בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 23/02/16 22:11
ובנושא אחר 674309
נניח כלכלה חפשית של עשרה אנשים. תשעה מאיתנו מחליטים לממן חינוך ואתה לא.
בעוד כך וכך שנים אתה תהנה מהמחיה במקום בו יש אנשים משכילים ויצרנים שמשלמים מיסים בדיוק כמו תשעת הפתאים שגם שילמו על כך.
ובנושא אחר 674439
אבל הבנות של תשעתכם תהיינה מהנדסות תוכנה, והבן שלי יהיה זה שמחליף להן את הפירות במקרר. בסדר, המיסים שלהן יקנו לו שמץ של ביטחון בסיסי, אבל הוא עדיין יהיה עני מהן בהרבה.
ובנושא אחר 674440
מצטער, לא הסברתי את עצמי נכון.

תשעה מחליטים לממן חינוך ציבורי. כל הילדים של מחליפי הפירות במשק מקבלים הזדמנות לפרוץ את מחסום המעמדות ולמצוא עבודה בה התפוקה השולית שלהם תהיה גבוהה בסדרי גודל‏1. המשק מקבל בוסט מטורף שמתבטא בעליה בתוצר לנפש ורמת חיים. ואתה הטרמפיסט, למרות שבזמנו לא הסכמת לשלם על החינוך הציבורי מטעמי אידיאולגיה, נהנה מכך מאוד.

----

1. אלא לא סתם רחשי לב. נראה אמפירית שחינוך להמונים כבר הוכיח את עצמו כבעל תשואה חיובית מאוד למשק (למרות שאני מודה מתוודא שאין לי תחת היד מחקר ספציפי שמצביע על כך).
ובנושא אחר 674441
אם אתה מגדיר שהמוצר הוא חינוך ציבורי, לכולם, אז כן, יש כאן בעיית טרמפיסט. אבל למה שבמצב של שוק חופשי בעלי האמצעים או המעוניינים בחינוך יעשו דבר מוזר שכזה? יותר טבעי שהם יממנו חינוך פרטי רק לילדיהם.

המהלך שלך לא מיוחד לחינוך. נניח שתשעה מעשרה אנשים מחליטים לממן רומבות לכל משקי הבית. אז הטרמפיסט נהנה מרומבה בחינם. האם זו באמת בעיית טרמפיסט? האם יש כאן הצדקה למימון ציבורי מכספי המיסים של רומבות לכולם?

בעיית הטרמפיסט המעניינת היא כשמתוצר ההשקעה בהכרח נהנים כולם, כשלמשקיע אין אפשרות טבעית לשמור לעצמו את ההנאה.
ובנושא אחר 674444
1. זהו בדיוק כשל השוק של בעיית הטרמפיסט. התשואה האישית שלי מהשקעת אלף השקלים הפרטיים שלי בחינוך הציבורי קטנה לאין שיעור מהוספת אותם אלף השקלים לחינוך הילדים שלי (או לקנית רומבה, לצורך העניין). אבל התשואה האישית שלי מכך שכל אחד ואחד מהאנשים במשק ישקיע את הכסף הזה בחינוך ציבורי היא ההבדל בין מגורים בשוויץ לחיים בעולם השלישי - וזאת תשואה גבוהה מאוד להשקעה של אלף השקלים.

2. זה היה דומה אילו הרומבות היו משמשות (למשל) לניקוי זיהום אוויר - שממנו גם השכנים נהנים, ולכל אחד ואחד היה כדאי באופן אישי להימנע מקנית רומבה אבל להנות מהאוויר הנקי שהרומבות של שאר התושבים מספקות. חינוך ציבורי (להבדיל מרומבה) מעלה את איכות החיים במדינה ל*כולם*. מקטין את הפשיעה *לכולם*. ומגדיל את התל"ג במדינה *לכולם*.

אין לי מושג איך הגעת מדברי לדוגמא ההפוכה לחלוטין. ובהינתן המוניטין שלך כאיש חכם מאוד אין מנוס אלא להגיע למסקנה שאני מסביר את עצמי בצורה כל כך גרועה שעדיף לי לפרוש מהדיון ולתת למישהו אחר הזדמנות. תוס"ש.
ובנושא אחר 674498
אני חושב שאני מבין את שורש האי-הבנה. אם מניחים מראש שצריך שיהיה חינוך ציבורי, והברירה היא בין מימון וולונטרי שלו למימון כפוי, אז אכן זו בעיית טרמפיסט והיא מצדיקה מימון כפוי. זה כן נכון גם לרומבה-לכולם, אבל רומבה-לכולם זה רעיון לא רציני, וחינוך לכולם אכן מקובל‏1 כדבר רצוי.

אלא מאי? זו דוגמה פחות ברורה לבעיית הטרמפיסט בהשוואה לכבישים, וכבישים הם דוגמה פחות ברורה בהשוואה לטיפול אחראי בפסולת. זאת בגלל שטיפול אחראי בפסולת, די ברור שאין תועלת אם הוא לא נעשה לכולם; אלו שמטפלים בפסולת של עצמם יסבלו כמו אלו שלא מטפלים מהפסולת הלא מטופלת. בכבישים, הרעיון של כבישים פרטיים לא לגמרי מוזר, הוא קיים במידת מה במערב, אבל רק בשוליים של מערכת הכבישים הציבורית. לכן טבעי לנו לחשוב על כבישים ככבישים לכולם, ובעיית הטרמפיסט עולה. כשזה מגיע לחינוך, כולנו מכירים היטב את הרעיון של חינוך פרטי, אפילו לצד המערכת הציבורית. וויכוחים מרים ניטשים בשאלה מה האיזון הראוי בין הציבורי לפרטי, וטבעי שהדעה בויכוח תושפע מהדעה הכללית בדבר שוק חופשי לעומת סוציאליזם, אם כי היא מושפעת מעוד סיבות. ואם חינוך פרטי הוא אופציה על השולחן, אז בעיית הטרמפיסט לא תופסת לגביו.

אז כשאתה אומר "בחינוך יש בעיית טרמפיסט, לכן מוצדק מימון בכפייה של חינוך ציבורי", ובעצם מתכוון "מבחינת חינוך ציבורי יש בעיית טרמפיסט", מבחינת חסיד שוק חופשי שתומך בחינוך פרטי (או למצער ביותר חינוך פרטי) אתה מניח את המבוקש.

1 לא על כולם, אני בטוח.
ובנושא אחר 674519
האם תוכל להבהיר את האנלוגיה?

כל תושבי המדינה מרוויחים‏1 כשאני בוחר להשקיע כסף בחינוך ילדים (ולא משנה‏2 אם הם שלי או של אחרים). רעיון רציני או לא, מה יוצא להם מזה שיש לי רומבה?

___

1. סטטיסטית, ובטווח הארוך, כמובן.
2. טכנית - לעיתים קרובות זה כן משנה. כי סביר שהשקעה נוספת של אלך שקל בשנה בחינוך של ילד שההשקעה בו כיום היא אפס תפיק הרבה יותר מהשקעה של אלף שקלים נוספים בילד שכבר מקבל חינוך בשווי עשרת אלפים בשנה‏3.
3. ולכן בעיני החינוך הציבורי קובע איזשהו רף תחתון של חינוך לכולם שלא צריך למנוע מאף אחד להעזר בחינוך פרטי טוב יותר. אז גם את הטיעון ש"אם חינוך פרטי הוא אופציה על השולחן, אז בעיית הטרמפיסט לא תופסת לגביו" לא הבנתי.
ובנושא אחר 674522
מה שקורה לא פעם, הוא שהדחף להגדלת החינוך הפרטי בא כשהרף התחתון של החינוך הציבורי יורד. כשמבוצעים תהליכי הפרטה. לפעמים באות סיבות אידאולוגיות שמקלקלות את רמת החינוך. לגמרי לא מופרך מצב, בו הורים ישלמו על העשרה בחינוך לאזרחות דווקא לאור מכבש בנט והאנשים ששותפים לתפיסתו.
ובנושא אחר 674533
נכון שבכלל לא קראת את הפתיל אליו הגבת?
ובנושא אחר 674622
מה יוצא לשאר תושבי המדינה מזה שיש לי רומבה? הבית נקי יותר, אשתי רגועה יותר, והתפוקה של שנינו בעבודה גבוהה יותר, לתועלת התמ"ג, החינוך המתמטי והאייל.

נכון שזו תועלת זניחה לחלוטין לעומת התועלת האגואיסטית שלי? כמעט אותו דבר בחינוך. כל תושבי המדינה מרוויחים מההשקעה שלך בחינוך ילדיך, אבל ילדיך מרוויחים בכמה סדרי גודל יותר מכל השאר.
ובנושא אחר 674653
שכנעת אותי. לאן לשלוח את הרומבה?

האם אתה מעריך שתוספת התפוקה שלכם בעבודה תתורגם לתשלום נוסף של מיסים‏1 במידה שתחזיר את ההשקעה ברומבה (פלוס עלויות ההפצה ואי היעילות של המנגנון הממשלתי האחראי על כך)?
התשובה, מן הסתם היא כן. אבל במקרה שאתה וזוגתך שתחיה לא מייצגים את הפרופיל של הישראלי הממוצע, האם זה נכון גם לכלל האוכלוסיה?

אם התשובה גם לסעיף השני היא כן, אז נראה לי שעלית על משהו ואריק יכול להוסיף מניות רומבה לתיק האייל מהר לפני שמישהו מגיש את הצעת החוק.

____

1. או לחילופין, לערך הכספי של התועלת הציבורית (כמו הנהיגה הבטוחה יותר של הזוג הרגוע או הפעילות הציבורית בזמן שתחסוך על ניקוי הבית).
ובנושא אחר 674656
זרמת עם הבדיחה שלי במקום לענות. יש בזרימה שלך טיעון מרומז על הנמשל (חינוך), אבל אשמח אם תשטח אותו במפורש, כי כרגע אני לא רואה מה הוא נותן. עוד יותר אשמח אם תסכים או תחלוק במפורש על טענת העזר שלי, ''כל תושבי המדינה מרוויחים מההשקעה שלך בחינוך ילדיך, אבל ילדיך מרוויחים בכמה סדרי גודל יותר מכל השאר.''
ובנושא אחר 674664
בכיף.
השיטוח המפורש:
ישראל משקיעה כיום כ-$70,000‏1 בחינוך של תלמיד ממוצע. בהנחה הנאיבית של ריבית אפס וארבעים שנות עבודה, התלמיד הממוצע צריך לשלם $1,750 נוספים של מיסים‏2 בשנה כדי להחזיר את ההשקעה. אם נניח ריבית של 3.5 אחוזים בשנה, צריך התלמיד להוסיף $3240 למיסיו השנתיים כדי להחזיר אותה - או כאלף ש"ח בחודש במשך ארבעים שנה. האם זה הרבה מדי? מעט מדי? קטונתי.

טענת העזר:
אני מסכים איתך בהתלהבות. ולכן אהבתי את הטוויסט שהוספת למשל הרומבה (בו הרווח שלי הוא שכנים רגועים יותר). אין צורך בסובסידיה לחינוך בכפר האוטופי שלנו, בו לכל הילדים יש הורים אחראים שהם גם אנשים רציונאלים‏3 ואמידים מספיק, כי ממילא התושבים דואגים לזה בעצמם. ורוב הסיכויים שכספם ינוצל בצורה יעילה הרבה יותר בלי התיווך של משרד ממשלתי. (ומכיוון שביקשת ממני להיות מפורש - המציאות הישראלי, לעניות דעתי, עוד רחוקה מהכפר שלנו).

___

1. פחות או יותר
2. או שווי מיסים (כמו חיסכון ממשלתי בהוצאות משטרתיות, רווחה, וכו')
3. וכשאני אומר רציונאלים, כמובן, הכוונה היא שהם חושבים ומתנהגים כמוני.
ובנושא אחר 674723
אני מחזיר אותך לתגובה 674498 שלי. אם אתה עדיין לא מבין מה אני רוצה מחייך, נעזוב, זו באמת לא נקודה חשובה...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים