסוגיית הנחת הצינור הנוסף והחיוני שאם אינני טועה ההסכם משחרר את החברות מהתחייבותן להניח אותו. כמו גם זמן תשלום התגמולים למדינה שנדחה ל2020. והתקדים השערורייתי של הקפאת הליכי חקיקה ל(?) שנים, כך שהכח נשאר קבוע בידי חברות הגז, גם אם הממשלה תתחלף ואפילו אם יתברר שההסכם נגוע בשחיתות רצינית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קריאה בפייסבוק: ביום שלישי 15.12.15 "מגש הכסף המחאה יוצאת לדרך", יום שביתה בין 10:00-24:00 ("יום מחלה") ללא קניות - חשוב! וללא עבודה. בקישור יש מענה לשאלות: - מה בדיוק עושים? - מה בעצם המטרה/למה שנעשה את זה? - אבל למה דווקא שביתה? - מה הדרישות שלנו? - מי מארגן את זה ולמה? ועוד. הקריאה היא לשכירים ולעצמאים, "למען כל האזרחים, ימנים, שמאלנים, חילונים, דתיים וכו'. נתקלנו ביוזמה מקומית של בעל בר קטן מבאר שבע בשם טל ברון שנמאס לו בדיוק מאותם דברים והחליט לעשות מעשה ולשבות ליום אחד, והחלטנו להתגייס ולהפוך את הרעיון הקטן והבודד לשביתה גדולה ועוצמתית שתקדם את השינוי שכולנו צמאים לו." מי ייתן. מגש הכסף המחאה יוצאת לדרך |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |