בתשובה לק, 03/11/15 19:51
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667051
את התודה נא להפנות למאיה.

שאלה טובה באמת עד כמה זה ביודעין:
מנחם בגין באמת ובתמים רצה להיטיב עם ה"שכונות". האם כך גם אריה דרעי? הרי שולמית אלוני דאגה לקהל מצביעי ש"ס פי עשרה ממה שדאגו להם הנבחרים "שלהם".

קשה לדעת מי מוביל את הסחף ומי מובל, אבל אני חושב שהפוליטיקאים הם אלו שמובילים. מאז ש"ס הפוליטיקאים התחילו להשתין מהמקפצה. ראה הפרשנות שלי בתגובה 630297. אני חושב שהדג מסריח מהראש וזה שהנשיא עבריין מין סדרתי, ראש הממשלה נוטל שוחד ושר האוצר גנב מחלחל נורמות שליליות לציבור.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667068
צפיתי בפרק השלישי עם דני גוטווין.
גם כאן אני מסכים עם הניתוח , הבעיה שלי היא עם המסקנות.
ד"ר גוטווין טוען לכוונת מכוון מצידם של מנהיגי העבודה (פרס, רמון) ששיתפו פעולה עם תכנית על של הליכוד. הוא לא מביא לכך סימוכין.
אני מסכים שהמדיניות הכלכלית בשלטון הליכוד 1977-1984 הרסה את הכלכלה, ובעיקר את חברת העובדים. אבל לטעון שהאינפלציה היתה אמצעי להרס מכוון זו טענה קיצונית שזקוקה לסימוכין שד"ר גוטווין לא מביא.
אני מסכים שההפרטה לא היתה צורך או הכרח אלא תוצאה של אידאולוגיה. אני מסכים שרמון ביצע מה שבגין תכנן, אבל לדעתי לשניהם לא היתה מספיק הבנה בכלכלה לדעת מה הם עושים.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667124
דני גוטוויין אינו יכול להביא בתכנית סימוכין. אם אתה רוצה לקבל הסברים תיאורטיים ומעשיים על האינפלציה- מי הרוויח ומי הפסיד, על פי כלל הברזל "לך בעקבות הכסף", קרא את הפרק על האינפלציה בספרם של ביכלר וניצן ובספרה של אסתר אלכסנדר. ביכלר וניצן מסכימים רק חלקית עם אלכסנדר. מה שכתבו מיכאל ברונו, אפרים קליימן ואחרים-אותי לא משכנע. אינפלציה היא תהליך יזום. כל אינפלציה. גם האינפלציה של 1924 בגרמניה הייתה יזומה: היו שהרוויחו והיו שהפסידו-רבים. לא באופן מקרי-מכת שמים. זהו תהליך של העברת עושר וריכוזה בקבוצה מסויימת.
מה שאני לא מסכים עם גוטוויין זה תפיסתו לגבי חברת העובדים וההסתדרות. ההסתדרות שיתפה פעולה עם הממשלה במידה רבה. אסתר אלכסנדר טוענת שבגלל אי הבנה. אחרים טוענים שמאינטרס. בכל אופן, ההסתדרות נוסדה כארגון שליטה של מפא"י על העובדים במדינה שבדרך. בזמן תכנית הייצוב, אסור היה לה לוותר על תוספת היוקר. בשלב מסויים קודם, היא הגיעה להסכם עם הממשלה שתוספת היוקר לא תהיה פיצוי מלא לאינפלציה והממשלה הסכימה לכסות גרעונות אקטוארים של קופות הפנסיה. בהסתדרות לא הבינו שהממשלה אינה רוצה להבריא את קופות הפנסיה ההסתדרותיות אלא להרוס אותן כדי להפקיע אותן מידיה. דני גוטוויין טועה כשהוא טוען שניתוק קופת החולים הכללית מההסתדרות הרס אותה. מה שהרס את בסיס כוחה היו שני דברים: השחיתות בתוכה וחוסר הדמוקרטיה שנבעה מהיותה ארגון משרת שלטון במהותו, ואי הבנה שלה שקופות הפנסיה הן בסיס הכוח העיקרי של ארגון עובדים - כל ארגון עובדים. ראו בסקנדינביה.
אינני מסכים שלרמון לא הייתה מספיק הבנה בכלכלה. הייתה לו תפיסת עולם ניאו ליבראלית. זה לא בצד של הכלכלה אלא בצד של האידאולוגיה.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667129
בסימוכין אני מתכוון ציטוט של מישהו או משהו- ציטוט שאפשר ללמוד ממנו על כוונת מכוון. בעימות מול יגאל כהן אורגד אומר כהן אורגד בדיוק מה שאני טוען- שזה מה שקרה דה פקטו, אבל זה לא היה מתוכנן. גוטווין לא מביא שום ציטוט נגדי. הוא אמנם מנסה לבנות תזה הגיונית, אבל לדעתי זו הפרחת מגדלים באוויר.

האינפלציה אז היתה תוצאה של חוסר אחריות מוניטרית ופיסקלית, וערב תכנית הייצוב מדינת ישראל הגיעה לעברי פי פחת כלכליים, כפסע מקריסה דרום אמריקה סטייל. האם בגין תכנן מעין "תמות נפשי עם פלשתים?" האם הוא היה מוכן להקריב את כלכלת המדינה כולה כדי להרוס את חברת העובדים? זה לא עקבי עם אופיו והאידאולוגיה של בגין.

אני חושב שמי שהשמיד סופית ובאופן מוחלט את ההסתדרות היה חיים (המשמיד) רמון. אמנם בסיסי הכח שלה התערערו בשנות השמונים אבל רמון הוא שהנחית עליה את מכת המוות. אני מסכים שהאידאולוגיה הכלכלית של לא מעט מנבחרי מפלגת העבודה מרמון עד ברק היתה הפוכה מזו של מפא"י, והעבודה, במקום להיות הלייבור הישראלי הפכה למיש מש של חננות.

רמון ואחרים אמנם שיתפו פעולה עם האג'נדה הליברלית של הליכוד (ושר האוצר של פרס היה מודעי מהמפלגה הליברלית). לדעתי הם עשו את זה מחוסר הבנה כלכלי. אני יכול להעיד מכלי ראשון על חוסר ההבנה של רמון בכלכלה תגובה 438323

לדעתי בהסתכלות היסטורית חשובה העובדה שמ 1977 עד 1988 כיהנו במשרד האוצר ברציפות שרי אוצר בעלי השקפה ליברלית מובהקת, שקיצצו במודע בסובסידיות.
בייגה שוחט היה שר אוצר מהמוצלחים שידעה המדינה, ובכלל ממשלת רבין השניה עשתה דברים גדולים בתחום האזרחי, אבל בשנות התשעים היתה השפעה כלכלית חזקה למדיניות הריבית הגבוהה במודע של נגיד בנק ישראל יעקב פרנקל. מדיניות שתרמה לגידול באי שוויון הכלכלי.
מאז בייגה שוחט ועד היום שר האוצר החזק היחיד היה נתניהו, ומה האידאולוגיה הכלכלית שלו אנחנו יודעים. מספר לא מבוטל של חדלי אישים מילאו את התפקיד בעשרים השנה האחרונות, כולל הירשזון הגנב, אולמרט המושחת ויאיר לפיד "אני לא מבין כלום בכלכלה". גם את פרות הבאושים האלה אנחנו אוכלים.
יוצא שבארבעים השנה האחרונות היה רק פסק זמן קצר (ממשלת רבין השניה) שבה היתה בשלטון מדיניות ברורה של מדינת הרווחה המודרנית (תקציבי חינוך ותשתיות מוגדלים).
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667133
מדוע לדעתך ריבית גבוהה מגדילה אי שיוויון?
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667135
אולי משום שכשהרבית גבוהה מי שיש לו הון מרוויח יותר ומי שיש לו אוברדרפט משלם יותר.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667137
בעלי ההון מגדילים את ההון מהר יותר ובעלי החוב מגדילים את החוב מהר יותר. זוכר את ארגון נפגעי המשכנתאות?
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667159
התגובה הזו היא מענה גם לך וגם לתשע נשמות.

אני חשבתי שהדעה המקובלת‏1 היא הפוכה.

"העשירים"‏2 הם בעלי הקרקע, העסקים הפרטיים והמניות, ו"העניים" מתפרנסים ממשכורות, ריבית על חסכונות וקצבאות. ה"עשירים" מגייסים מימון באמצעות הלוואות ואג"ח, ו"העניים" חוסכים באמצעות פקדונות בבנקים ורכישת איגרות חוב.

רוב האשראי במשק מגוייס באמצעות אג"ח ע"י הממשלה וחברות ציבוריות, וחלקם של משקי הבית קטן יותר. יש לשער שרוב האשראי שמגייסים משקי הבית, מגוייס ע"י המבוססים יותר כדי לרכוש נכסים יקרים יותר.

המצב הוא ש"העניים" מלווים כסף ל"עשירים", ולכן ריבית נמוכה מעשירה את העשירים על חשבון העניים. כמובן שכאן ה"עניים" הם למעשה המעמד הבינוני, והעשירים הם בעלי עסקים מהאלפיון העליון.

תוסף לסיפור את התאוריה המקובלת‏1 שריבית נמוכה גורמת בסופו של דבר לאינפלציה שממנה נפגעים בעיקר בעלי הכנסות הנקובות בערכים של כסף - האופייניות ל"עניים". ה"עשירים" (בעלי הרכוש) מוגנים ממנה באופן יחסי.

1 זו דעתי, ואני כמובן מניח שזו הדעה המקובלת.
2 השתמשתי במרכאות כדי להסתייג מפשטנות החלוקה לעניים ועשירים.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667221
אתה מדבר על "העשירים" ו"העניים". תוריד את המרכאות ונדבר באמת על החמישון העליון מול ארבעת החמישונים התחתונים.
ה"עניים" מתפרנסים מריבית על חסכונות? כמה מרכאות צריכים "עניים" שיש להם נכסים פיננסיים מניבי ריבית?
בארה"ב כמחצית ממשקי הבית אינם יכולים לעמוד בהוצאה לא מתוכננת של 400 דולר בלי למכור משהו בבעלותם (לא פק"מ) או לקחת הלוואה.
איך זה בישראל? אין כזה סקר בדיוק, אבל משקי הבית לוקחים יותר ויותר אשראי מהבנקים. הנכסיפ הפיננסיים מרוכזים בחלק העליון. לשני החמישונים התחתונים אין כמעט בכלל הכנסה מפדיון של קרנות השתלמות, לדוגמה (כי אין להם). רוב נכסי קרנות ההשתלמות בישראל מוחזקים על ידי החמישון העליון.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667230
אין נתונים על התפלגות ההון בישראל (רק על התפלגות ההכנסה של משקי בית שכירים)
אבל הנה סרטון שמסביר יפה באופן גרפי את התפלגות ההון בארה"ב.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667231
יש מי שגונב לכיסו מאחורי הגב שלנו או מול הפרצוף, יש מי שהוא חזיר, יש מי שיש לו נאמנויות והתחיבויות לגופים כאלו או אחרים ויש מי שנסחט בידי מישהו. יכול להיות שיש יותר כאלו מבעבר ויכול להיות שהנורמות השתנו.
ההנחה שלי היא שיש גם מי שמאמין באידיאולוגיה על פיה חוסנה של מדינה עולה ככל שהעושר שלה מרוכז בידי קבוצה קטנה ואיכותית שיודעת להזיז דברים, כשחברי הקבוצה יכולים לכרות בריתות ולהתחרות בינם לבין עצמם במינימום הפרעות מלמטה.
נראה לי סביר שחלק מהאנשים שדמותם מתעצבת בחוג הסילון הכספים והכוח ירגישו ככה, ושחלק מאלו אפילו יפתחו משנה סדורה כזו.
(אפשר לתבל אולי משנה כזו בימינו גם בתחזיות למשבר כלכלי עמוק ובלתי נמנע, אחריו יהוו הברונים מנוע צמיחה יעיל יותר מעושר מפוזר ומבוזר.)
והנה גרסה מרוככת - המדינה החסונה ביותר היא זו שיש בה מעמד מובחר רחב למדי (20%) עם כח ברמה של כמה מאות אחוזים יותר מהמעמד הבא אחריו.
האמת, זה שישנם אנשים עם אידיאולוגיה כזו זו ודאות ולא הנחה, ע"ע דיקטטורות דרום אמריקאיות למשל, השאלה היא אם בעלי אידיאולוגיה כלכלית כזו יכולים למצוא את דרכם לפסגות השלטון במדינה דמוקרטית ולהשאר שם.
בעצם זה כמעט בלתי נמנע, זה האינטרס של בעלי הכסף והכח, וכברירה אחרונה גם סתם שלטון אדיש או חלש יעשה את העבודה - אם כי לא מהר מספיק אולי.
בעצם הדרך היחידה להאט או להפוך את התהליך היא לבחור בהנהגה שממש אפשר לסמוך עליה שהכוונות שלה הפוכות לריכוז העושר ושיש לה יכולת לבנות סכרים.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667237
תפישת העולם שתיארת וודאי קיימת אבל יש בה חוסר יושר מובנה שכן בעלי בבון (טעות תמימה שהושארה, להחליף את הב' בה') אינם מקדמים תחרות בינם לבין עצמם אלא הסכמות המייצרות רמות מחירים שאינן לטובת האזרח. אין תחרות ותנועה אמיתיים. 19 משפחות האוחזות במיליארדי דולרים (אאז"נ 400 מיליארד) אינם 20% של כח מובחר אלא הרבה פחות. זו אינה הצדקה אפילו לשיטתם.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667978
לאו דווקא חוסר יושר מובנה בתפיסת העולם עצמה, אפשר להאמין ביצירת אריסטוקרטיה-כלכלית - 20% מופרדים מההמון במדרגה גבוהה (אפשר לקרוא לזה חיזוק אנשי העסקים) ולקבל כפועל יוצא מהמדיניות את אותם הבודדים חזקים עוד יותר.
והנה הדבקת תחזית מהאצבע: בקרוב נשמע שגיוס כסף תוך הגדלת החוב החיצוני זה מנוע צמיחה לפעמים. בסוף יתברר שהחוב גדול משצפו. צריך לפצות מישהו על הצמיחה שהובטחה ולא קויימה (גם אם המישהו ידע להמר או לגדר כנגדה, הבטחה זו הבטחה) וצריך לרפד את הדיסוננס.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667997
נראה כי הנתונים הכלכליים קרובים יותר לדיקטטורה כלכלית מאשר לאריסטוקרטיה ומכאן טענתי בדבר חוסר היושר. כתאוריה היא תקפה אולם כאשר היא מתורגמת בעולם הממשי ליצירת שכבה כה דקה האוחזת את מרב העושר, התאוריה הופכת לעלה תאנה המסתיר חמדנות המתורגמת להפעלת לחצים וקשרי הון-שלטון של חקיקה אינטרסנטית.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 668175
בעיקר שאין שום הוכחה שיש לבעלי ההון נטיה להרחבת הפעילות הכלכלית; לא פעם הם מאופיינים בסבוטז׳ כי הם מעדיפים את הטווח הקצר ומימוש הרווחים ולא השקעתם חזרה בתעשיה.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 668214
בנוסף לדבריך הם מעדיפים להקים מפעלים באזורים זולים יותר. תאוריית חלחול העושר למטה אינה עובדת לכן הרגולציה ותקופות צנון לרגולטורים כה חשובים.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 668284
אין דבר כזה, תיאוריית החלחול. איש קש.

מגש הכסף, הזמנה לצפייה 668293
מה איש קש? במו אוזני שמעתי את ביבי נתניהו מדבר על זה, בזמנו. ועל כך שזה עובד, כביכול.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 668294
מראה מקום?
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 668295
אולי זה?
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 668319
נניח. אני יכולה לחפש עוד.

אני מוכנה לקבל את הטענה שתאוריית החלחול היא הנפצה של פוליטיקאים מהימין הכלכלי, ולא של כלכלנים.
לא שזו המצאה של השמאל הכלכלי.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 668297
האינבסטופדיה דווקא סבורה שיש, אם כי לא תחת השם הזה; "כלכלת צד-ההצע" של רייגן היתה בנויה על ההנחה הזו. ברור שאף כלכלן לא יקרא לתאוריה שהוא תומך בה בשם שמעורר עוינות עוד מאז נאום "צלב הזהב" של ויליאם ג'נינגס בריאן שהביא אותו למועמדות המפלגה הדמוקרטית ב-‏1896.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים