בתשובה לרון בן-יעקב, 18/02/16 23:00
אליזבת וורן 673991
זה בדיוק מקום שבו שיטת שולצה [ויקיפדיה] או שיטות דומות יכולות לעזור.

בשיטה הזו לא בוחרים מועמד אחד אלא מדרגים את כל המועמדים לפי סדר עדיפות (אפשר לדרג כמה באותה דרגת עדיפות). בסופו של דבר מתקבלת טבלה של כמה העדיפו יותר מועמד אחד על פני מועמד אחר. מכך אפשר לחשב מיהו "המועמד העדיף" (מועמד שינצח כל מועמד אחר).

אם אתה סולד מטראמפ ומעדיף על פניו את כל המועמדים המתונים, אבל יש לך העדפות ביניהם, אתה יכול להצביע משהו כגון: קייסיק, רוביו+בוש, קרוז, טראמפ, קארסון

הרעיון הבסיסי כאן הוא שאין צורך בהצבעות אסטרטגיות.

(ולא, אני לא חושב שיש סיכוי ממשי ששיטת בחירות כזו תצליח להיכנס)
אליזבת וורן 674019
עד כמה שהצלחתי להבין, לפריימריז של המפלגה הרפוביקנית אין שיטה אחת. בעוד שהמפלגה הדמוקרטית שולטת פחות או יותר בשיטת הבחירה האחידה בפריימריז בכל המדינות (או בכמה וריאציות), המפלגה הרפובליקנית משאירה את ההחלטה על שיטות הבחירות לכל מדינה. כך שבכל מדינה יכולה ליישם שיטה שונה, וישנן מדינות שבמחוזות שונים יש שיטות שונות, למשל המנצח לוקח הכל או חלוקה יחסית של הנציגים לועידת המיפלגה.
המתמטיקה של הרפובליקאים 674722
היום אולי יקבע אם דונאלד טראמפ ייצג את הרפובלקנים לנשיאות, למרות, או שמא בגלל, שלא אכפת לו לקבל תמיכה מהוואזיר הגדול של ה-KKK, להיות משוייך לרודן הפאשיסטי מוסוליני ("כל עוד זה מייצר רעש"), או להפנות את קנאותו החשוכה והגזענית נגד השופט במשפט נגד "אוניברטת טראמפ" הקיקיונית, "שרודף אותי" כי השופט ממוצא היספני.

ואני כנראה צריך לחפש אליבי לוודאות שבה החזקתי עד עכשיו שטראמפ לא יזכה במועמדות.

המתמטיקה המסובכת של הבחירות המוקדומות הל הרפובליקנים מדאיגה את הממסד השמרני הישן (והטוב). למשל, בטקסס, מדינה חשובה עם כמות נכבדה של אלקטורים, המנצח לוקח את כל הקופה אלא אם הוא לא ניצח בהפרש ניכר. אז הקולות מתחלקים יחסית. אז, טד קרוז, הסנטור הטקסני, יכול לגלות שהוא צריך להתחלק בקולות עם טראמפ.

בכל מקרה, האירוניה היא שעל כל בריונותו ושטחיותו של טראמפ, הוא מצטייר בעיני כיום כאלמנט גרוע בפוליטיקה האמריקאית, אך לא גרוע כקרוז, הטוען הנוסף לכתר. אם קרוז, המתחסד האוונגליסטי, יבחר לנשיאות (וסיכוייו לא נראים טובים), ביומו הראשון הוא יקח מ-‏29 מליון אמריקאים, רובם משכבות סוציואקונומיות נמוכות, את ביטוח הבריאות שלהם, יבטל לחלוטין את מס ההכנסה, יקרע לחתיכות את ההסכם הגרעיני עם אירן (אם כבר בדלנות אמריקאית), ויפציץ את דע"ש בנשק גרעיני "שהחול יזהר בחושך" והפצצות שטח שלא יפגעו באוכלוסיה אזרחית.

יכול להיות שאם טראמפ כן יבחר כמועמד הרפובליקני, הוא יביא להתרסקות המפלגה שמחורבותיה תצמח מחדש מפלגה שמרנית רפובליקנית שכל כך נחוצה לפוליטיקה האמריקאית.
המתמטיקה של הרפובליקאים 674730
לא הבהרת לי את ההבדל בין יתרונו של קרוז על טראמפ. כתבת על קטסטרופה שתקרה אם (אולי) אם קרוז ייבחר לנשיאות, לעומת משהו טוב שיקרה אם טראמפ ייבחר למועמדות. אתה טוען שטראמפ לא יגרום לכזו קטסטרופה כנשיא, או שקרוז לא יגרום לריסוק המפלגה אם ייבחר למועמדות?
המתמטיקה של הרפובליקאים 674731
צ''ל ''לא הבהרת לי את יתרונו של קרוז על טראמפ''.
המתמטיקה של הרפובליקאים 674732
אני טוען שטראמפ הוא כבר קטסטרופה לא רק במובן שהוא מרעיל את האווירה הכללית, אלא בעיקר בגלל שהוא מקצין את העבודה בעיניים והניצול של בסיס הבוחרים שלו - לבנים, הכנסה נמוכה, ללא שכלה גבוהה. בחיים לא יוכל לספק מה שהם חושבים שהם רוצים (ולא ברור אם הוא בכלל יודע מה הוא רוצה לספק).

נראה שכבר עכשיו טראמפ מפצל את המפלגה בין אלה שתומכים בו ואלה שרואים בו שתול ליברלי, והאולטרה-שמרנים שלא מוכנים לזוז פסיק מהאידאולוגיה שלהם ישרף העולם, ובין הממסד השמרני ואלה שעדיין מחזיקים בדעות שמרניות מסורתיות.

לפי הדיווחים, קרוז לא אהוב (ודי שנוא) ע''י הממסד הרפובליקני בית הנבחרים ובמפלגה. אין לו חברים. אם הוא יהיה נשיא הוא יכול למצוא עצמו ללא חיילים שיתמכו בו. בכל מקרה, אם אני קורא נכון את המפה, לא נראה שיש לו סיכויים כי הוא נסמך על פרופיל צר של בוחרים, עם כי עמוק מבחינת כמה מהם תומכים בו (לעומת רוביו שמצטייר כמי שתומכים בו מגוון רחב של אנשים אבל ''רדוד'' יותר).

אני חושב שקרוז גרוע יותר כי הוא חלקלק, אינטלגנטי, משופשף בפוליטיקה, ובעיקר מונע ע''י להט אידאולוגי ודתי בלתי מתפשר (''נשיא שלא מתחיל את יומו על ברכיו איננו ראוי להיות המפקד העליון''). טראמפ מונע יותר מנרקסיזם-עסקי נטול חוט שידרה אידאולוגיו או עם איזו תפיסת עולם ורעיון קוהרנטי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים