בתשובה למאיה, 17/11/15 9:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל מהי בדיוק המשמעות שלה? האם נדב מחפיץ את המוסכניק שלו? ואם כן, האם יש פסול בכך? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאריק תאר בעולם המודרני התייחסות מחפיצה לנותני שירותים היא בלתי נמנעת ומקובלת. המושג "החפצה" בהקשר הסוציולוגי מתייחס למשמעות מעט שונה ומבטא התייחסות בלתי לגיטימית לאדם אחר. בעבר (כפי שתואר בויקיפדיה) ההתייחסות לעבדים היתה מחפיצה. הכוונה היא לא להתעלמות בלבד מאנושיותו של האדם מולנו אלא של ניצולו כחפץ לסיפוק צרכים באופן שיש בו יסוד של השפלה ושגורע מאנושיותו של האחר. שמקטין את השני ומפחית את ערכו בעיניו. יחסי זנות, יחסי מרות תוך זוגיים (הדוגמא הנפוצה היא של בעל המאה הכופה את רצונותיו על החלש(ה) יותר מבחינה כלכלית). לפעמים כפי שנטען, רק אני (והשני) יודע אם החפצתי את האדם השני ולפעמים ההחפצה ברורה לעין כל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, עדיין לא הבנתי. למה התייחסות מחפיצה לנותני שירות היא בלתי נמנעת ומקובלת, אלא אם כן זה נותן שירות מתחום המין? מה ההבדל? למה החלטת ששירות מיני גורע מהאנושיות, ושירות אחר "סתם" מתעלם ממנה? שוב, את רק מציינת שיש הבדל, אבל לא מסבירה למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה לחדד באמצעות כמה דוגמאות (בחלקן זו חזרה על דברים שברקת כתבה ולטעמי מבארים את המושג). בסדנאות יזע מועסקים בד"כ ילדים ונשים במשך שעות ארוכות, בתנאים ירודים ולעיתים מסכני חיים (אם מישהו מעז להתלונן, הוא נעלם), עם חומרים מסרטנים (תעשיית הביגוד בהודו), ללא פיקוח ממשלתי ובשכר זעום. בעלי הסדנאות מתייחסים לעובדים כאל מכשירים כלכליים בלבד, המחוייבים במכסות תפוקה שהם קובעים. דוגמא נוספת הנמצאת בקצה המתון של ההחפצה היא יחסי עובד-מעביד. כפי שברקת כתבה, אם אתה רואה את העובד שלך ממרר בבכי (נניח שקיבל בשורה רעה) ואתה מתעלם מכך וגוער בו לחזור לעבודה, התייחסת אליו כאל מכשיר שרק משרת את צרכיך כמעביד. דוגמא מהתחום המיני היא גילוי עריות. האב מתייחס לילדתו ככלי לסיפוק צרכיו המיניים. מה המשותף, בעיקר בדוגמאות הראשונה והשלישית? כפי שכתבתי, יש בהן מרכיב של ניצול, השפלה, גרימת נזק (ולכן חזרתי בי והוצאתי את נותני השירותים מתחום ההחפצה) כאשר הגורם לאלו אינו רואה במושא ההחפצה אדם אלא חפץ, כלי למילוי צרכים, כלכליים או מיניים. דוגמא שתהיה אולי שנויה במחלוקת היא של הורים לילדה יפה המגדלים אותה באופן המדגיש את יופיה כדבר העיקרי בה ששוה להעריך (זו הסיבה לתופעת היפות החסרות ביטחון בערכן כאדם). כפי שהשחקנית היפה קנדיס ברגמן (מרפי בראון) ספרה שאביה מגיל צעיר מאד אמר לה שנשים יפות הן לעיתים קרובות חסרות בטחון ושקשה לפתח אופי ואישיות בגיל 40. כאן הרכיב של גרימת נזק בשל יחס מחפיץ (התייחסות לילדה כאל חפץ יפה) הוא העיקרי. מקוה שהחפצה או יחס מחפיץ מובנים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בסדנאות יזע מועסקים בד"כ ילדים ונשים"... ועל הגברים שמועסקים בעבודות פרך ושכר נמוך את לא מתלוננת. אז או שאכפת לך מחוסר הגינות רק כשהוא מופנה אל נשים וילדים אבל לא אכפת לך כשגברים סובלים ממנו, או שאת מסווגת את הנשים יחד עם הילדים - במקום שאינו שווה לגברים. מה קרה לשיוויון? נשים לא יכולות כמו גברים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורק כדי לקרוא לדברים (ולגברות) בשמן: קנדיס - ברגן. אינגריד - ברגמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפות יפות שבא לטעות. לדברים?! אחרי כל המילים על החפצה?! (כן, ראיתי שהפרדת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר למוסכניק של נדב, בוודאי שהוא מחפיץ אותו ועליו להתבייש! מדוע שלא ישב איתו על קפה בכל פעם שהוא מגיע למוסך, ישמע לפחות במשך חצי שעה את מכאוביו, טרוניותיו על אשתו וחמותו ומאבקיו הכלכליים ולבטיו הפנימיים באשר להתפתחותו כאדם. וכי אם יצבטו את המוסכניק, הוא לא ייצבט? הקץ להחפצת נותני השירותים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שעדיין לא ברור לי זה אם אנחנו מחפיצים נהגי מוניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה תזמון מוצלח. אתמול במונית הנהג דיבר בסלולרי עם חברו. מחד, דיבר בשקט ובקצרה. מאידך, ראשי כאב ולו דובר במוזיקה, הייתי מבקשת שישתיק אותה. לו הוא חפץ, מותר לי להשתיק אותו. לו הוא אדם, עלי להמתין קמעה בתקווה שהשיחה תסתיים במהרה. כך היה ואף התגלגלה לה שיחה בה למדתי שראש העירייה שלנו נוהג לפקוד אזרחים באבלם (לווית אביו של הנהג) מבלי לפרסם זאת ומבלי שיהיה לו רווח פוליטי מכך. לפעמים נדמה לי שנהגי המוניות מחפיצים אותנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חס וחלילה. (אם הייתי מציעה למוסכניק שלי לדון על התחבטויותיו לגבי התפתחותו כאדם, יש חשש שנבוט היה לוקח חלק בשיחה). תגובתי הרצינית היא תגובה 667553. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ואז הייתם עוברים מהתחבטויות לחבטות. לא לחינם הן מאותו שורש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו שאלה חבוטה, אבל זו תגובה רצינית? האם השורש הלשוני המשותף נבע ממשמעות משותפת? (ואם כן, מה עלה בדעתם של אנשי האקדמיה התרבותיים?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שלא (תגובה רצינית). בלשונם של בדחני גל"ץ בתוכניתם 'סטטוס קוו', התגובה שלי היא הטרדה מילית. 1 כי בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילוג: הִתְחַבֵּט - נחבט פיזית שוב ושוב בתוך משהו. מכאן קל להבין את הפירוש הנגזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אם כך יש טלטול נפשי (התחבטות), טלטול פיזי (חבטות חוזרות ונשנות) וטלטול פוליטי (במרתפי השב''כ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומזכיר כמעה את reflect 2 : to prevent passage of and cause to change direction <a mirror reflects light>
7 : realize, consider http://www.merriam-webster.com/dictionary/reflect |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, ''נותני השירותים'' הם לא המוסכניקים אלא השרברבים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |