בתשובה לאריק, 19/11/15 16:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1 כלומר יותר משני שליש מאלה הגיעו לרופא החבר שלך בקופ"ח היו זקוקים רק לקצת תשומת לב? זה מאד מפתיע אותי, ביחוד לנוכח העובדה שהדבר האחרון שאפשר לקבל בקופ"ח הוא תשומת לב (בדומה לכך שהמוסד עם הכמות הקטנה ביותר של אמפטיה בו נתקלתי מימי הוא בית חולים. אבל עלי להודות שאין לי הכרות קרובה עם אגף הנידונים למוות בסאן-קוונטין כך שאולי יש תחרות על התואר). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כך! הוא היה רופא ילדים בסניף הקופה בעיר באזור המרכז עם סוציו אקונומי לא מי יודע מה. המשפחות שהגיעו אליו דרשו אנטיביוטיקה, וכשהיה מנסה להסביר שלילד יש וירוס ואנטיביוטיקה לא תעזור הם חשבו שהוא מנסה לעבוד עליהם כדי לחסוך לקופה כסף. הדיאלוג הכי מצחיק/עצוב שהוא סיפר: "לא צריך אנטיביוטיקה, לילד שלכם יש וירוס" "כן צריך, זה וירוס ויראלי!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה סומך על מרפא ילדים שידע להבדיל באמינות מספיק גדולה בין חידק לוירוס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לא שמעתי על הצטננות חיידקית. מתוך ויקיפדיה: "הצטננות היא המחלה האנושית הנפוצה ביותר. בממוצע, שיעור ההידבקות של מבוגרים עומד על 2-4 הידבקויות בשנה, ובקרב הילדים בגיל בית-הספר אף עד 12 פעמים בשנה. ישנן אוכלוסיות בהן שלוש הידבקויות ומעלה בשנה הן מקרה שכיח. ילדים ומטפליהם חשופים יותר למחלה, כנראה בעקבות הדוחק האנושי הרב בבתי-הספר ויעילות ההדבקה בתוך המשפחה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אבל יש מחלות אחרות עם סימפטומים דומים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |