בתשובה לאריק, 19/02/16 19:48
ובנושא אחר 674041
זה לא מובן מאליו?
ובנושא אחר 674044
לא, גם ארה"ב מממנת ספורטאים אולימפיים. ומה עם ספורט עממי?
ובנושא אחר 674045
לא צריך להיות טהרן,מדברים על עיקרון,אם יממנו 30 אתלטים זה זניח ולא רלוונטי.
ובנושא אחר 674046
ארה''ב עושה הרבה שטויות.
אם כבר, באמת נראה לי סביר יותר לתמוך בספורט עממי מאשר בספורט תחרותי.
ובנושא אחר 674059
ואם להיות עקבי, אז לדעתך טוב שהמדינה תממן חוגי תאטרון במתנ"סים אבל לא את "הבימה".

ומה עם ספריות ציבוריות? אם אתה מצפה שהסופרים יפרנסו את עצמם בלי תמיכה מהמדינה אין לך זכות מוסרית להשאיל את הספרים שלהם ולחמוס את עמלם.
ובנושא אחר 674078
עדיפות למתנ"סים מכל מיני "הבימה".
בגלל ההלימה בין ביטוי רצון הציבור לתיקצוב, בזכות שיעור החשיפה לאומנות פר שקל, הפעילויות הנלוות לנוער וילדים והמעורבות הקהילתית ביצירה.
הבוס של מנהל את המתנ"ס עומד לבחירות. במתנ"ס של בני ברק לא יעלו מופעי עירום כפי שבקיבוצים לא יקיימו ערב חזרה בתשובה. ביטוי הרצון הקהילתי בתקציב הוא חלק ממהות הדמוקרטיה כפי שאני מבין אותה.

הדוגמא של ספריות פחות רלוונטית לדעתי. נשווה למימון של ז'אנרים וזרמים מסויימים בספרות ושירה. נניח שיממנו רק שירה מודרנית או רק ספרות מסעות. אם רוב היצירה הספרותית שנמכרת היא בגדר אינטרנטיינמנט ‏1 מדוע להעדיף ז'אנר מסויים על פני האחר?

לגבי אותה זכות מוסרית, זה הפוך. סופרים שכותבים בשפה שולית, בדמוקרטיה מאויימת וקטנה שרוצים להתפרנס מיצירתם חייבים להתייחס בהלימה לעמדות הבסיסיות והמשותפות לציבור. מכאן שהצורך המסחרי באופן טבעי עומד בבסיס הקשר שבין האומן לציבור. אם הציבור מטומטם, חושב אחרת או לא מבין את החשיבות שבביקורת\ השמצה כנגדו- זבש"ו של האומן. אם כבודו רוצה שיכתוב ביקורת על ציבורים אחרים או נושאים שלא יזכו לכתף קרה.

כשיוצר פוזל לשווקים בחו"ל דרך מימון ציבורי ומציג "את הציבור המממן" באומנות שלא היתה מתקיימת כלכלית לולא אותו ציבור הוא זה שמצפצף על חובתו המוסרית. זכות הציבור להראות לאותו אמן שעבורו אין מימון מוסרית בהחלט. אין שום הגבלת חופש ביטוי או יצירה ואם המסר בוער בעצמותיו שיפעל בזירה המסחרית. לא מכספי הציבור.

1 אין תחליף בעברית שמתאר בידור כתחליף תעסוקה בשעות הפנאי להמונים. אני לא נכנס לדיון מהי אומנות אלא מתייחס לפן הצרכני של האומנות הפופולרית והתרבות.
ובנושא אחר 674084
>> הצורך המסחרי באופן טבעי עומד בבסיס הקשר שבין האומן לציבור.

??
אתה מתכוון לזה שיוצר אמנות?
אני חושב שזה הפוך. לדחף היצירה של האמן אין שום שאיפות מסחריות, ומי שבבסיס הקשר שלו עם הציבור עומד מסחר אינו יכול להקרא אמן. שאל את ון גוך.

היה כאן פתיל פעם שהזכיר את האמנים שהחזיקו במשרה רגילה על מנת לא לערבב את האמנות שלהם עם כסף. אני זוכר משם את סשה ארגוב [ויקיפדיה] שעבד כקופאי בבנק ואמר:"המוזיקה היא הקצפת, משהו טהור שלא למען כסף"
ובנושא אחר 674099
התייחסתי לאומנים שמתפרנסים מהציבור ולא לאומן האידיאלי. הלוואי וכל האומנים (ולומדי התורה) היו נאמנים לאומנותם\תורתם באדיקות ומתפרנסים למחייתם מבלי לחייב את הציבור הרחב בעל כורחו. שיעסקו באומנות \לימוד בשעות הפנאי, אפשרי בהחלט. מכיר מקרוב מספר אמנים מעוטרי פרסים ותארים שעובדים בתחומים אחרים.
ובנושא אחר 674202
האם כל סופר שספריו מושאלים בספריה הציבורית מקבל תמיכה מהמדינה? האם זה פרופורציונאלי לכמות ההשאלות?

או במילים אחרות, מה הקשר? אם אתה חושב שהספריות הציבוריות הם חמיסת עמל הסופרים אתה מוזמן להצטרף למאבק של דן בן אמוץ (או לפחות לפתוח על זה דיון נפרד). אבל תעזוב את כספי המיסים שלי בשקט ואל תכריח אותי לקנות אמנות שאני לא חפץ בה.
ובנושא אחר 674206
עקרונית התשובה לשאלותיך היא כן וכן.
ובנושא אחר 674212
מקור?
ובנושא אחר 674223
אדם שאני מכיר היטב מקבל מדי שנה המחאות כאלה. אם אתה רוצה מקור מעבר לזה אתה יכול להסתכל כאן למשל: "סופרים שספריהם הגיעו לרף מסוים של השאלות בשנה שנסקרה מקבלים ממשרד התרבות מענק שגודלו נקבע לפי מספר השאלות ספריהם. סכום המינימום הוא 400 שקל, הסכום המרבי הוא 26 אלף שקל. התשלומים נלקחים מתקציב שנתי המיועד למטרה זו – בשנת 2013 הוא מנה 2.7 מיליון שקל."
ובנושא אחר 674224
אני מוריד את הכובע. מכיוון שהמדינה החליטה לתקצב ספריות זה נראה לי הוגן שהיא תשלם לסופרים שאת ספריהם היא משאילה*. שמחתי תהיה שלמה אם יסתבר שזהו התקציב היחיד ואין הזרמת כספים נוספת דרך ועדות מסדרות למינהן.

___

* או, לחילופין, הספריות יכלו לגבות כסף עבור ההשאלה ולהעניק את חלקו לסופר (בהסכמה עם בעלי הזכויות).
ובנושא אחר 674247
__________
* כזכור עד לפני שנת 2007 ספריות ציבוריות היו גובות דמי מנוי (די סמליים) אבל זה השתנה עם תיקון החוק שהגדיל את התקציב הממשלתי המיועד לצורך זה. אני מסכים איתך שגביית תשלום סמלי (נניח שקל לספר, עם הנחה לקוראים כרוניים ופטור לילדים) שחלקו יועבר לסופר וחלקו ינוצל לקניית יותר ספרים חדשים הוא רעיון נכון וטוב.
ובנושא אחר 674219
הסופר מקבל מהמדינה הגנה על ''זכויות היוצרים'' שלו. זה לא דבר מובן מאליו, ונראה לי לא לגמרי מופרך שהיא תחריג מההגנה הזו את הספריות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים