בתשובה לשוקי שמאל, 15/01/16 14:43
הצעה לסדר היום 671964
כמי שיש לו אינטרס אישי, אני מוחה - ולא בפעם הראשונה ודײל - נגד השימוש בסנידרום אספרגר ככינוי גנאי. הלוואי ולאלה נגדם כתבת היה פרומיל חשיבה הגיונית, עדינות, התחשבות והגינות בסיסית ממי שאני מכיר.
הצעה לסדר היום 672053
בדקתי בויקי ואתה צודק לחלוטין. הנה התנצלותי המלאה: שרבוב סינדרום אספרגר לתגובתי היה לא רק מיותר אלא גם שגוי לחלוטין. ההצדקה היחידה שלי היא פשוט בורות. אין שום דמיון בין טורט לאספרגר וחולי אספרגר דוקא מאופיינים ביכולת וורבאלית תקינה ביחס לסוגים אחרים על הטווח האוטיסטי.
ממילא גם לחולי טורט אין שליטה על פליטות הפה (ואאל"ט גם הסינדרום הזה קיים רק אצל חלק מן הלוקים בבעיה) ולכן אין טעם לחברם עם בני אדם נורמלים הנהנים (כך אני מתרשם) לפזר קללות וכינויי גנאי לכל עבר.
בהזדמנות זאת, אתקן עוד שגגה שנפלה בדברי. כתבתי אין כאן קריאה לסתימת פיות. סברתי שרוב הנוהגים כך יסתגלו לכתוב עם פחות גידופים ואילו האחרים "שילכו". גם זה ביטוי שאינו במקומו ומבטא יותר התנשאות מחכמה. היה צריך להיות: ואלו שאינם מסוגלים לכתוב בלי כינויים ותארים מיותרים בודאי ימצאו מרחב אינטרנטי רחב ופתוח שיאפשר להם לבטא את עצמם.
על דבר אחד, צר לי. על כך שתגובתו הצודקת של רון בן-יעקב היא התגובה היחידה. אולי מישהו מנסה לומר לנו "הפוך, גוטה. הפוך!"
הצעה לסדר היום 672055
כבוד.

תיקון קטנוני מה נוסף, אספרגר איננו מחלה אלא תופעה שעימה יש להיתמודד באופן אישי ובמעגלים חברתיים.
הצעה לסדר היום 720973
להלן הערות צדדיות בעניין טורט, אספרגר וכדומה.

האינפורמציה הפומבית העלובה על הפרעות במערכת הלימבית מקשה על הבנת הציבור על קשר בין הדברים, ועל הבנתם.

המערכת הלימבית , דהיינו "המוח הישן ", כוללת חלקים רבים שאמורים לעבוד באופן קוהרנטי ביניהם לבין עצמם וכן לעבוד בצורה רהוטה ומסונכת עם המוח החדש (הידוע בשם "קליפת המוח").

תקלה רצינית במערכת הלימבית (והסינכרון שלה עם קליפת המוח) יוצרת הפרעות קלות עד קשות בתיפקוד המנטלי של מוח.

ההפרעות הנ"ל הן בתיפקודים שונים זה מזה וכוללות בין השאר: טורט, אוטיזם לסוגיו, אספרגר ( = קשיי תיקשורת עם אנשים אחרים), סכיזופרניה, פרנויה, ocd. יתכן שגם דכאון קליני ומחלת מצב הרוח הפולרי (מניה דיפרסיה) משוייכות להפרעות במערכת הלימבית.

טורט הוא הפרעה בכושר של המערכת הלימבית לשלוט במוטוריקה של הגוף. אם נוסף, לכשל במוטוריקה זו יש הפרעה באמיגדלה (החלק של המערכת הלימבית שמנהל את הרגשות) הרי פירצי זעם באמיגדלה משולבים באי שליטה במוטוריקה של הדיבור, יכולים להתבטא בפליטת קללות.

בניגוד למקובל בציבור, טורט אינו מתבטא דווקא בקללות. למעשה הקללות אינו הביטוי הנפוץ ביותר של טורט. בטורט נפוצים יותר: מיצמוצים, עוויתות פנים, פרצי נביחות, שיהוקים, או פרצי צחוק לא נישלטים.

יש לי השערה פרועה (ללא יכולת לאמת זאת) שנטיית של חולי סכיזופרניה לדבר אל עצמם היא צורה נירחבת מאוד של טורט, כלומר הם אינם יכולים להפריד בין "דיבור בלב" לבין "דיבור בקול רם" , מה שקורה הוא שהם נוהגים "לחשוב בקול רם" בעוד אנשים שפויים רק "חושבים בלב".

צריך לציין עוד שגם אנשי המקצוע, נוירולוגים של המוח, יתכן שלא כל כך מבינים היטב את המכניזם של המערכת הלימבית. גם כאשר הם מבינים – ההסברים כל כך מסובכים עד שקשה לעשות בהם שימוש. אולי חוסר ההבנה הזה הוא הסיבה שכמעט לא ניתן למצוא בספרות פופולרית הסברים לתיפקוד המערכת הלימבית וכן הקשר בין חוסר התיפקוד לכל ההפרעות המנטליות שפירטתי למעלה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים