בתשובה לZ, 29/01/16 9:31
בראי ההסטוריה: הזוי 676132
חלק מהסיפורים מהתקופה שלפני מלחמת ששת הימים מורכבים ממיתוסים. כשלמדתי באוניברסיטה, למד איתי מישהו מתל קציר. (שנינו ילידי 1949). כל הזמן ששמעתי על התקריות בצפון, תהיתי איך לא נהרגים הרבה אנשים ושאלתי אותו על כך. הוא ענה לי שתמיד היו באים לקיבוץ מהצבא ומודיעים להם שלמחרת הם לא הולכים לעבודה אלא נשארים במקלטים. גם דיין רמז בספרו שרוב התקריות בצפון היו יזומות על ידינו. אם ראית פעם את תל קציר: אם הסורים היו רוצים להרוג יהודים, הם היו יורים מטנקים על חדר האוכל בזמן ארוחת צהרים, על בתי הילדים במהלך היום וגורמים לעשרות הרוגים. הירי שלהם על הישובים היה בד״כ התפתחות של תקרית.
בראי ההסטוריה: הזוי 676135
על סמך מה לעזאזל אתה מעז לקרוא לאישה היקרה אותה הזכרתי שקרנית?
בראי ההסטוריה: הזוי 676402
לא שקרנית אלא כמו רוב הישראלים בכל הזמנים, לא רואה את התמונה הכוללת שבה היא נמצאת.

כך כותב על עניין זה אורי אבנרי:
"כאשר כיהן אריאל שרון כראש המטה בפיקוד הצפון, הוא המציא מין ריטואל קבוע. בשעה יעודה נכנס דחפור משוריין לשטח, כאילו כדי לעבד את האדמה. לפני כן הוזהרו אנשי הקיבוצים לאורך הגבול להיכנס למקלטים. כשחדר הדחפור לשטח, פתחו הסורים באש עליו. צה"ל השיב בהפגזה קשה, והאו"ם יזם הפסקת אש. מכיוון שהקיבוצים שכנו בעמק והסורים על ההר, נולדה האגדה כאילו יזמו הסורים למעלה את התקריות כדי להטיל טרור על הקיבוצים למטה. עד היום מספרים את האגדה הזאת לתיירים המסיירים ברמת הגולן, כדי להצדיק את הכיבוש."
(אופטימי כרך II מאת אורי אבנרי, עמוד 86)
בראי ההסטוריה: הזוי 676897
בקיבוץ בו אני חי עכשיו היה אחד ששמו היה מאיר זורע. הוא היה גם חקלאי נוסף להיותו קצין בצה״ל. בנו סיפר לי שהוא היה מתעקש להיות הטרקטוריסט.
בראי ההסטוריה: הזוי 676899
מאיר זורע היה ממעגן מיכאל. איך זה קשור לגולן?
בראי ההסטוריה: הזוי 676904
עמק הירדן לא הגולן. מאיר זורע היה קצין בקבע. היה אלוף פיקוד הצפון עד שנת 1962. כאלוף הפיקוד הוא ישב בטרקטור. האחריות אז פרחה בצה״ל. לאחר כיבוש הרמה התגלו במפקדת חיל המודיעים הסורי בקונייטרה צילומים של רבין, עזר וייצמן וכמדומני דדו ובר לב בבגדי ים בסירה בחוף המזרחי של הכנרת. הדבר היה כשהייתה תקרית בין ספינת חיל הים והמוצבים הסוריים. מזל שפיתוח תמונות לקח אז קצת זמן. אם היו האמצעים של היום, היו הסורים מטביעים את הסירה עם הרמכ״ל, סגנו, ראש אג״ם ואלוף הפיקוד.
בראי ההסטוריה: הזוי 676907
אני צריך לוודא את זה ממקורות מקומיים. אבל השורה "אין בתים עוד במשק" לא נכתבה ללא בסיס. הן ב־7 באפריל והן במלחמת ששת הימים הסורים הפגיזו הפגזות כבדות שהרסו את הבתים.

במלחמת ששת הימים תקף צה"ל את חיל האוויר הסורי רק לאחר שזה תקף מטרות בצפון הארץ. בימים שלאחר מכן לא תקף צה"ל את סוריה אולם הצבא הסורי המשיך להפגיז יישובים לכל אורך המלחמה.

לפי הערך יום הקרבות של 7 באפריל 1967 [ויקיפדיה] בהחלט יכול להיות שהוא יום קרב יזום, אולם בתגובה ליוזמות של הצד השני. ושים לב מהי היוזמה: טרקטור שמעבד חלקה.
בראי ההסטוריה: הזוי 676908
עפ"י הספר של מייזל על כיבוש הגולן ב-‏67 , פיקוד צפון נכנס בכלל למלחמה נגד ירדן, לא נגד סוריה שנגדה היתה הערכות בט"ש, כולל אחרי תקרית 7 באפריל. לא הייתה כוונה לעלות על הגולן אבל דיין הפך את דעתו בהפתעה וברגע האחרון, ועד היום לא ברור למה. אשכול זעם על אבו ג'ילדה שפעל בלי להודיע.
בראי ההסטוריה: הזוי 676909
עוד משהו, מתוך הספר של גלוסקא על אשכול ומלחמת ששת הימים. אלוף פיקוד הצפון תיאר לרוה"מ הנכנס אשכול את ההתגוששות על האזורים המפורזים ואמר שעיבוד האדמה הוא "יותר פוליטי מאשר חקלאי. האדמה לא שווה את הטירחה".

ב-‏1976 אמר דיין בראיון לידיעות אחרונות (שנגנז ופורסם רק בשנות ה-‏90), "הרי אני יודע איך התחילו לפחות 80 אחוז מכל התקריות שם. לפי דעתי יותר מ-‏80 אחוז, אבל בוא נדבר על 80. זה היה הולך ככה: אנחנו הינו שולחים ורקוטר לחרוש באיזה מקום שאי אפשר לעשות בו כלום...אם [הסורים] לא היו יורים הינו מודיעים לטרקטור להתקדם [עד הם היו] יורים, ואז הינו מפעילים תותחים, ויותר מאוחר גם חיל אוויר..." דיין אמר שם שזה פעל כך עוד שכשהוא היה רמטכ"ל, וגם בתקופת הרמטכל"ים צור, לסקוב ורבין.

צריך רק לזכור שלישראל היה גם אינטרס לפגוע במאמץ הסורי להטיית הירדן, וגם להבריח חקלאים ורועים סורים מהאזורים המפורזים.
בראי ההסטוריה: הזוי 677346
הם התחילו
בראי ההסטוריה: הזוי 677347
הפרובוקציות הישראליות בגבול הסורי התחילו הרבה לפני מלחמת ששת הימים.
בראי ההסטוריה: הזוי 677360
למה שאתה קורא "פרובוקציות" קראה מדינת ישראל "הפגנת ריבונות"‏1. ע"פ הפרשנות הישראלית השטחים שהוגדרו כמפורזים היו בריבונות ישראלית מלאה, אלא שאסור להכניס לתוכם כוחות צבא. על פי הפרשנות הסורית דובר בשטח הפקר, וְזֹאת אֹמֶרֶת גַּם-לִי גַם-לָךְ לֹא יִהְיֶה. ההיסטוריה מוכיחה כי המקומות בהם מדינת ישראל לא התעקשה לממש את ריבונותה, כדוגמת חמת גדר או רמת הבניאס‏2, הפכו להיות שטח סורי דה פאקטו.

____
1 זה לא אומר שמדינת ישראל לא ידעה שהסורים יגיבו באש.
2 ההאחזות, ואח"כ הקיבוץ, הראשונה שהוקמה ע"י תנועת השומר הצעיר בשטחים עליהם השתלטה ישראל במלחמת ששת הימים היתה נח"ל שניר, בדיוק מהטעם הזה שרמת הבניאס היא שטח משטחה של מדינת ישראל.
בראי ההסטוריה: הזוי 677364
בסדר, אבל אין שחר לטענה ש''הם התחילו''.
בראי ההסטוריה: הזוי 677403
בנוסף:

כל קרבות החזית הסורית במלחמת השחרור נערכו בשטחים שהוכרו ע"י האו"ם (תכנית החלוקה) כשטחי ישראל.
רוב החיכוכים עד 67 נבעו באופן ישיר או עקיף מהתנכלות הסורים להחלת ריבונות ישראלית אזרחית בשטחים הנ"ל.
למעט מקרים חריגים, האוכלוסיה האזרחית בסוריה לא היתה מעורבת באלימות. אזרחים ישראלים היו מעורבים (ובמתכוון) כעניין שבשיגרה.
הסורים לא הקפידו להזדקק ל"פרובוקציות" כדי להזכיר את חוסר שביעות רצונם מעצם קיום השכנה בדרום המזרח. לחילופין, מנעד ההגדרה של מה שנחשב בעיניהם כפרובוקציה, הורחב מאד. יעידו על כך קלסרים תפוחים של תלונות הדדיות שהוגשו לאו"ם.

בקיצור: הם התחילו.
בראי ההסטוריה: הזוי 677414
לאור העובדה שישראל הבן-גוריוניסטית שלפני 1967 היתה בעלת מדיניות של קביעת תנאים בשטח לא פחות מישראל האימפריאליסטית שלאחר 1967, לאור העובדה ששטחי המחלוקת היו בעלי מעמד של שטחים מפורזים ולא כאלה שמדינה כלשהי יכולה לעשות בהם כרצונה ולאור העובדה שמלחמת ששת הימים לא נבעה באופן ישיר ממלחמת העצמות (כמו שמלחמות ההתשה ויום הכיפורים נבעו ישירות מששת הימים) קשה להגיד ש"הם התחילו" עם כל זאת שכמובן צדיקים גדולים הם לא היו.

זאת ועוד: אם ישראל נמנעה מפגיעה באזרחי סוריה לא היה זה כתוצאה ממוסריותה הנעלה על פני שכנתה. כפי שהוכח בקיבייה ובכפר קאסם ובטיפול במקרים האלו, לישראל לא היתה רתיעה מפגיעה בחפים מפשע שאינם שייכים ל"עם הנבחר", כאז כן היום ואם נפגעו אזרחים ישראלים זה היה גם כתוצאה ממדיניות מערכת הביטחון כפי שהיה עם ישובי הצפון בזמן השהייה המיותרת של צה"ל בלבנון.
בראי ההסטוריה: הזוי 677417
אמנם מילים בומבסטיות עם ריח רע (אימפריאליזם, קולוניאליזם, אפארטהייד...) שגורות בפיות מקטרגי ישראל, אבל השימוש שאתה עושה בהן כאן באייל מעיד (לתחושתי הלגמרי פרטית) על בעיה לא קטנה בפרופורציות. כמובן שזו זכותך, אבל אל תצפה להתיחסות רצינית.
בראי ההסטוריה: הזוי 677424
מאמיני הדת הציונית לא יתנו לעובדות לבלבל אותם.
בראי ההסטוריה: הזוי 677429
ארבע רגליים - טוב, שתי רגליים - רע.
בראי ההסטוריה: הזוי 677418
איזו ברירה היתה לישראל מלבד קביעת תנאים בשטח?
האם הערבים נתנו לנו ברירה אחרת? קיבלו איזו שהיא תכנית לחלוקה או הצעת פשרה? כיבדו איזה הסכם?
בראי ההסטוריה: הזוי 677423
בניגוד לתפיסה הציבורית המקובלת, בשנות ה50 היו כמה הצעות שלום עם מדינות ערב. כמובן שלא בטוח שאפילו אחת מהן היתה עומדת במבחן המעשה אבל ישראל כדרכה מאז ומתמיד דחתה את כולן על הסף בלי לטרוח לבדוק אותן.
בראי ההסטוריה: הזוי 677444
בניגוד לתפיסה הציבורית המקובלת, השמש זורחת במערב. היו כבר כמה מחקרים שהוכיחו את זה, אבל המדע כדרכו מאז ומתמיד דחה את כולם על הסף מבלי לטרוח לבדוק אותם.
בראי ההסטוריה: הזוי 677503
הצעות השלום בשנות ה50, ללא קשר למידת היתכנותן או ההצדקה להיענות להן, הן עובדה כמו זריחת השמש במזרח. האמונה הימנית והמרכז-לאומנית שניתן לנהל את הסיכסוך לנצח שקולה לזריחת השמש במערב, שטיחותו של כדור הארץ ועוד כהנה וכהנה השוואות מהסוג הזה.
בראי ההסטוריה: הזוי 677506
תן דוגמה להצעת שלום כזו ולתגובת ישראל לה. אני מניח שאתה לא מדבר על זעים בסוריה (ולו מכיוון שהוא לא הספיק להגיע בחיים לשנות ה־50).
בראי ההסטוריה: הזוי 677508
אני מתכוון גם להצעתו של חוסני זעים (הכוונה היא לכל שנותיה הראשונות של מדינת ישראל ולאו דווקא לשנות ה50 הכרונולוגיות). הוא אמנם נרצח לפני שהצעתו היתה יכולה לצאת לפועל ולא ברור אם היא היתה יכולה להתממש אבל כבר לפני כן בו-גוריון דחה אותה על הף.
לעומת זאת, ייתכן שעם ירדן היה ניתן להגיע להסכם כלשהו מכיוון שלשני הצדדים היו אינטרסים משותפים וההשפעה הבריטית על הממלכה ההאשמית תרמה כגורם ממתן. הרצח של עבדאללה (שכמו הרצח של סאדאת, רבע מאה אחריו, לא נבע מהשיחות עם ישראל למרות שבשני המקרים הרוצחים התנגדו גם לשיחות האלו) מנע אפשרותו של הסכם זה לתקופה ארוכה.
לגבי מצרים, היתה תוכנית אלפא [ויקיפדיה] שתנאיה לא היו יכולים להתקבל ע"י ישראל אבל ייתכן שמהפנייה האישית של נאצר למשה שרת כן היה יכול לצאת משהו. בכל אופן, החלופות לא נבדקו.
בראי ההסטוריה: הזוי 677510
בן גוריון לא דחה אותה על הסף. בן גוריון החל לדון בה (למרות דרישותיו: חצי הכנרת, כלומר גישה למי הכנרת). הוא לא הסכים לפגישה מיידית אולם החלו מגעים בדרגים נמוכים יותר. שכמובן לא הבשילו כי זעים הודח והוצא להורג תוך כמה חודשים.

עם ירדן היו מגעים. אבל אז נרצח עבדאללה.
בראי ההסטוריה: הזוי 677511
הדחייה על הסף מצד ב"ג לא חשובה, כי כך תמיד מתחיל כל מו"מ במזה"ת. זה שווה ערך לקונה ששומע את המחיר הראשוני המופקע של השטיח ה"נדיר" ויוצא מהחנות. שעתיים ועשר כוסות תה אח"כ יש דיל.
על כן, ולסיכום פרשיית ההצעות הערביות:
זעים הציע, ונרצח, אללה ירחמו.
עבדדלה אולי הציע, ואולי רק היה מציע בעתיד, לעולם לא נדע כי הוא נרצח, אללה ירחמו.
תוכנית אלפא היתה בלתי קבילה אפילו לדבריך, והאם נבדקו חלופות או לא אין לדעת. ראה נא את הפתיח, בעניין השטיחים החד-פעמיים במחירים מופקעים. לפעמים גם אחרי שעתיים ועשר כוסות תה אין דיל.
בראי ההסטוריה: הזוי 677521
גם אם זעים היה חי ושולט עד היום, בן-גוריון לא היה חוזר בו מדחייתו כי היא לא נעשתה מטעמים של גישה טקטית במשא ומתן אלא חוסר רצון אפילו לשקול את האפשרות. על כך שלא היתה זו אפשרות ריאלית הוא צדק אבל המדיניות מדברת בעד עצמה.
בראי ההסטוריה: הזוי 677523
בן גוריון החל במגעים עם זעים (לא שיחות ישירות, אבל למיטב זכרוני: נסיונות לשיחות בדרגים נמוכים יותר). זעים דרש מחיר נכבד וכמובן שבן־גוריון לא היה יכול להרשות לעצמו להסכים אוטומטית לאותו המחיר. אלא אם כן אתה חושב שבן גוריון היה צריך להתנהג כמו ביבי.
בראי ההסטוריה: הזוי 677529
היה גם מסע הדילוגים ב-‏1956 של רוברט אנדרסן, שליחו של הנשיא אייזנהואר, בין קהיר לירושלים בפגישות עם נאצר ובן-גוריון.
בראי ההסטוריה: הזוי 677430
_______________
1 זה לא "שמדינת ישראל לא ידעה שהסורים יגיבו באש" אלא שלפי דברי דיין ב-‏1976, מדינת ישראל תכננה וגירתה את הסורים להגיב.
בראי ההסטוריה: הזוי 677433
לא סתם גירתה, הנאנסת גם התלבשה פרוקובוקטיבית. וכמובן שכחקלאי ישראלי מעבד אדמה סמוך לגדר, לסורים האומללים לא נותרת שום ברירה פרט לרצח הטרקטוריסט.
בראי ההסטוריה: הזוי 677434
אדמה סמוך לגדר = שטח מפורז. אין הצדקה לרצח אבל הצד הישראלי לא היה תמים ובוודאי שאין כאן מקום להשוואה לאונס.
בראי ההסטוריה: הזוי 677435
תגובה מטופשת של מי שלא טרחה לקרא.
בראי ההסטוריה: הזוי 677526
אם אתה מכיר קצת את הטופוגרפיה של הגבול עם סוריה,השאלה הראשונה שמתבקשת היא איך אם הסורים התחילו, לא היו הרבה הרוגים אצלנו. הם היו יכולים לירות בצהרים כמה פגזי טנק לתוך חדר אוכל או בתי ילדים. הם לא עשו את זה. כבר כתבתי כאן פעם שלמד איתי באוניברסיטה מישהו מתל קציר. שאלתי אותו את השאלה המתבקשת הזאת הוא ענה לי שהיו מודיעים להם בערב שלמחרת הם נשארים במקלטים כי יהיה יום קרב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים