בתשובה להפונז, 23/01/16 15:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא, הקיצור שלך לא נכון. אני טוען שאין דרך מדעית להעריך את פועלו של שום נשיא בהיסטוריה. זה לא אומר שההכרזה על נשיא כמצליח או כושל היא מופרכת. אין גם דרך מדעית להעריך את אלוויס מול קליף, ועדיין ההכרזה על אלוויס כמלך לא מופרכת.. היא דעה, אפשר לנמק אותה, אפשר לנמק את ההנגדות לה, אפשר לדון עליה, אבל היא לא מדעית (ולא אובייקטיבית). זה לא מאיין כל דיון על פוליטיקה, רק שם אותו בפרספקטיבה הנכונה (לדעתי). דיון בין דעות שונות, חלקן מנומקות היטב חלקן לא, חלקן דביליות, חלקן גאוניות, חלקן נכונות חלקן לא, אבל דיון שאינו מדעי ואינו אובייקטיבי בשום צורה שהיא. פופר הרי עשה את הקריירה שלו מהטענה שמדעי החברה אינם מדעים מדוייקים, ושכל הדטרמיניזם ההיסטורי של הגל וחבריו היא מופרכת מיסודה. בזמנו של פופר זה היה (אולי) מהפכני, היום זה נשמע כמעט טריויאלי, בטח לא משהו מרעיש או חדשני במיוחד1. זה לא מבטל את קיומם של הסוציולוגים, ההיסטוריונים, האנטרופולוגים, הכלכלנים, מדעני החברה וכו', רק שם את הטענות שלהם בפרספקטיבה שנראה לי שכל מי שעוסק בתחומים האלה קיבל כבר מזמן2. 1 אם כי ברגרסיה שעוברת על האייל... לך תדע... 2 מלבד כמה חריגים מוזרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני אולי שאלתי מפופר את העקרון, ואין לי ענין במטא-דיון עד כמה תיאוריה או טיעון חברתי הוא "מדעי" או לא, אבל גם בדיון חברתי נראה לי שאם מיהו מעלה טיעון ששום התרחשות/ניסוי/תוצאה חדשים שיתגלו לא יכולים להפריך, הטיעון שלו שקול לאמונה עיוורת. המשפט האחרון שלך הוא איש קש, כי הוא בדיוק מה שאני טוען. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, זה מה שיש, או טענה מדעית או אמונה עיוורת? שום דבר באמצע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מוזר, אתה קורא את התגובות שלי ומסיק מהן בדיוק להיפך ממה שאני טוען. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אגב, אם המסקנה שלי היא "בדיוק להפך" ממה שאתה טוען, והמסקנה שלי היא שאתה טוען ש"זה מה שיש, או טענה מדעית או אמונה עיוורת! שום דבר באמצע!" אז בדיוק ההפך זה "זה מה שאין, גם טענה מדעית וגם אמונה עיוורת? הכל באמצע?" - ואני מניח שלא לזה התכוונת) יכול להיות שלא הבנתי נכון את מה שאמרת. אני אנסה להסביר עוד שניה למה הסקתי את מה שהסקתי. אבל לפני זה, נראה לי שאם התכוונת להגיד משהו והקוראים שלך לא הבינו אותך, או חמור מזה, הבינו את ההפך ממה שרצית להגיד, כדאי פשוט לנסח את הטענה שלך מחדש בצורה ישירה וברורה. אם קודם חשבתי שהבנתי מה רצית להגיד (לא הסכמתי, אבל הבנתי והצלחתי לנמק למה לא הסכמתי), עכשיו זה לגמרי עמום. נראה לי שאתה מתעלם לחלוטין מהטענות (הדי מוצלחות, לדעתי) שהעלתי בתגובה 672472 למה הניסוי שלך לא באמת יצליח, ומעדיף להתחפר בחוסר סבלנות למה שאתה קורא מטא-דיון1. וההסבר (אולי קצת ארוך, אבל גם בקריאה שלישית אני די משוכנע שההסק שלי הוא נכון לגמרי, אם אתה לא מחבב לוגיקה, אתה יכול לדלג עליו ולהתייחס רק לפסקה למעלה). טענת ש:"בדיון חברתי נראה לי שאם מיהו מעלה טיעון ששום התרחשות/ניסוי/תוצאה חדשים שיתגלו לא יכולים להפריך, הטיעון שלו שקול לאמונה עיוורת." - תיאוריה מדעית מוגדרת (על ידי לא אחר מפופר, מי שטענת בשמו) ככזאת אם יש התרחשות/ניסוי/תוצאה שיכולים להפריך אותה. ז"א, את ה-{טיעון ששום התרחשות/ניסוי/תוצאה חדשים שיתגלו לא יכולים להפריך} אפשר להחליף ב{לא תיאוריה מדעית}, או במילים אחרות: הטענה שלך שקולה ל"בדיון חברתי נראה לי שאם מיהו מעלה משהו ש{אינו תיאוריה מדעית} הטיעון שלו שקול לאמונה עיוורת." בו נחליף, לרגע, את ה{תיאוריה מדעית} ב<אדום> ו{אמונה עיוורת} ב<כחול>, הטיעון שלך הופך ל"בדיון חברתי נראה לי שאם מיהו מעלה משהו שאינו <אדום> הטיעון שלו שקול ל<כחול>" - המסקנה הלוגית המתבקשת היא שאתה לא משאיר מקום בין <אדום> ל<כחול> לצבעים נוספים כמו <צהוב>, <סגול> או <ורוד>, אם המשהו שהמישהו מעלה הוא לא <אדום> הוא יכול להיות רק <כחול>, ואם נחזור ל{מדע} מול {אמונה עיוורת}, המסקנה שלי נראית לי בדיוק מה שאמרת - כל טיעון שעולה בדיון ושאינו מדעי הוא אמונה עיוורת. נראה לי שבכל זאת אפשר להעלות טיעונים שאינם מדעיים (=לא עומדים במבחן ההפרכה) ואינם אמונה עיוורת (=מבוססים על המציאות), ושאנשים משתמשים בטיעונים כאלה כל יום בחייהם. 1 ואם היית מהמר כפייתי הייתי מהמר שפתאום יצוץ לו איזה חוסר סבלנות ללוגיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מותר להמשיך את הקו - אם נשים עצמינו בנעליים שנעלנו לפני כעשר שנים - איזה תרחיש יכול להוכיח או להפריך את צדקת ההתנתקות החד צדדית מעזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא מצוינת, ואני אענה בתור מי שצידד בהתנתקות מעזה לפני עשר שנים: לו היו אומרים לי אז, שתוך עשר שנים ההתנתקות תביא לירי אינטנסיבי של טילים על כל ערי ישראל1, כולל המרכזיות שבהן ושדה התעופה שלה, במשך יותר מחודש, תוך איון כל הרתעה ישראלית לגבי ירי טילים על אזרחיה באשר הם, הייתי מגדיר אותה ככשלון חרוץ. אם בנוסף, היו מוסיפים ואומרים לי אז, שעקב ההתנתקות לא רק שייפגעו, ייהרגו ויאבדו את רכושם עשרות אלפי פלסטינים ומאות ישראלים2, וחמור מזה - תוצאות ההתנתקות יהיו אחד הגורמים העיקריים המרחיקים את הסיכוי להסדר שלום במקום לקרב אותו - הייתי אומר שהיא תהיה כשלון כפול ומכופל, ועדיף היה לא לעשות אותה. 1 קשה לזכור היום, אבל באלפיים וחמש הנשק שהטריד אותנו היו קסאמים של חמישה קילומטר טווח. 2 חלק ניכר תודות לכיפת ברזל ולא ליכולת ההתקפית של צה"ל או ההרתעה של ישראל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |