בתשובה להאייל האלמוני, 12/11/15 16:40
דרך החור שבגרוש 667256
הנה באתי.

>> האם יש משקיע עם "צרכים אישיים" ששונים מהותית מלמקסם את הרווחים שלו?

מה שהשוטה אמר. לכל משקיע יש פרופיל השקעה אחר. יש מי שחוסך לחתונה של הבת בעוד שנה, ויש מי שחוסך לפנסיה, או לירושה.
יש מי שבא לשוק ההון אחרי שהוא כבר מחזיק תכניות חסכון ודירות, ויש מי שזה כל הונו.
יש מי ששנתו תנדוד אם יפסיד 5% מהשקעתו, ויש גמבלרים שהעיקר עבורם זה רווח גדול, ולא ימצמצו אם יפסידו שליש מהשקעתם.

>> למיטב הבנתי, ההבדל בין לקוח מתוחכם וחובב סיכון ללקוח שקול ששונא סיכונים הוא לא בבחירה במניה ספציפית אלא בבחירה בתחום

יש לא מעט בדבריך. המוסכמה הרווחת היא שתיק מניות נחשב ספקולטיבי ותיק אג"ח סולידי, ואילו מנהלי התיקים מנסים לכוון לרמת הסיכון שתתאים ללקוח על ידי התמהיל בין מניות ואג"ח. בניהול "אוטומטי" של תיקי השקעות לפי קריטריונים כאלו אין סיבה שללקוח אחד תהיה מניה או תעודת סל שלשני אין, וההבדל הוא רק בכמויות היחסיות. הרי אם אני חושב שאפל, לדוגמה‏1, מניה טובה מדוע ארצה להפלות לרעה לקוחות שלא יחזיקו בה?

אני לא חסיד של המוסכמה הזו, ונראה לי שהיא איבדה בעשור האחרון משהו מאחיזתה, בעיקר בעקבות ה"תספורות" באג"ח בתחילת העשור הנוכחי.
עבורי הסיכון של תיק נמדד כמעט בלעדית בתנודתיות שלו בפועל, ורק בשוליים באפיקים בהם הוא מושקע. תיק אג"ח, לדוגמה‏1, עלול להיות מסוכן מתיק מניות, ואילו תיק של אופציות בהרכב מסוים יכול להיות סולידי לגמרי.

מרכיב חשוב נוסף של הסיכון הוא הפיזור- תיק ובו 3 מניות לדוגמה‏1 יהיה מסוכן מתיק ובו 20 מניות. לפיזור יתר יש מצד שני חסרונות של עמלות וגם של תשומת לב: אם זה תיק של 200 אלף ש"ח, לדוגמה‏1 ורק 20% ממנו במניות לא תפזר אותו על 20 מניות שונות, חלקן ב 3000 ש"ח, חלקן ב 2000 ש"ח וחלקן ב 1000 ש"ח למניה. לעומתו תיק של לקוח דומה בהעדפותיו אבל גדול יותר, לדוגמה‏1 מיליון ש"ח, אולי כן תפזר.
לכן אולי בתיקו של לקוח אחד יהיו אפל גוגל ופייסבוק, ואצל לקוח שני רק אפל.

יש גם נגזרות בשוק ההון שגודל המינימום שלהן גדול- אופצית מעו"ף אחת מייצגת 100 יחידות מדד, שהן היום כ- 15 אלף ש"ח. אם אני רוצה להחזיק לדוגמה‏1 במנית בנק הפועלים אבל להגן על מחצית האחזקה באמצעות אופציית מעוף, כמות המינימום של מניית בנק הפועלים שתתאים לאסטרטגיית מסחר כזו היא 30 אלף ש"ח. אם כל החלק המנייתי בתיק הוא 40 אלף ש"ח אני בהחלט אשקול לוותר על האסטרטגיה.

וישנו נושא הנזילות שהזכיר השכ"ג- לקוח שהודיע לי שיתכן וירצה למשוך בעוד מספר שבועות חלק ניכר מכספו לא יכנס להרפתקאות שאולי יצטרכו זמן ארוך יותר להבשיל.
______________
1 כל הדוגמאות הן תאורטיות
דרך החור שבגרוש 667261
הערה קטנה לעניין פיזור ההשקעות: רוב היועצים בהם נתקלתי נוטים לכיוון של פיזור יתר. לא עוזר לי להסביר להם שאחרי כמה ערבובים של חפיסת קלפים כבר לא משיגים שום תועלת מערבוב נוסף, כך שאם יש לי תעודת סל על מדד מסויים אני כבר "מפוזר" ואין טעם ל"פזר" אותה יותר, במיוחד מאחר וחלק גדול מההשקעות שלי מפוזרות ממילא בפרופורציות שאני אפילו לא מכיר (בהנחה שיש לי קרנות השתלמות, פנסיה פרטית, קצת מט"ח, דירה וכד'). בשעתי חשבתי אפילו לפתח אפלקיציה שמקבלת כקלט את כל ההשקעות שלך (בארץ ובחו"ל) ופולטת כמה מספרים מעניינים (דלתא, למשל, מול מדדי המניות העיקריים ואולי מול כמה שערי מט"ח) ולוא רק כדי להבהיר את הנקודה ליועצים האלה, אבל מאחר ומדיניות ההשקעה של הגופים הפיננסיים מעורפלת למדי, זאת אפליקציה שפיתוחה דורש גיבוי של מוסד בס"ג של בנק לפחות.
דרך החור שבגרוש 667263
אולי הפיזור במקרה הזה נועד להגן מפני קריסה של המוסד הפיננסי מנפיק התעודה הספציפית או (במקרה היותר סביר, יש לקוות) כנגד ניהול כושל.
דרך החור שבגרוש 667266
אולי, אבל אם כך יועץ ההשקעות ההוגן היה צריך להציע לי גם לפצל את ההשקעה בין יועצים שונים כדי להגן עלי מפני כשל של המוסד שמעסיק אותו :-)
דרך החור שבגרוש 667267
תוספת: אני מניח שלא כולם מודעים לכך שהגופים שמנפיקים תעודות סל מחוייבים להתכסות עליהם בסוף כל יום מסחר (כלומר לרכוש בפועל את נכסי הבסיס), כך שאתה מדבר על מקרים של רמאות יותר מאשר על כשל כלכלי, וזה הרקע של התגובה הקודמת שלי.
דרך החור שבגרוש 667268
תקן אותי אם אני טועה, אבל למיטב הבנתי בתעודת סל הנכסים רשומים על שם הגוף המנפיק ולא על שם המשקיע (בניגוד לקרן נאמנות למשל). לכן אם מחר הגוף המשקיע מתמוטט בגלל השקעות שלא קשורות בכלל לתעודה שקנית, מחזיקי התעודה לא יקבלו את הנכסים הספציפיים של התעודה "שלהם" אלא יצטרפו לרשימת הנושים של המנפיק.

מעבר לכך, גם מכירה/קניה של נכסי הבסיס יכולה להתבצע בצורה מוצלחת יותר או פחות כך שתעודות שונות על אותו נכס בסיס מציגות ביצועים שונים (לעתים בהרבה). אולי אם אתה לא רוצה ליפול במקרה על מנהל גרוע במיוחד, אולי דווקא כדאי למצע.
דרך החור שבגרוש 667269
אני לא יודע מה המצב המשפטי במקרה שהגוף המנפיק מתמוטט. אולי אריק יודע.

לגבי ביצועים שונים של תעודות סל שונות דומני שההבדלים מזעריים למדי, אבל שוב: אריק!!!!!
דרך החור שבגרוש 667280
למיטב הבנתי מלאכי צודק. בתעודות בכלל (תעודות סל מקרה פרטי) אם יש בעיה אתה נושה של הגוף המנפיק, לעומת קרנות נאמנות בהן היחידות שלך מייצגות את החלק שלך בנכסי הקרן ממש. אני מתאר לי שהרגולטורים דאגו לדרישות פיננסיות מסוימות מהמנפיקים של תעודות סל.
גם כאשר בנק מתמוטט בעלי הפקדונות שהיו בו הופכים לנושים (ברוב המדינות יש ביטוח פקדונות מוגבל בסכום) ואילו ניירות ערך שהוחזקו בו נשארים של הלקוח, כי הם מוחזקים בנאמנות עבור הלקוח ע"י הבנק. זו הסיבה שבזמן המשבר הפיננסי הגיעו אג"ח לטווח קצר של לווים טובים כמו ממשלת גרמניה לתשואה שלילית- גופים העדיפו לספוג קנס על אחזקתם ולא להיות חשופים לסיכון התמוטטות הבנק.

לעניין ביצועים שונים של תעודות סל- תמיד ישנו slippage כלשהו, שהוא קטן יותר ככל שנכס הבסיס נזיל יותר. הבדלים קטנים קיימים בין המנפיקים, אבל אני לא יודע עד כמה הם משמעותיים. נראה לי שהתשובה תלויה במשקיע ובאופק ההשקעה.
דרך החור שבגרוש 667264
כשאני קורא את תגובה 667241 ללא הדיסכליימר ברור לי ללא ספק שההמלצה שלך לא נועדה למי שחוסך לפנסיה (למשל). אתה מדבר במפורש על תחום הזמנים, אתה מדבר במפורש על הסיכון, את העלות והנזילות יכול כל אחד להסיק לבד מסוג ההשקעה... אני בספק אם יש מישהו שלא הבין את זה, אם יש כזה, אני בספק אם הדיסכליימר עזר לו להבין את זה.
דרך החור שבגרוש 667279
מסכים בהחלט. הדיסכליימר הדבילי הוא אחת מתוצאות הרגולציה בענף.
דרך החור שבגרוש 667326
תעודות סל לא חייבות בכלל להחזיק את נכסי הבסיס. הן יכולות להיות סינתטיות לחלוטין, ובדרך כלל הן אכן כאלה.
דרך החור שבגרוש 667335
לפחות לגבי תעודות הסל על המדדים בת"א זה חדש בשבילי. אתה בטוח?
דרך החור שבגרוש 667368
תעודות סל לא מחזיקות בדרך כלל את הסחורה עצמה אלא נגזרים על הסחורה (תחשוב על נפט- תעודת הסל לא תחזיק מיכליות). גם במדדים קל יותר להחזיק חוזה על S&P 500 מאשר את כל 500 המניות ביחסים המדוייקים. לכן ידידיה שוב צודק.
אני לא מכיר מספיק את ענף תעודות הסל בארץ, אבל בדקתי וראיתי שרשות ני"ע החלה במהלך חקיקה כדי להסדיר את תעודות הסל תחת חוק השקעות המשותפות בנאמנות ‏1 ובמסגרת הרגולציה היא מרשה להחזיק חוזים וחוזים סינטטיים (מורכבים מאופציות) על נכס המעקב.

1 הנה הצעת החוק עם כל דברי ההסבר. ההצעה עברה ב 2012 בקריאה ראשונה, אבל הליך החקיקה עדיין לא הושלם. במקום זה הרשות העבירה בשנת 2013 תקנות על הנכסים שמותר להחזיק בתעודות סל ועל ניהול הסיכונים בתעודות סל
דרך החור שבגרוש 667372
לצורך העניין שלנו (שמתמקד באספקטים של ניהול סיכונים) חוזים, כולל חוזים סינתטיים, הם נכס בסיס.
דרך החור שבגרוש 667380
אם כך תעודות הסל מכוסות פלוס מינוס שגיאה יומית זעירה, תכלס במלואן.
דרך החור שבגרוש 667420
(האמנם מניות על נכס פיזי - יהא זה נפט, זהב, נדל"ן או נכסיה של גוגל - ראויות לכינוי נגזרים? לפי הבנתי לא, אשמח אם תאיר את עיני).
דרך החור שבגרוש 667492
לא כל כך הבנתי את השאלה. אחזור להגדרות:

מניות הן חלק בחברה. כאשר אתה קונה מניות של חברה אז אתה שותף קטן בחברה. למחיר המניה יש קשר קלוש לנכסי החברה תגובה 439889. אין מניות "על" משהו, יש רק מניות "של" משהו (אפל, גוגל, בנק הפועלים).

לקרן נאמנות יש יחידות השתתפות שמבטאות ממש את החלק היחסי בנכסים של הקרן, ומחירן משקף יום יום את שווי נכסי הקרן במדויק. החזקות הקרן הן בהתאם לתשקיף שלה.

תעודות סל הן ניירות ערך סחירים שעוקבים אחרי מדדים פיננסיים שונים שהנפוצים בהם הם מדדי מניות וסחורות.
תעודת הסל נסחרת בין קונים ומוכרים כמו מניה ולא כמו קרן נאמנות ששערה נקבע באופן אחיד על פי נכסיה.
המנפיק של תעודת הסל הוא בדרך כלל גם עושה השוק שלה והוא מאפשר לך לקנות ולמכור את התעודה בפער לא גדול מדי.
כדי לעקוב אחרי נכס המעקב תעודת הסל מחזיקה לרוב בנגזרים ולא בנכס הבסיס. אמנם הספיידר המפורסם על S&P 500 ממש מחזיק את 500 המניות, אבל לרוב תעודות סל יחזיקו נגזרת פיננסית של הסחורה (למשל חוזה עתידי על הנפט) ולא את הסחורה עצמה (מיכלית נפט).
דרך החור שבגרוש 667510
אבל בין חוזה עתידי למיכלית יכול להיות (ומן הסתם לא רק שיש - אלא שזהו הנייר הנפוץ ביותר בנידון) נייר נוסף - נייר שצמוד לערך הנפט (אתה יכול להחליף נפט בזהב כדי לפשט את העניין). במקרה זה אתה מחזיק בנכס הבסיס ולא בנגזרת שלו.
דרך החור שבגרוש 667528
לא, אין. יש נייר שאומר שיש לך זהב של ממש בכספת של הבנק או נפט של ממש בקושינג, אוקלהומה- זה נכס הבסיס עצמו, ואתה משלם עליו עלויות אחסנה. החוזה העתידי הוא חוזה לקבל או לתת את אותה כמות נפט או תירס מתישהו בעתיד. יש אגדה אורבנית על הסטודנט הישראלי שסחר בסחורות, שכח לסגור פוזיציה בחוזה על קיבות חזירים ומשאית קירור עמוסה הגיעה אליו הביתה.
אתה מוזמן להסביר את מנגנון ההצמדה של אותו נייר שאתה מציע. נראה לי שתגיע בסוף לקרן עוקבת או תעודת סל.
אז חלכן היה נגזר 667577
כל זה טוב ויפה, אבל נגזרים הם ניירות עם מינוף שמרוויחים מעליית *או* ירידת נכסי בסיס, בניגוד לניירות שאינם ממונפים ולמשל, אינם מרוויחים מירידת נכס הבסיס.

הרי לפי שיטתך, גם מניית גוגל מקפלת מאחוריה את נכסיה הפיזיים והפיננסיים של גוגל - אבל זה לא הופך אותה לנגזרת (אופציה) על גוגל, אלא לנכס בסיס.
אני מדבר פה על ההבדל בין (ניירות ערך) נגזרים לניירות ערך שאינם כאלה, ולא על הפיזיות שמאחורי הדברים. גם הערך של מטבע השקל (הפיזי) שיש לי בארנק לא נקבע על ידי משקל וסוג המתכת שלו, אלא על ידי מוסכמה הדדית בינלאומית וסחר מטבעות שמתבצע במחשבים ברחבי העולם. בערך כמו כל מנייה אחרת.
אבל כל זה לא הופך אותו לנגזר של שום דבר.
אז חלכן היה נגזר 667630
מצטער, קראתי פעמיים ולא הצלחתי להבין לאן אתה חותר.
אני אנסה שוב:
נגיד שיש לי תיק השקעות נזיל של מיליון ש"ח ואני רוצה שהוא יהיה צמוד כולו לשער הדולר לפרק זמן מסוים. עומדות בפני כמה אפשרויות שקולות ביניהן לבצע את ההצמדה הזאת:
1. להמיר את כל השקלים שברשותי לדולרים, ולשים בפקדון.
2. לעשות עסקת פורוורד עם הבנק שלי: אני והבנק עושים עסקה שאני קונה ממנו בתאריך עתידי מוסכם דולרים במיליון ש"ח בשער ידוע מראש. במקביל אני קונה מק"מ במיליון ש"ח.
3. לקנות בבורסה אופציות קול שקל-דולר 001 בכל הסכום בחשבון.
4. לייצר חוזה סינטטי על ידי קנית קולים ומכירת פוטים על אותו סטרייק, ולקנות מק"מ.

רק באפשרות הראשונה קניתי באמת דולרים, אבל מבחינה פיננסית הן שקולות לגמרי.
אז חלכן היה נגזר 667634
מה פתאום שקולות?

1 מול 2, דוגמה נגדית:
קיים תסריט שבו התאריך העתידי הוא שנה, ושער הדולר זהה להיום. בנוסף, המק"מ נותן לי אחוז לשנה. הפקדון הדולרי לא.
בדפ"א 1 אני מסיים את השנה עם מיליון ש"ח (בדולרים), בדפ"א 2 אני מסיים את השנה במיליון ש"ח (בדולרים) ועוד 10,000 שקל בחשבון.
אצלי הבדל של 10,000 שקל אינו "שקול מבחינה פיננסית"‏1, ולכן הראינו ששתי הדפ"אות הנ"ל לא זהות.

3. נו, פה אתה מרמה סתם, אופציות נגזרות אינן 001 אלא על איזור שער הדולר הנסחר כיום, האופציה על שער 001 היא פסאודו נגזר שלא ברור לי למה מישהו צריך אותו. במיוחד בשבילך, טרחתי לראות מה המחזור באופציות האלה היום (על המעו"ף), והתשובה היא 0 שקלים (מול 3894810 שקלים בקול 1550). בקיצור, פיקציה יוצאת מהכלל שלא מראה על הכלל.

1 מול 4, דוגמה נגדית:
אפשר כמה כיוונים, ננסה אחד פשוט‏2. כמו קודם, שער הדולר לא זז והמק"מ עולה בשני אחוז. עכשיו ההפרש בין דפ"א 1 לדפ"א 4 הוא 20,000 שקל. שוב, לא שקולים מבחינה פיננסית.

מסקנה לסיכום: אין שקילות פיננסית בין כל האופציות (סליחה, הדפ"אות) האלה‏3.

1 וגם לא מבחינה גסטרונומית, אני יכול לשלם הרבה יציאות למסעדות משובחות בהפרש הזה.
2 נראה לי שאפשר לשחק עם הזמנים הארוכים ככה שמחירי הפוטים והקולים לא יתאזנו בדיוק למיליון שלך אחרי שנה, אבל ניחא.
3 וניטפוק: גם אם יש זהות פיננסית בתוצאה של שני כלים פיננסיים, בטווח מסוים, זה לא הופך אותם לזהים. אופציה על 10,000 דולר וקניית 10,000 דולר זה לא אותו דבר ולא אותו נכס. אחד נגזר, שני בסיס.
אז חלכן היה נגזר 667659
האופציות על שער 001 הן זכר לימים בהם לא היו חוזים עתידיים בבורסה בת"א. למה עדיין לא ביטלו אותן? אני משער שמאחר והתחזוקה שלהן עולה בערך חצי שקל לשנה אף אחד לא טרח. יש להן אולי, זכות קיום מסויימת גם בשוק עם חוזים בגלל כללי הסליקה השונים (כלומר הן לא עוברות mark to market בסיום כל יום, אם זה אומר לך משהו).
אז חלכן היה נגזר 667664
ההפרש שאתה מתאר נקרא ארביטרז'. לעתים יש (לרגע) ארביטרז' בין הדפ"אות, אבל לכל צורך פרקטי אתה יכול לסמוך על השוק שאין. אילו היה ארביטרז' ליותר מאשר שבריר שניה מישהו כבר היה לוקח כסף הביתה חינם (קונה דפ"א א' ומוכר דפ"א ב' ונהנה מרווח חסר סיכון).
הא כיצד?
בדפ"א 2. מחיר השקל/דולר העתידי שהבנק יציע לך מורכב בדיוק מהשער הנוכחי בתוספת הפרשי הריבית בין המטבעות עד לאותו תאריך. אין מחיר אחר, רק זה.
בדפ"א 4. בהנחה שהיא לאותו תאריך, המחיר של החוזה הסינטטי יהיה זהה למחיר החוזה העתידי שהבנק יציע לך בדפ"א 2.

יתרונות וחסרונות של הדרכים השונות:
1. סיכון המנפיק- כשאתה מחזיק דולרים בבית הסיכון שלך הוא של ממשלת ארה"ב, כאשר אתה מחזיק פקדון בבנק הסיכון שלך הוא בנוסף גם סיכון התמוטטות הבנק. כאשר אתה מחזיק מק"מ הסיכון שלך הוא ממשלת ישראל ואינך נפגע מהתמוטטות הבנק.
2. עמלות והפרשים- בעסקת פורוורד מול חדר העסקאות של הבנק תקבל את המחיר הטוב ביותר (הפערים הקטנים ביותר בין קניה למכירה) אבל כדי לבצע עסקה כזו תדרש לסכום מינימום של 200 אלף דולר ובחלק מהבנקים 500 אלף דולר. הדפ"א הבאה בתור מצד העלויות היא אופציות, אבל אינך יכול לשבור אופציה לחלקים ולכן אתה מוגבל לכפולות של 10,000 דולר ליחידה. האופציות גם דורשות תחזוקה (גלגול) כי רק תאריכי הפקיעה הקרובים סחירים וזו לא דפ"א מומלצת לטווחים ארוכים.
אז חלכן היה נגזר 667666
2. אכן, ענין גלגול האופציות ומחירן היה הנשק הבא שלי‏0 בהשוואה הלא שווה בין האופציות השונות‏1.

0 בתור מי שיצא לו כבר לדמם אופציות פוט אי אז.
1 אתה בטח מבין שבעצם זה שאתה מציג יתרונות וחסרונות של הדרכים השונות, אתה מצהיר שיש אספקטים שבהם הן שונות.
אז חלכן היה נגזר 667694
כאשר אתה קונה תעודת סל אתה קונה מכשיר פיננסי שמשתמש באחת או יותר מהאפשרויות הפיננסיות השקולות שתיארתי בעצמו כדי לחקות את הנכס הנעקב. אם מדובר בסחורה התעודה תחזיק בדרך כלל חוזים עתידיים לתאריכים שונים ולא את הסחורה הפיזית.

____________
0 בפוזיציה של חוזה סינתטי התטא היא אפס.
1 ודאי שיש אספקטים בהן הן שונות, אבל פיננסית הן שקולות.
אז חלכן היה נגזר 667728
נראה לי שאנחנו פשוט מבינים באופן שונה את המונח "נגזרים" (וייתכן שההבנה שלך נכונה יותר).
אני מבין "נגזרים" כאופציות ממונפות על הנכס, שלמשל יכולות להרוויח מכל הכיוונים של ההשתנות שלו, ובמכפיל גדול (בהרבה) מ-‏1. בין השאר אני מניח שהשם נקבע כך כי הרווח או ההפסד עליהן תלוי ב"נגזרת" של גודל הנכס - במובן המתימטי - ולא ברמתו האבסולוטית.
אתה משתמש ב"נגזרים" במובן המילולי ולא המתימטי - כל נייר ערך שמופק בהסתמך על נכס הבסיס, לכאורה "נגזר" ממנו, ולכן ההגדרה שלך הרבה יותר רחבה - וממילא כוללת בערך כל נייר ערך שאנחנו יכולים לדבר עליו, כולל שטרות הכסף והמטבעות בארנק שלי, מאחר ועברו מזמן הימים שבהם הסתובבנו עם שקי זהב גולמי על הגב‏1.

דוגמה מובהקת לסיווג ביניהם: נכס בסיס לעולם לא ירוויח מירידת הערך שלו. נגזר יכול להרוויח מזה.

1 שקים קטנים למדי, כמובן, לכל אדם בעל כח ממוצע.

_______________
מבחינתי שני מוצרים כספיים, נקרא להם השקעות, שנבדלים באספקטים שונים - כמו סטיית תקן למשל, אורך חיים, שערוך וסיכון וחבריהם, הם שני מוצרים שונים. אם הכנסת המילה "פיננסית" משמשת כמטה קסם שמתעלם מהבדלים כאלה ומתייחס רק לפרמטרים מסוימים של הכסף שלי, אשמח לשמוע הסבר על כך.
אז חלכן היה נגזר 667736
ההגדרה של אריק היא זאת המקובלת. לא ברור איך ההגדרה שלך מתאימה למצב של short בנכס בסיס, שכידוע מביא רווח כשערך הנכס יורד.
אז חלכן היה נגזר 667737
על פי ההגדרה שלי אכן short הוא נגזרת, הוא איננו נכס הבסיס.
האם אתה מסכים אם כן שהשטרות בארנק שלך הם ניירות ערך נגזרים?
אז חלכן היה נגזר 667740
אם תסביר לי את החשיבות של ההגדרה, אדע מה לענות. בינתיים רק אחזור ואגיד שבהתאם להגדרות המקובלות התשובה היא לא.
אז חלכן היה נגזר 667741
אז נראה לי שההגדרות המקובלות לא קונסיסטנטיות. אם נייר שצמוד לזהב הוא נגזר (על פי אריק), אני לא מבין למה נייר שצמוד לשקל - השטר שבכיס שלך - איננו נגזר.
אז חלכן היה נגזר 667744
אני משער שאריק יענה על זה, אבל לא הבנתי על איזה שקל אתה מדבר (השקל אליו צמוד אותו נייר בכיס שלי). אני מניח שאין פסול בהתייחסות לכסף כאל נגזרת של משהו אם זה מועיל. אבל האם זה מועיל?
אז חלכן היה נגזר 667746
אותו שקל שכל העולם מסכים על ערכו ביום נתון. כל הפתילון הזה הוא על הגדרות ולא על תועלת. כשאני מרוויח יש לי תועלת, כשאני מפסיד פחות, ולא משנה איך קוראים לזה.
אז חלכן היה נגזר 667819
בוא נתחיל מהמונח מכשיר פיננסי- זה כל דבר שאתה יכול להשקיע בו את כספך.
נגזרת נתפסת אצלך כמכשיר פיננסי ממונף (מה שנכון בדרך כלל) ומסוכן. אבל עבורי נגזרת היא כלי להשיג בו את המטרה.

השטרות בארנק שלך והביטים במחשב המרכזי של הבנק שלך אינם נגזרות של המטבע שקל אלא הם ביטויים של אותו שקל בדיוק. נסייג שעד 1971 הדולר האמריקאי היה מטבע עם בסיס זהב ואפשר היה לקרוא לו נגזרת של זהב (אבל אני לא בטוח אם הוא היה בא כשהיית קורא לו ככה).
מהי כן נגזרת? חוזה פיננסי שמבוסס על ההסכמה בין הצדדים לחוזה לשלם אחד לשני כסף לפי איזו פונקציה ידועה על השער של נכס הבסיס. סוג אחד של חוזה הוא אופציה, סוג אחר הוא חוזה עתידי, וסוג שלישי ורביעי יכולים להיות סטרקצ'רים שונים.

נגזרות הן כלים, והקטע עם כלים שהסיכון שלהם תלוי לא בכלי אלא באדם שמשתמש בו. סכין חדה מאוד יכולה לשמש להכנת סושי או לדקירת עוברים ושבים. מטוס נוסעים הוא כלי תחבורה שמתואר כיותר בטוח ממכונית אבל בתכנון לסיכון מירבי הוא יכול להפוך לפצצה מעופפת שמשמידה גורדי שחקים.

בלא מעט מקרים משתמשים בנגזרים כדי להפחית סיכונים בעסקאות ולא כדי להגדיל אותם. לדוגמה- פעם היה מקובל לסכם מחיר של דירות בדולרים ולא בשקלים, למרות שאת המשכנתא היית מקבל בשקלים. היית קונה דירה ומתחייב לשלם כמות של דולרים שאין לך בשער בלתי ידוע בעתיד. רכישה של אופציות קול על הדולר בגין הדולרים שאין לך היתה במקרה זה משמשת סוג של פרמיית ביטוח כנגד עליית שער הדולר מעבר למחיר מסוים. כדי לנטרל לחלוטין את סיכון המטבע יכולת לבצע עסקת פורוורד.
כל הפטנט של חוזים עתידיים על סחורות צמח מתוך הרצון של החקלאים מצד אחד (המוכרים) והתעשיינים מצד שני (הקונים) להקטין סיכונים של עסקאות עתידיות. חברת קלוגס יכלה לסמוך על מחירי התירס שהיא תשלם לאורך כל השנה והחקלאים יכלו לזרוע בשקט בידיעה שיש קונה לתירס שיגדלו. גם מפיקי נפט, כורי זהב (ומתכות נוספות) ומגדלי חזירים מוכרים חוזים עתידיים בהתאם לתחזיות ההפקה שלהם על מנת להקטין את החשיפה שלהם למשוגות השוק. מצד שני חברות תעופה קונות חוזי אנרגיה כדי להקטין את החשיפה שלהן למחירי הדלק (אצל חברות תעופה ראשיות הדלק מהווה כ 30% מסך כל העלויות התפעוליות של החברה).

כאשר אתה מחזיק מניות אתה יכול להשתמש באופציות כדי להעביר לאחר חלק מהסיכון או חלק מהסיכוי שטמונים באחזקתן. אם אתה מחזיק מניות של אפל לטווח ארוך אתה יכול למכור קולים מחוץ לכסף על מניות אפל שוב ושוב ובכך לוותר על חלק מהסיכוי באחזקה שלהן תמורת תוספת תשואה מתמשכת. אסטרטגיה שנקראת covered call
אז חלכן היה נגזר 667829
אני לא מבין מה ההבדל (לשיטתך, לשיטתי ההבדל ברור) בין "ביטויים" של אותו שקל ל"נגזרות" של אותו שקל. לדעתי אין הבדל כלל, כפי שאתה מנסח זאת. והדוגמא האמריקאית מצוינת, כי היא יותר ברורה לנו אינטואיטיבית - קל לנו לראות את ההבדל בין מטיל זהב לשטר דולר שהוא "ביטוי" שלו, וקשה לנו לראות את ההבדל בין אותו שטר לבין ביטים במחשב.

אני יודע היטב שאופציות (מה שאני קורא נגזרים) יכולות לשמש להגנה ולא להתקפה. כל מה שאני טוען, או מנסה לטעון, זה שיש הבדל בין מניות לאופציות, ולכן המשפט האחרון שלך "כאשר אתה מחזיק מניות אתה יכול להשתמש באופציות כדי להעביר לאחר חלק מהסיכון" איננו טאוטולוגיה, למרות שלשיטתך ניתן היה לכתוב אותו "כאשר אתה מחזיק נגזרים אתה יכול להשתמש בנגזרים כדי להעביר לאחר חלק מהסיכון" מה שהיה הופך אותו למשפט חסר משמעות‏1.

1 או בעל משמעות כה מכלילה, שקשה להבין מה הוא אומר. אפשר גם להחליף עוד מילים במשפט במילה "נגזרים", ולהגדיל את הקושי בלהבין ממנו משהו. אני מעדיף את המונחים המילוליים שלי עם יותר גיוון ומשמעות‏2.
2 הכנס משפט פלצני על אנטרופיה של מידע וגו'.
אז חלכן היה נגזר 667924
הטענה שלך שיש הבדל בין מניות לאופציות היא נכונה. ההבדל הוא מהותי: אמנם כולם הסדרים פיננסים אבל אלו הסדרים מסוגים שונים לחלוטין בעיקר משפטית אבל גם בחיי היום יום.
השקל הוא מטבע, המניה היא חלק קטן בבעלות על חברה, והנגזרות הן הסכמים בין קונה ומוכר.
השקל הוא הסדר אחיד שקבעה המדינה כהילך חוקי. ביטויים של אותו השקל הם כל מה שאישרה המדינה- מטבעות, שטרות, וביטים בזכרון מחשב הבנק.
המניה היא הסדר אחיד בעל נפקות עולמית שאישררה המדינה.
הנגזרת היא בסך הכל הסכם ביני לבינך. הנגזרת נוצרת מתוך ההסכם בינינו. השקל או המניה לא נוצרים בהסכם ביני לבין הבנק, למשל.
כאשר אתה קונה אופציה ומישהו מוכר לך אותה - הופ, נוצרה אופציה יש מאין. כאשר אתה קונה מניה, או כל נייר ערך אחר, אתה קונה אחת מתוך כמות ידועה שהונפקה.

אם יש לך דולרים וחוזה פורוורד לעוד שנה לרכוש שקלים תמורתם אז אין לך שקלים, לא דה יורה ולא דה פקטו, אבל תיק ההשקעות שלך יתנהג בדיוק כאילו הוא מורכב כולו משקלים. זה שקול פיננסית לכך שיש לך שקלים, אבל רק פיננסית.
כנ"ל אם אתה מחזיק בתעודת סל שמחזיקה בחוזים סינטתיים על מדד המעו"ף, לעומת החזקה שלך בקרן נאמנות שמחזיקה ב 25 מניות המעו"ף על פי חלקן היחסי במדד- מבחינות חוקיות שונות אתה מחזיק בדברים שונים לגמרי. אבל מבחינה פיננסית הן שקולות לחלוטין.
מה זה מבחינה פיננסית? מבחינת התוצאות הכספיות בתיק ההשקעות שלך.
ישנם מקרים שישנם הבדלים במיסוי בין מכשירים שקולים מבחינה פיננסית, ואז שיקולי המס מכריעים, אבל המדינה משתדלת לעדכן את תקנות המס כדי שלא יהיו פערי מיסוי כאלה.
אז חלכן היה נגזר 667945
נראה לי שאנחנו מתקרבים להסכמה.

אז ברוח טובה זו נסיים באנקדוטת טריוויה - מי מזהה את הרפרנס בכותרת?
אז חלכן היה נגזר 667946
(לא לגגל!)
ומתי ערן כרדו? 667952
ומתי ערן כרדו? 667953
טושה!
ומתי ערן כרדו? 667955
בצעירותי העשוקה ידעתי בעל פה את זה, ואפילו הקראתי אותו באירוע לכבוד צאת "מבעד למראה" בתרגום ליטוין.
ומתי ערן כרדו? 667956
נהדר! נראה לי שזכית בפרס היאמארווך הגיק. אלא אם יבוא כאן מישהו ויקריא את זה בקלינגונית.
ומתי ערן כרדו? 669064
אפשר עוד לערער?
אני יכול גם היום לדקלם את שני התרגומים לעברית, את המקור האנגלי, ואת התרגום הנפלא (חוץ מהבית הראשון-אחרון) ליידיש.
(תרגמתי איזה ספר שנכללים בו התרגומים לצרפתית ולגרמנית, אבל לא טרחתי לשנן כי הם כושלים.)
ומתי ערן כרדו? 669100
אכן, יש פה תחרות ראויה!
מאחר ואני מניח שקודמך יודע בעל פה את היידיש ובטח לפחות תרגום אחד בעברית, ויש סבירות גבוהה שגם את האנגלית (כי היידיש די קרוב אליו), התחרות נראית לי צמודה מדי בשביל להכריע.
מבחינתי שניכם יכולים לקבל אַ גאָלד מעדאַל.
ומתי ערן כרדו? 669168
ירדן מנצח, כמובן. כנרמז בתגובתי לעיל, את התרגום ליידיש כבר שכחתי, למעט הבית הראשון. בעברית אני שוטף אצל אמיר אבל קצת מגעגע אצל ליטוין. את האנגלית זוכר יופי, ואפילו הצלחתי להנחיל אותה לדור הצעיר.
ומתי ערן כרדו? 669590
מצד שני, אולי אני מחרים בסנוביות את התחרות. כי, וכאן אני פותח אולי דיון משמעותי, אני לא חושב שג'אברווקי הוא כזו יצירה משובחת. הרעיון שבבסיסה חשוב וגם מתבקש, ואילו לואיס קרול לא היה מממש אותו ראשון אז מישהו אחר היה עושה זאת במוקדם או במאוחר. בהחלט כבוד לקרול על כך שהוא עשה זאת במוקדם, אבל הביצוע שלו חורק בכמה הבטים.

אם כבר, אני אוהב הרבה יותר את I sent a message to the fish.
ומתי ערן כרדו? 669592
בקיצור, אתה מתמודד גם על פרס ה#גיקים מתנשאים וסנוביים? נראה לי שאתה במקום מצוין, גם לזכות בפרס וגם לסרב לקבל אותו בגלל פחיתות הכבוד.

לגבי ההודעה לדג - זה לא נראה בכלל אותה סוגה כמו הפטעוני, לפחות לטעמי.
ומתי ערן כרדו? 669629
לא התכוונתי לומר שזו אותה סוגה. רק רציתי להפגין הערצה לקרול למרות הביקורת על גבריקא. (ובמקרה, שני השירים מופיעים בסמוך, ומפי אותה דמות.)
אם כי אם כבר טענת את זה, לדעתי יש דמיון סוגתי לא קטן בין שני השירים. שניהם שוברים ללא הרף את ציפיות הקורא/מאזין, באופן שממש מתסכל בקריאה-שתיים ראשונות, והם חותרים לענג ולהצחיק באמצעות התסכול הזה.
ומתי ערן כרדו? 669640
אולי מטא דמיון סוגתי. קצת קשה להתווכח עם זה, המשפט האחרון שלך נכון גם לספרי אליס השלמים כשלעצמם.
דרך החור שבגרוש 667387
ראה את הפוסט למה הקרן המחקה שלי מחזיקה מק"מ?! בבלוג "הסולידית". יש שם הסבר איך המנגנון עובד.
דרך החור שבגרוש 667410
אני יודע שהתייחסת רק לנושא הטכני, אבל לטובת הקוראים האחרים כדאי לשים לב שהפוסט עוסק בקרן ולא בתעודת סל (שהיא סוגשל אג''ח).
דרך החור שבגרוש 667441
מה שידידיה אמר. קרן נאמנות היא חיה אחרת ואני לא יודע מה הכללים לגביה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים