בתשובה לצפריר כהן, 25/03/16 13:56
טראמפ LIVE AIPAC 675732
לדאוג שיהיה מספיק כסף עד סוף הקדנציה שלי - זו המדיניות המקובלת בכל העולם המערבי, והנשיא הנוכחי של ארה''ב הוא אלוף העולם במדיניות זו. אין צורך להמתין לטראמפ. להפך.

חדלות פרעון אינה מצב רצוי כמובן, אבל השאלה היא מה לעשות כשאין אפשרות להחזיר חוב. להמשיך לבעוט בפחית במורד הרחוב, או לשים את הקלפים על השולחן, ולעשות אירגון מחדש של העסק. אירגון מחדש פרושו להתחיל להתנהל בתקציב מאוזן, כפי שדורש האגף ''הסהרורי'' האנטי ממסדי והמאוד כועס במפלגה הרפובליקאית. ויש לך סיכוי לקבל אירגון מחדש כזה יותר מטראמפ מאשר מקלינטון.
טראמפ LIVE AIPAC 675734
המפלגה הרפובליקנית ירשה עודף תקציבי ניכר ממשטר קלינטון שאיזן את התקציב. אך לא עבר זמן וממשל בוש ביזבז את כל העודף, שלא לדבר על ההוצאות האסטרונומיות על מלחמות אפגניסטן ועירק. לפני כמה זמן גם קראתי ניתוח מדוע איזון תקציבי פוגע בכלכלה כי הוא מייבש את השוק העיסקי. אין לי יכול לחפש עכשיו אבל אני משוכנע שתוכל למצוא ואולי גם להתעמת עם ניתוח כזה.
טראמפ LIVE AIPAC 675749
בקישור הזה יש שפע נתונים. לא בדקתי את איכותם.
טראמפ LIVE AIPAC 675751
אלו נתונים יבשים ללא פרשנות על הדפיציט שיצרו שני הנשיאים, ונראה שאובמה, ללא שתי מלחמות וללא צורך להילחם במשבר הסאב פריים שקרו בתקופתו של בוש, עדיין עלה על בוש אופן יפה בהעמקת הגרעון האמריקני.
טראמפ LIVE AIPAC 675752
זה קצת כמו להגיד שרוזוולט עלה על הובר בהעמקת הגרעון האמריקאי למרות שמשבר המניות לא התרחש בתקופתו...
טראמפ LIVE AIPAC 675753
לא מאוד דומה...
טראמפ LIVE AIPAC 675754
מלחמת העולם השנייה התרחשה (בעיקרה) בתקופתו של רוזוולט.

בכמה מקומות אחרים (לדוגמה כאן - מקור עם זהות פוליטית ברורה) ראיתי השוואה של החוב הלאומי לתמ"ג. זה נותן פרופורציה למספרים. ואז היחס אצל אובמה אמנם מתקרב לשיא של סוף מלחמת העולם השניה, אבל לא מגיע.
טראמפ LIVE AIPAC 675830
משבר הס''פ קרה בסוף תקופת בוש והצניחה הכלכלית שבעקבותיו (ובתוכה אבדן ההכנסות ממסים מכל הסוגים ועליית הגרעון בעקבותיו) התרחשה בעיקרה בתקופת אובמה. באופן כללי, ספינה אדירה כמו ארה''ב משנה כיוון לאט מאד, שינויי מס שיזם בוש משתקפים בגרעונות במשך שנים לא מעטות אחריו וגם השפעותיו של אובמה תשתקפנה לפחות לאורך הקדנציה הראשונה של יורשו או יורשתו.
טראמפ LIVE AIPAC 675861
הקישור מצביע באופן די חד משמעי על עלייה בגרעון בשל הוספת תקציבי עתק לביטחון (אובמה מנצח את בוש בזה.. לא יאומן) ועל הוצאות גבוהות ממשלתיות אחרות. הבדל במיסוי, אם יצר פער, לא מוזכר.
וכל זה, דרך אגב, מבלי להכניס את השנה האחרונה בקדנציה שלו.
טראמפ LIVE AIPAC 675764
יש ויכוח על הקשר הסיבתי בין ירידת הגרעון בתקופת קלינטון ובין מעשיו של קלינטון עצמו. יש הקושרים את ירידת הגרעון בזמנו להתנפחות בועת הדוט-קום בסוף שנות ה-‏90, ולגידול הבלתי צפוי בהכנסות המדינה ביחס לתיכנון הגרעוני המקובל. אני לא בקיא מספיק בפרטים וזו גם לא האג'נדה שלי ליצג האינטרסים של המפלגה הרפובליקאית באייל. אין ספק שנשיאים רפובליקאים כמו ריגן ובוש ניהלו תקציב גרעוני.

התיחסתי ל"אגף "הסהרורי" האנטי ממסדי והמאוד כועס במפלגה הרפובליקאית", לא לממסד הרפובליקאי ולא לנשיאים הרפובליקאים. חלק גדול מהציבור האמריקאי כועס על הממסד הפוליטי ולכן מועמדים אנטי ממסדיים שמבטיחים לשבור את הכלים זוכים בתמיכה.

במקום להתעמת עם הטענה אני אתעמת עם הכלכלנים.

לפי דעתי מקרו-כלכלה הפכה למדע מדוייק. כלכלנים הפכו לסטטיסטיקאים שבוחנים נתונים כלכליים, ולמתמטיקאים שימושיים שמנסים להתאים מודלים מתמטיים לנתונים הסטטיסטיים. זה לא תמיד היה המצב. כלכלנים היו פעם פילוסופים. הם התבוננו התבוננות סובייקטיבית בפעילות הכלכלית, וניסו, כל אחד על פי חוכמתו, להקיש ממנה תובנות. במילים אחרות, הם השתמשו בשכל הישר כדי להבין את הפעילות הכלכלית.

כולנו תומכים בשיטה המדעית. הצרה היא שהדינאמיקה של החברה האנושית מסובכת ולא מובנת, והפעילות הכלכלית היא חלק מהדינאמיקה הזו. התוצאה היא שלמודלים הכלכליים יש כושר חיזוי נמוך. מה קורה כאשר שמים בצד את השכל הישר, וסומכים אך ורק על מחקרים סטטיסטיים?

הנה סיפור משעשע שמדגים את הסטטיסטיקציה של מדע כלכלה, וקשור גם לחוב הממשלתי המצטבר וגם לשכל הישר.

יש מחקר מפורסם, Carmen Reinhart and Ken Rogoff, “Growth in a Time of Debt” שמוצא קשר סטטיסטי בין שיעור החוב הממשלתי ביחס לתמ"ג ובין שיעור הצמיחה השנתי. החוקרים בדקו נתונים של כ-‏20 מדינות ומצאו קורלציה בין חוב בשיעור של יותר 90% מהתמ"ג ובין צמיחה נמוכה. מאוחר יותר התפרסם מחקר נוסף שמצא שהחוקרים טעו טעות טכנית, ובעצם אין קורלציה כזאת. הסיפור כולו עורר מהומה רבתי בבלוגוספרה הכלכלית, מפני שיש לטעות הטכנית הזו השלחות פוליטיות ואפילו אידאולוגיות.

הכלכלן Robert J. Shiller העיר:
“Could it be that people think that a country becomes insolvent when its debt exceeds 100% of GDP? That would clearly be nonsense. After all, debt (which is measured in currency units) and GDP (which is measured in currency units per unit of time) yields a ratio in units of pure time. There is nothing special about using a year as that unit. A year is the time that it takes for the earth to orbit the sun, which, except for seasonal industries like agriculture, has no particular economic significance.

מה המסקנה? השכל הישר צריך לקבל בחזרה חלק מכבודו האבוד. חוב ממשלתי גדול לא טוב, לא מפני שיש מחקר סטטיסטי שמוצא קורלציה או לא מוצא קורלציה, אלא מפני גילגול חוב גדול היא התנהלות לא תקינה ומסוכנת. רוב פעילות הממשלה אינה השקעה כלכלית יעילה, ולכן לא ברור שהיא גורמת לעלייה פריון העבודה שתאפשר צמיחה כלכלית, ובסופו של דבר תאפשר לממשלה לשרת את החוב הגדל באמצעות הגדלת ההכנסות שלה ממיסים. בשלב מסויים הפסיכולוגיה של הפחד והדינמיקה החברתית של השוק יביאו למשבר ולחדלות פרעון. אין לכלכלנים מודל מתמטי שחוזה מתי זה יקרה, אבל הסיבה לכך היא מצבו של מדע הכלכלה ומדעי החברה בכלל, ולא שהסכנה אינה קיימת. ממשל תקין אינו מערער את היציבות הכלכלית, מנפח בועות ומסכן את חסכונות הציבור לטווח הארוך, כדי לחגוג בזמן הקצר.
טראמפ LIVE AIPAC 675766
כאשר דונלד טראמפ פושט רגל יש לבדוק עד כמה ההנהלה שלו אחראית לכך וכאשר ביל קלינטון יוצר איזון תקציבי, יש לבדוק האם נסיבות חיצוניות גרמו לכך. אני מציינת זאת כי נראה לי שזו הטיה פסיכולוגית אנושית, להגן ולייחס יכולות לקרובים לנו פוליטית, חברתית, משפחתית ולהמעיט ביכולות ובהצלחות של מי שרחוק מאתנו או מעורר בנו התנגדות (בפסיכולוגיה חברתית הנושא כלול בבחינת גיבוש ושינוי עמדות).
הסתכלות ניטרלית יותר תהיה לייחס אחריות למנהיג (הממשל, החברה או בחיי היומיום) על כשלונותיו והצלחותיו. הרי דונלד טראמפ בחר ומינה את ההנהלה וקלינטון בחר את יועציו וקיבל את החלטותיו.
קיימות נסיבות חיצוניות, הבחירה במידת המשקל שאנו מייחסים להשפעתן על התוצאה, גם היא קשורה לרוב בהטיה שלנו.
טראמפ LIVE AIPAC 675793
אני חושש שהשיטה הקיימת (בארה"ב וכאן) מאפשרת לייצר מנהיג פוליטי מכל אדם ממוצע בעזרת יועצי תדמית וכיס מספיק עמוק. לאחר שהבהרתי את הנקודה אוסיף שלדעתי אדם שהיה בעל תאגיד כושל נושא יתרון מובהק על פני אדם שלא התנסה בניהול או קבלת החלטות ועל פני שניהם אעדיף אחד שהקים ותחזק גינה משגשגת לאורך שנים. הכנתי סלוגן במקרה שיצוץ כזה: העם עם הגנן.
טראמפ LIVE AIPAC 675827
בטוח שלא קיבלת את הרעיון מאיפשהו?
טראמפ LIVE AIPAC 675949
- אני די בטוח שקיבלתי.
רעיונות מקבלים ומעבירים. ככה זה עובד.
הקונץ הוא לדעת כיצד לגרום לרעיונות טובים להגיע אליך.
טראמפ LIVE AIPAC 675838
רוברט אוהארו חקר את פשיטת הרגל של המלון-קזינו טאז' מאהאל שנה אחרי שטראמפ קנה אותו.

כדי לרכוש את הקזינו טראמפ היה צריך לשכנע את הרשות המפקחת שיש לו מספיק כסף כדי לסיים את פרוייקט הבנייה וההרחבה והוא התחייב לא לקחת הלוואות על בסיס מניות זבל, "כי הן זבל", והוא ישתמש בכסף משלו. הוא גם התרברב בפני הרשויות שהבנקים בכלל לוחצים עליו שיקח מהם הלוואות. בסופו של דבר הוא לא הצליח לקבל הלוואות רגילות ואז הוא פנה הפלא ופלא למניות הזבל. בגלל הסיכון הגבוה הכרוך בהן הוא שילם כ-‏50% יותר ממה שהוא הבטיח לרגולטור, וכשהגיע הזמן לשלם את הריבית כל העסק קרס.

היו לו גם עסקים אחרים שכשלו, כמו חברת תעופה או ייצור וודקה.

מה שבאמת צריך להרתיע את חתך המצביעים עבורו זה הנסיון שלו ב-‏2006 לקפוץ על עגלת המשכנתאות בשיא הבוננזה של סאב-פריים, רק כדי לסגור את החברה שלא הצליחה להיות "מלווה מספר אחד במדינה" כפי שהוא פירסם אותה, כשכל השוק הפיננסי התמוטט.
טראמפ LIVE AIPAC 675862
אני סבור ששום דבר לא צריך להרתיע את המצביעים. טראמפ הוא תופעה שמביסה את עצמה - ככל שהוא יקצין את מיצובו כדי להצליח, הוא יובס יותר חזק בהתמודדות מול הדמוקרטים.
הילארי כנראה מאוד מקווה שיהיה זה הוא שיסיים ראשון את מירוץ הפילים.
טראמפ LIVE AIPAC 675769
עכש''ז, האיזון התקציבי בתקופת קלינטון הושג בשיתוף פעולה בין מפלגתי עם ניוט גינגריץ' הרפובליקני וגם ג'ון קייסיק שרץ היום למועמדות המפלגה הרפובליקנית ומתגאה שהיה שותף באיזון התקציבי דאז.
טראמפ LIVE AIPAC 675774
מסכים מאוד עם הסטטיסטיקציה ואבדן השכל הישר במדעי החברה בכלל. נראה לי שבפסיכולוגיה וסוציולוגיה זה עוד גרוע יותר.

מסכים גם עם הכעס על הממסד הפוליטי שמסביר את התמיכה הגדולה בטראמפ וסנדרס.

ויש בעיה נוספת שאני רוצה להאיר והיא המניפולציה בנתונים, והירידה באיכותם. ניקח את הנתון החדשי של משרות ואבטלה, לדוגמה, שנתפס כאחד הנתונים הכלכליים החשובים ביותר (למרות שהוא lagging, כלומר מתאר את העבר, ולא מסמן את העתיד). על פי סדרת הנתונים הזו שוק העבודה האמריקאי יצר בחמש שנים 2011-2015 בממוצע 205 אלף משרות בחודש (12.3 מיליון בתקופה) והאבטלה ירדה מ 9.1% ל 5.0%.
לכאורה המשק האמריקאי קרוב לתעסוקה מלאה והעובדים צריכים להיות מרוצים. אבל אנחנו יודעים (זה ידוע כבר זמן רב, אבל רק בשנה האחרונה נגידת הבנק המרכזי הדגישה את זה בעדותה) שאיכות המשרות החדשות נמוכה וששיעור האבטלה הרחב יותר לדוגמה U6 בכלל לא נמוך. לכן למרות נתון האבטלה הנמוך לכאורה רמות השכר לא עולות כלל.
השכיר האמריקאי נמצא במצב לא טוב מאז המשבר הכלכלי וזה מסביר את הכעס על הממסד, אבל הנתון המובלט הוא הנתון השטחי הטוב, ולא תמונת התעסוקה המלאה העגומה בהרבה.
63% מהאמריקאים עדיין לא יכולים לכסות הוצאה בלתי צפויה של תיקון רכב ב 500 דולר או ביקור בחדר מיון ב 1000 דולר מחסכונותיהם!
טראמפ LIVE AIPAC 675783
לעניין השורה האחרונה: חלק לא מבוטל מפשיטות הרגל (האישיות, לא הטראמפיות) בארצות הברית היו בשל הוצאות בריאות לא צפויות. למה ביקור בחדר מיון צריך לעלות 1,000 דולר?
טראמפ LIVE AIPAC 675812
אתה אופטימי, הנסיון שלי מראה ש-‏5000 דולר זה אזור החיוג הנכון. כולל איזה צילום רנטגן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים