 |
אין משמעות לאהבת או התנערות מ"אוסלו". פוליטית זה כמו להתנער מבירת נורבגיה. (מעט מאוד יעשו את זה - יש שם יותר מדי בלונדיניות.)
פוליטית אפשר התנגד לתהליך ספציפי - והתהליך שכונה "אוסלו" של פרס וביילין זכה להתנגדות נתניהו. אח"כ הוא די הוקפא על ידו, ונחרב לחלוטין ע"י אריק שרון בחומת מגן - כשערפאת הוצא סופית מהמשוואה (הכנסתו היתה לדעתי הרעיון המרכזי של אוסלו המקורי).
מאז אנחנו לא באוסלו, אלא דווקא בסוג של אלטרנטיבה (לעיתים לא פחות בעייתית, אבל עם אופק אפשרי שונה) של מנהיגים שחשיבתם אחרת מערפאת, ודומים יותר למנהיגות המקומית שרבין בזמנו ניסה לרומם ללא הצלחה.
ולנושא הכתבה: אני סבור שבהקשר המדיני יוסי שריד היה דווקא יותר קרוב לרבין פוליטית מאשר לביילין ופרס, עוד מהיותו במפלגת העבודה, ולא בכדי גם מונה להיות שר החינוך המצויין שלו, שכהונתו תיזכר לטובה לדורות.
ולכל המכפישים למיניהם: בין אם אתם מסכימים או לא לדרכו, נראה לי מאוד צורם לתקיוף פוליטיקאי נדיר בצניעות וביכולת מחשבתית ורטורית, ועוד לאחר מותו, וחבל שזה השיח חסר הסבלנות והשטחי שמאפיין אותנו. מקווה שלפחות קצת פחות מזה יופיע בתגובות ב"אייל".
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש