בתשובה לאריק, 21/02/16 11:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה שוול סטריט תיכנס להיסטריה מסנדרס או טראמפ כששניהם למיטב ידיעתי טרם הצהירו על מיזמים בסגנון אובמה קר או נכונות למעורבות מלחמתית יקרה יותר? דווקא טראמפ (דמותו הציבורית) נתפס כמישהו שבקיא ומיומן בכלכלה ושוק ההון וככזה ימנע מזעזועים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפי חישובים טראמפ יגדיל את הגרעון התקציבי ב-24 טריליון דולר. טראמפ השתמש (לדבריו, לדברי מומחים אחרים זה נבע מכשלון עסקי) בחוקי החברות ופשיטות הרגל כדי לקדם את עסקיו. לא עובד ברמה של מדינות (אולי באיסלנד). ארנקו במקום הנכון. סנדרס רוצה להחליף את חוק הבריאות ACT (אובמהקר) בהרחבת תוכנית הבריאות הממשלתית מדיקר לכלל האוכלוסיה. ליבו במקום הנכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי לינק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> provides a sobering reminder that many of the generous tax cut plans being floated by Trump, former Florida Gov. Jeb Bush and other candidates carry enormous long-term price tags. אז זו לא רק תוכנית של טראמפ האאוטסיידר אלא גם של המועמד לשעבר בוש חביב הממסד.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בהערכות אצבע מסוייגת ופשיטות רגל של טייקונים הם לא דבר חדש ואני מעריך שהציבור הרחב רואה באופן ניהול עסקיו סממנים של מנהיגות ויכולת. לגבי הגירעון: את גובה החוב לפי מפלגת שלטון אני מאמין שהאמריקאי הממוצע מכיר. לגבי זיהוי הצד האשם קצת פחות. כולנו מסכימים שביטחון סוציאלי, בריאותי\כלכלי\מדיני הוא דבר מצויין, רק צריך לזכור שאפשר לספק אותו כל עוד אחוז מסויים מהאוכלוסיה משתתף במשחק המיסים הארצי. בארצנו השמיכה הסוציאלית קצרה בשל 2 קבוצות עיקריות ומוגדרות של מעלימי מס (לא ניכנס לשם) ובארה"ב מדובר בסמטוחה אתנית, מפלגתית, מקומית, סוציו-אקונומית, תרבותית בלתי פתירה. אמריקה העניה לא הולכת לשום מקום כי מעמד הביניים כיום לאחר 2008, לא יסכים לשלם מיסים כשהוא חושש מעתידו הכלכלי (שווי נכסיו). הייתי ברוב המדינות בארה"ב והאנשים שרואים באוהיו או נברסקה קצת שונים מאנשי התקשורת הניו-יורקית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם כשליש מהרפובליקנים, כ 20 ומשהו אחוז מכלל האמריקאים, שקולים לציבור הרחב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי למשמעות הרחבה של הציבור. בתודעה האמריקאית טראמפ נתפס כמצליחן ולבעל תכונות שמזוהות עם מנהיגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך מהלכים לתודעה האמריקאית? כפי שזו מצטיירת עתה, רוב הנסקרים דוחה אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד למהלכים בנוגע לתודעת עמים לא אמרתי שהרוב מעדיף אותו. דוגמא נוספת: רוב הציבור הישראלי ראה בערפאת מנהיג פלסטיני למרות שהיה דוחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מה שכתבת. זה לא מה שהתכוונת. זה לא מה שרצית להביע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין חושב שטעיתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שבמספרים מוחלטים יותר אמריקאים מזדהים כדמוקרטים מאשר רפובליקנים והפער בכמות המצביעים במקדימות עבור הילארי קלינטון גדול מהפער של טראמפ, אמור מעתה שהציבור האמריקאי מביע אמון ביכולת המנהיגותית של הילארי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מה שכתבת. זה לא מה שהתכוונת. זה לא מה שרצית להביע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלש, אפילו בתור תוכי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל סנדרס זה טיקט מרכזי כבר מזמן- המודל הכלכלי של וול סטריט מבוסס על הונאה; צריך להחזיר את גלאס סטיגל ולהרחיב אותו; הקורפורייטס הגדולים קנו את הממשל. אפשר לחשוב שהוא העתיק ממני תגובה 630066 אבל לא, הוא היה שם הרבה לפני. לאחרונה, כשמועמדותו הפכה ליותר מקוריוז, אנחנו רואים תגובה מוול סטריט |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיקט מוצדק אבל לציבור האמריקאי ברור מן זמאן ששני הצדדים משרתים את התאגידים ולכן השוני בין המועמדים השונים משני המחנות בהיבט הזה מתקזז. לגבי סנדרס, אני לא משוכנע שהציבור האמריקאי חושב שהוא (או כל מועמד אחר) יכול באמת להתמודד עם העוצמה של התאגידים. גם לנאיביות האמריקאית בכל הקשור להצהרות ומראית עין יש גבול. במיוחד לאחר עידן המבטיח שהעלה את רף הציפיות גבוה מכולם והותיר הציבור מאוכזב למדי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |