בתשובה לדב אנשלוביץ, 26/04/02 0:29
כגודל האסון גודל התמורה 67461
ג. שמעון • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 26/4/2002, 0:47
דוב,

כתבת שאתה חולק על רווה שערפאת יהיה מוכן להקריב מאות או אלפים מבני עמו כדי להשיג את מטרותיו המדיניות. בינתיים זה בדיוק מה שהוא עשה (יש כבר יותר מאלף פלסטינים הרוגים ואלפי פצועים). תגיד לי איפה אתה איזה מספר קורבנות לדעתך יגרום לו לחדול מאסטרטגיית ההתקרבנות היזומה, או בלשון שאני זוכר מלימודי החשבון האינפיניטיסמלי, מהו המספר שיהיה החסם העליון שלו לדעתך?
כגודל האסון גודל התמורה 67499
דב אנשלוביץ • בתשובה לג. שמעון יום ו', 26/4/2002, 7:40
העובדה שהבאת אינה מתאימה לטיעון שלי, כפי שאסביר להלן, וגם אל תצפה ממני שאציג חסמים. אותם אשאיר למתמטיקה.

כשערפאת פתח במה שנקרא אצלם ''מאבק'' הוא לא חשב על איזה חסם עליון שכאשר יעבור אותו יעצור את הלחימה. במציאות המדינית לעולם הדברים לא מתרחשים כך.
כשבן גוריון הכריז על מדינת ישראל הוא ידע שיהיו קורבנות, אבל בודאי לא הציג בפומבי או לעצמו מספר כזה שאם נעבור אותו יחזור בו מהכרזתו.

בכל מקרה אובדן יותר מאלף אנשים (אם הנתונים שבידיך נכונים) בזמן של שנה וחצי, אינו דומה כלל לאובדן מאות או אלפי אנשים באירוע חד פעמי שבו ברור לכל שהכפתור שמפעיל את האירוע נמצא בידיו. ואני (יחד עם דרשוביץ) התכוונתי למקרה השני. אם יתעקש לנהוג כך יאבד את מנהגותו בין רגע.

חוץ מזה, אם קראת את הודעתי האחרונה במאמר ''יריחו תחילה'', בודאי שמת לב שבנקודת זמן זו איני ממליץ לנקוט בדרך הזאת.
למה רווה לא עונה בעצמה? 67575
האייל האלמוני • בתשובה לג. שמעון יום ו', 26/4/2002, 18:12
זה לא איזה שוביניזם, לא? או שאין לה זמן בשבילנו? או שאתה כותב יותר טוב?
למה רווה לא עונה בעצמה? 67750
ג. שמעון • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 27/4/2002, 23:21
אני לא אוהב את צורת הפנייה הבלתי מנומסת שלך ולכן לא אענה לך (קל וחומר שרווה לא תענה על צורת פנייה שכזו).
נו באמת 67751
אחד אחר • בתשובה לג. שמעון שבת, 27/4/2002, 23:30
זאת שאלה לגיטמית, שמטרידה קרוב לוודאי כמעט את כל מי שעוקב אחרי הדיון.
מה עוד שאתה חלק מצוות האייל, ואם אני לא טועה אז זה אפילו סוג של עקרון באייל שכותב המאמר יגיב לתגובות למאמרו.
המשפט "קל וחומר שרווה לא תענה על צורת פנייה שכזו", הוא משפט תמוה במיוחד (יש לה איזה תואר אצולה שאנחנו לא מודעים לו?), שמתאים לקו התמוה שבחרתם(?) לנקוט כאן.
נו באמת 67752
ג. שמעון • בתשובה לאחד אחר שבת, 27/4/2002, 23:45
השאלה למה אני עונה במקום רווה לגיטימית, אולם צורת הפנייה אלי היתה בלתי ידידותית בעליל. הקו שבחרתי לנקוט כאן הוא לא להשיב למי שבחר להיות אלמוני ובנוסף לכך פונה בחוסר נימוס. האייל הקורא הוא קהילה של קוראים וכותבים עם דגש על המילה *קהילה* ופניות בלתי ידידותיות וגסות רוח מקומן לא יכירן כאן. (גם פניה כמו "נו באמת" אינה מנומסת לטעמי).
נו באמת 67755
אחד אחר • בתשובה לג. שמעון שבת, 27/4/2002, 23:59
שמעון עם כל הכבוד, השאלה היא לגיטמית, וזה יהיה רק לכבודך (ולכבודה של כותבת המאמר) אם תואיל סוף סוף לענות עליה. אני בטוח שגם לך יצא כבר לקרוא כאן הודעות הרבה פחות ידידותיות, שזכו למענה קורקטי, במיוחד כשהן הופנו כלפי "נציג המערכת" (נכון שלא כולם צריכים להיות ע"ב, שלעולם לא נלאה מלהסביר לדמויות פיקטיביות למיניהן, על עקרונות חופש הביטוי, ועל תרבות דיון).
לא ידעתי שפתחת כאן בי"ס לנימוסין והליכות, (גם "נו באמת" לא מספיק נימוסי בשבילך? על כך לא נותר לי אלא להגיד "נו באמת"), ולא ידעתי שהבחירה להישאר באלמוניות מורידה נקודות.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות