בתשובה להפונז, 18/11/15 10:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז בוא נדבר על השימוש שהמחפיץ שואף לעשות באותו אדם, השימוש הנגזר מן ההחפצה. כי זה כן גורם מבדיל. לו הייתי חופשייה להתייחס למישהו כאל חפץ מין, הייתי עושה בו X Y Z ועוד מעשים נתעבים תוך שהוא מוחה חלושות או נמרצות (אני מזכירה שזה נגד רצונו ולמעשה תוך התעלמות גורפת מרצונו כך שאין כאן מקום לבדיחות אונס). מאידך, לו הייתי חופשייה להתייחס למישהו כאל רופא מקצועי למרות רצונו, הייתי מקסימום מנדנדת לו בשאלות על לחץ דם ומדדי סכרת, או בבקשות נואשות לצנתור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאת לוקחת את זה כמה צעדים רחוק מדי לתוך הפנטזיה, ומתרחקת מהתהליך המיידי הפשוט. אתה רואה תמונה של דוגמנית, אתה מרגיש משיכה שגורמת לך נעימות מסוימת ועל הדרך מטמיעה בך יחס חיובי למושא הפרסומת (מכונית/שטיח/משקה מוגז/וואטאבר), שהרי זוהי המטרה של כל זה1. זה הכל. ואפילו אם ניקח את זה צעד אחד קדימה, האדם הנורמטיבי גם בפנטזיה שלו לא רוצה לעשות שום דבר נגד רצונו של המוחפץ, בדמיונו זה עם רצונו של המוחפץ, ולכן האדם הנורמטיבי יודע שזה דמיון ולא מציאות. מכאן ועד כפייה כלשהיא או התעלמות מרצונו של מישהו יש מרחק גדול, שהתיאור שלך הכניס לסיפור. מרחק שהוא הרבה מעבר למה שרוב האנשים הנורמטיביים חושבים לעבור. לדעתי התיאור שלך עבר בנונשלנטיות מהחפצה לאלימות (מתוכננת או מדומיינת) הרבה יותר מדי מהר2. 1 אתה רואה תמונה של דוגמן מקריח ובר סמכא, אתה מרגיש נעימות מסוימת שנגרמת על ידי הרגשת בטחון אמינות ואמון ועל הדרך מטמיעה בך יחס חיובי למושא הפרסומת. 2 זהירות, מדרון חלקלק: הטענה שמראה אישה נאה ואפילו חשופה משהו מעוררת אלימות אצל גברים, את יודעת לאן היא מובילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמן המקריח המשדר אמינות הזכיר לי את מנחם זילברמן המנוח, שנשאל פעם האם מטרידה אותו העובדה שאשתו דאז קיבלה תואר דוקטור ואילו הוא הסתפק בהשכלה שמקבלים ברביצה על החוף. זילברמן ענה: "אנשים באים אלינו, רואים על הדלת שלט "ד"ר זילברמן". כשהם נכנסים הם רואים אשה בלונדינית יפה וגבר שמן, קירח, עם זקן ומשקפיים - הם יודעים בדיוק מי כאן הדוקטור". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. המופע היומיומי של החפצה, בסביבות מערביות שוביניסטיות, הוא הרבה יותר בנאלי וחסר מעוף. הוא בדרך כלל קרוי בשם הצופן "מיידלע" (שבי בשקט, חייכי, תכיני קפה, אל תאמרי דברים בוטים מדי כי אז נקרא לך היסטרית או ממורמרת, ואם את אומרת משהו מקורי נתקשה להקשיב לו, וחמש דקות אחר כך גבר בינוני וסביר יאמר אותו הדבר ויזכה להסכמה והערצה). אכן, לא אתמם: קשה לשים את האצבע על האופן המדויק שבו צילום הדוגמנית החייכנית/לוהטת שכל מטרתה בחיים היא להנעים לך, מתרגם את עצמו ליחס ה"מיידלע". אני מודה שאין קשר ישיר והמתאמים חלקיים בלבד. ועם זאת, איכשהו אלה שני חלקים של אותה מערכת ואותו סוג יחס לבני אדם (גם דוגמן צעיר וחתיך אף אחד לא ייקח ברצינות גדולה מדי, לפחות לא בהתחלה. היא הנותנת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאת מתארת כ"מיידלע" נשמע לי כזלזול שנובע מדעה קדומה, אבל זו אינה החפצה. לא ברור לי איך התייחסות לזה כהחפצה עוזרת לתקן את הבעיה. האם מזלזלים באותה מידה בדוגמן המוחפץ? לדעתי: לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתייחס לאדם כמישהו שתפקידו העיקרי בחיים הוא לשמש תפאורה יפה ולהכין לך קפה1 זו לא החפצה? האם יש לך הגדרה חלופית להחפצה? 1 אפילו לא כפרנסתו, סתם כייעודו בחיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. מבחינתי זוהי דעה קדומה (שנשים פחות חכמות, או ליתר דיוק: פחות מבינות בתחומים שונים), מכיוון שהיא חלה גם על מי שאינה יפה או שאינה מכינה קפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עונה לך אבל זה רלוונטי גם לעוד מתדיינים. עפ"י ויקיפדיה, החפצה היא אמצעי רטורי כמו למשל: האנשה, הגזמה, דימוי וכו' (לצורך העניין גם תמונה או ציור הם אמצעים רטוריים). דעה קדומה (או אפליה) הם עמדות או דעות שיכולות להתבטא במגוון דרכים - בין היתר ע"י החפצה. לדוגמא, עסק שמפלה נשים יכול לעשות בזה במגוון דרכים: לתת להן שכר יותר נמוך, למנוע מהן להשתתף בימי כיף ועוד. דרך נוספת עשויה להיות התייחסות מחפיצה מצד הבוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולגופו של עניין: אם מישהו מתייחס לנשים (בפניהן או שלא) כ"מיידלע" - אני יכול להבין למה זה יחס מחפיץ. אתה שם את כל הנשים בקטגוריה אחת והיא קטגוריה מזלזלת. מצד שני, הרבה מהדברים שברקת הזכירה (למשל שמתעלמים ממה שנשים אומרות) הם בעיני לא החפצה אלא משהו אחר תחת המטרייה של אפליה. והתמונה של הדוגמנית היא אפילו לא תחת המטריה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדרת ההתייחסות המתוארת כהחפצה מזכירה מיידית את ההיפך, כלומר, שמדובר באדם ולכן התיקון הנדרש עולה מאליו מבלי שנצטרך להכביר במילים. לכן הביטוי כה יעיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לגמרי לא מסכים למסקנה הזאת. אנשים מתפיסות מסוימות יכולים לראות במישהו מקבוצה אחרת אדם שלם, עם צרכים, רגשות שאיפות ואישיות, ועדיין לחשוב שהוא נחות יחסית לצרכים, הרגשות והשאיפות של הקבוצה שלהם. בחשיבה שתטען שלאנשים שחורים יש פחות איי קיו או שלאנשים לבנים יש פחות יכולת לקפוץ גבוה אין שום החפצה - מה שלרגע לא הופך אותה לפחות גזענית, מפלה וראויה לגינוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי לתיאור מסוים העונה לטעמי להגדרה "החפצה": "שבי בשקט, חייכי, תכיני קפה, אל תאמרי דברים בוטים מדי כי אז נקרא לך היסטרית או ממורמרת, ואם את אומרת משהו מקורי נתקשה להקשיב לו, וחמש דקות אחר כך גבר בינוני וסביר יאמר אותו הדבר ויזכה להסכמה והערצה)." התייחסות שאינה רואה כלל את האשה המדוברת. אני מסכימה שאין החפצה אלא התייחסות גזענית ומפלה בדוגמא שנתת ומכאן שאינה רלוונטית לדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם זו לא הבעיה, זה גם לא הפתרון. לדוגמה, את מוזמנת להתמודד עם הדעה הקדומה הבאה: נשים הן באופן כללי תלמידות חרוצות יותר אך פחות מבריקות (ויש להן סיכוי נמוך יותר לענות תשובות נכונות בכיתה). זה בהחלט יכול להוליך ל"מיידלע". ואין כאן החפצה (נשים הן כאן אחרות. לא יותר טובות או גרועות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לרגע חשבתי שטענת טענת דעה קדומה הפוכה ותגובתי המיידית והלא רצינית היתה: מדוע זו דעה קדומה? ברור ש...) זו דעה קדומה ולא החפצה ולכן איני מבינה עם מה עלי להתמודד. כאשר השתמשת בתארים "חרוצות" ו"מבריקות" (גם אם בשלילה), הדרך אל "מיידלע" אינה כה קלה. "מיידלע" נמצא בעולם מושגים שונה, עולם שקיימת בו החפצה והקטנה אוטומטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שצפריר (וגם אני) ניסה לומר - הקטנה או "הנחתה"1 איננה החפצה. לדעתי זו ליבת הויכוח כאן. 1 הנחה שמישהו נחות ממך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכימה שהקטנה אינה תנאי מספיק להחפצה כבדוגמת הדעה הקדומה שהבאת. כפי שכתבתי בתגובה 667833 יש בהן (בדוגמאות להחפצה שהבאתי) מרכיב של ניצול, השפלה, גרימת נזק (ולכן חזרתי בי והוצאתי את נותני השירותים מתחום ההחפצה) כאשר הגורם לאלו אינו רואה במושא ההחפצה אדם אלא חפץ, כלי למילוי צרכים, כלכליים או מיניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת אגב: בעיני סביר בהחלט שהחרוץ/ה יידע לענות טוב מהמבריק/ה. על פי הנסיון שלי, בטווח הארוך החרוצים מנצחים את המבריקים ברוב המקרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון לרמת הממוצע. בעשירון העליון מתבלטים החרוצים מבין המגזר המבריק, עד שהמגזר החרוץ מתקשה להציג נוכחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שתיארת בסוגריים (הראשונים) במסגרת סימפטומי ה"מיידלע" נופל לדעתי בקלות למסגרת של אפליה1 על בסיס מגדרי. זה מושג רחב ומבוסס, ודי ברור מה הוא אומר ומה השלכותיו. אני מבין מהי אפליה, אני מבין את הנזק שלה, ואני מבין את ההיפוך שלה - המצב שבו היא לא קיימת, והאפשרות לקיום מצב כזה. בתוך כל אלה, לא ברור לי למה אנחנו נדרשים למושג ה'חפצון', מה הוא מוסיף, מה הוא עוזר, ואפילו האם ניתן לתאר חלק ניכר מהעולם ללא חיפצון (בניגוד ל-ללא אפליה). מראש הוא נראה לי כמושג חלש יותר ומקיף פחות ממושג האפליה, אז - למה הוא טוב? 1 וכדי לראות את זה ניתן בקלות להחליף את מושא האפליה בדוגמה שלך מ'אישה' ל'שחור' או 'מכוער' או 'שמן' או 'מעדה שונה מהמקובל בסביבה הרלבנטית' וזה עדיין יתאים לתסריטים שתיארת2 - מה שמיד מגדיר לנו במה מדובר פה. 2 טוב, אולי ה'היסטרי' יוחלף במאפיין אחר (עצבני/טיפש/אלים/וואטאבר, לא לפי שום סדר מוגדר) שמקובל להצמיד לקבוצה המופלית הרלבנטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאורטית ניתן להפלות לרעה מבלי לחפצן. נניח שאני גזען שכועס על היהודים מפני שהם הרגו את ישו, או חושב ששחורים הם טפשים (לא המוקה), ולכן אני מפלה אותם לרעה. עדיין אני יכול להתייחס אליהם כבני אדם ולחשוב שוילי סימס בנאדם נהדר. מאידך אני מתקשה לראות איך ניתן לחפצן מבלי להפלות כתוצאה מכך. הכוונה ביחסים בין אישיים ולא הדוגמנית במודעה. מכאן שהחיפצון חמור מסתם אפליה. האפליה נובעת מדעה קדומה כלשהי אבל לא בהכרח מצמצמת את ההתייחסות שלי למכר הספציפי. לעתים הגזען יוציא את מכריו מהכלל- לדוגמה: הערבים הם מטורפים רצחניים אבל המוסכניק שלי הוא דווקא בנאדם טוב. החיפצון, לעומתו, פועל דווקא על המכר- או מכר שטחי (אח, מה הייתי עושה לה) או מכר קרוב (תהיי יפה/תכיני קפה ותשתקי). החפצון מרחוק [אח, מה הייתי עושה לה], הלא הוא אותו חפצון של הדוגמנית במודעה, והוא החפצון של הפורנו, שבעצם מצמצם את האישה לתכונותיה המיניות בלבד לטובת סיפוקו של הגבר- זו תופעה שנראית לי חלק בלתי נפרד מהעולם המודרני. כזכור לי במעומעם מגיל ההתבגרות כל אשה בגיל הפוריות שעברה בטווח הראיה שלי זכתה להיות מחופצנת כך. אבל ההתרשמות שלי היא שלעבור מחפצון מרחוק לחפצון מקרוב (שעולה לעתים לדרגת הטרדה מינית) צריך לעבור איזה סף של גסות רוח שמרבית בני האדם אינם מצויידים לעבור. וכאן ישנו הפער בין הפנטזיה - כי כולנו חומדים את בר רפאלי, לבין המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שניתן לחפצן בלי להפלות - כמו שכבר נאמר כאן, במידה מסוימת אתה מחפצן כמעט כל אדם שאתה בא איתו במגע, וככל שההיכרות שלך איתו רחוקה יותר ה"חפצון" (שהוא בעצם צמצום עושר תכונותיו למספר קטן עד בודד) הוא *מחויב המציאות* - אין לי את הנתונים על שאר האישיות של מגיש טלויזיה/דוגמן בשלטי חוצות/שחקן מחזמר בברודווי כדי להכיר ולו במעט את אישויות כאדם מלא ושלם. ככה זה. יותר מזה, ייתכן אפילו שהחפצון שלך נובע מאפליה מותנית או דעה קדומה ולא - כמו שאתה מתאר - להיפך. הסא"ל שחושב שפקידה אמורה להכין קפה ותו לא - בא עם דעות קדומות מהבית/שכונה/מילואים שעל פיהן זה מה שנשים ראויות לעשות, האפליה המותנית שלו יצרה את החפצון - הדרישה להכין קפה ולא לקרוא את תוקידידס ולהעיר הערות - ולא להיפך. הרי זה לא שהופיעה אישה מולו, והוא קודם כל החליט לחפצן אותה - למכינת קפה - וכתוצאה מכך עלתה בו התובנה שהיא איזה יצור שנחות יותר ממנו. להיפך בדיוק. ולכן החפצון (לדעתי) עולה מהדיון הזה כסימפטום/אפיון/תוצא (וגם מילה חדשה ואפנתית) שקצת משטיחה בעצמה את השיח ואת הבעייה האמיתית. דוקא בגלל שהיא נאחזת בתופעה שהיא כללית מדי, אוניברסלית מדי, ומאופיינת בצורה שיותר משהיא מגלה, היא מעמעמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי אבל זה קצת מתכנס שוב לעניין המיני - אדם יכול להפלות שחור או מכוער או שמן אבל ברוב המוחלט של המקרים זה לא יהיה כרוך בציפייה שאותו מופלה יספק לו גם שירותים מיניים. זאת, בעוד שלא מעט מיידלעך שנדרשו להכין קפה צופו לדברים נוספים אחר כך. לא כל מי שמפלה גם מחפיץ (או מטריד מינית), אבל שילוב של אפליה, החפצה והטרדה מינית נמצא בד''כ בהקשר הבין-מיני, מה לעשות. לגבי שאלתך ''למה זה טוב'' - שאלה טובה. זה נכון שלא מדובר בעבירה פלילית אלא במושג חמקמק יחסית שיכול להשיג מקסימום שיימינג באינטרנט. אני לא נמנית על החוגים המתרעמים פומבית על כל סימן ורמז להחפצה ולכן לא אריב את ריבם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שרוב המיידלעך שנדרשו להכין קפה לא נדרשו לדברים נוספים, וההנחה שזה כך שקולה (סימבולית, לא שקילות מתימטית) לצמצום כל המאבק לשיוויון האישה לגזרה המצומצמת1 של מאבק נגד הטרדות (ותקיפות) מיניות. ו"למה זה טוב" - זה הענין, שנראה שלא להרבה. בואי ניקח את המשפט הקודם שלך: "לא כל מי שמפלה גם מחפיץ (או מטריד מינית), אבל שילוב של אפליה, החפצה והטרדה מינית נמצא בד"כ בהקשר הבין-מיני" מי שמפלה - זה רע. מי שמטריד - זה רע מאד. במה הוסיפה ההחפצה למשפט הזה? איזה מידע נוסף היא הכניסה לנאמר? אם היא כלולה באפליה - היא כבר שם. אם היא חלק מהתהליך שהוביל להטרדה - היא כבר שם. אם היא לא הובילה להטרדה או אפליה - אז לא היא הבעייה. אני ואת יכולים לחשוב על חוק נגד אפליה וחוק נגד הטרדה מינית. היש טעם ב"חוק נגד החפצה"? האם יש בכלל משמעות לחוק כזה? נראה לי שאם הוא יחוקק, או שאף אחד לא ישב בכלא, או שכולם ישבו בכלא2 - מה שהופך אותו שוב לחסר תוכן. 1 והחשובה בפני עצמה. 2 קצת כמו "חוק נגד ראייה דו-ממדית של המציאות" - מי שמנו לקחת את המציאות התלת מימדית, העגולה, עשירה ועמוקה, ולצפות בה דרך חיישנים דו-ממדיים ש - הלכה למעשה - משטיחים אותה עד דק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שההחפצה נמצאת ברקע הדיונים בהטרדה מינית ועבירות מין בדומה לשאלה האם אלימות ואבדן מוסר וירטואליים (במסכים- משחקי המלחמה וגרועים מהם מוסרית משחקי הפשע כמו GTA, ובשירים- פעם זה היה דת' מטאל ואחר כך גנגסטא ראפ) מובילים לאלימות ואבדן מוסר ב RL. ובשניהם התשובה מורכבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל הדרך: לו הרווקה החופשייה היתה רואה רופא מקצועי, היתה מקסימום מנדנדת לו מתי קובעים תאריך לחתונה ואיזה טבעת כדאי לו לבחור, ואיפה יושבים ההורים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |