בתשובה להקריבו המקוטב, 22/04/02 16:25
משואה ללא פיתרון 66800
במחשבה שניה
סראמאגו מנסה ליצור סמטריה בין הסבל הפלסטינאי לבין הסבל היהודי תוך הטענה שאין משמעות למדרגות ולעוצמות הסבל.ושלסבל יש קיום אוביקטבי שבו יש להלחם.
האוזן הישראלית מיד נאטמת בטענה שאין ולא יכולה להיות השוואה מכיון שיש משמעות אוטומטית לשואה (שאין עליה כפרה)
ומיד בונה סולמות של רוע (מדרגות של רוע נדמה לי שהמושג הוא של עמוס עוז) שבהם היא ממקמת את עצמם במקום גבוה.
תוך שהיא מנפנפת בצידוק האולטימטבי של השואה.
ואני מנסה לטעון אולי שצריך להניח בצד את שני המערכות זו הישראלית-יהודית וזו הפלסטינאית ולהכיר באחת וגם בשניה.במקביל.
משואה ללא פיתרון 66803
אבל למה הוא מנסה ליצור סימטריה אם סבל הוא סבל, ולא חשוב מה מדרגתו, צריך פשוט לפתור אותו?

מי התחיל במדידות המשונות האלה של סבל מול סזבל?

למה חשוב לערפאת להשוות את הנאקבה לשואה?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים