בתשובה לאח של אייל, 20/04/16 9:04
דין מוּסָר 676547
אתה צודק בנקודה אחת - השופט דן בחופש העיסוק ולא בזכות לשם טוב, אבל אתה טועה בכל השאר. בשורה התחתונה: יש פה צעד מסוכן בכיוון של פסילת הסאטירה כסאטירה - באופן טבעי סאטירה מגזימה במתכוון בהצגת חסרונות ה"קורבן" - בין אם שני כהן מציגה את סוכן הביטוח כדינוזאור בלתי מעודכן, או שאראל סג"ל מציג את סתיו שפיר כאהבלה תל אביבית מנותקת, וככזו אפשר לטעון כלפי כל סאטירה שהיא פרסום כוזב.
גילוי נאות: הכותב משתמש קבוע בשרותיהם של "דינוזאורים" כמו סוכני ביטוח וסוכני נסיעות.
דין מוּסָר 676550
אני מסכים שחופש הביטוי של הסאטירה זכאי להגנה נרחבת, אבל אני לא יודע לאן להוליך את תחושת האי נוחות מרצח האופי ששני כהן (המופלאה!) עשתה לסוכני הביטוח.

כאשר הסאטירה ארץ נהדרת מציגה מפורסמים באור מגוחך, בין אם זו ציפי לוין או ביבי נתניהו, היא לא עושה זאת כדי לקחת מהם נתח שוק. היא עושה זאת מסיבות מסחריות (רייטינג) אבל לא מתוך תחרות בהם. יש גם מוסכמה שמי שהולך לישון עם כלבים אל לו להתפלא שהוא קם עם פרעושים. היינו- מי שמשתמש בתקשורת ההמונים שלא יתפלא שעושים עליו סאטירה.

אבל סוכני הביטוח מקבלים כאן מכה מתחת לחגורה ממתחרה עסקי, וההעללה על שוקה נראית לי לא הגונה.
אם יבואו גוגל בעוד עשר שנים עם האוטובוס האוטונומי ויעשו סדרת פרסומות שתלכלך על נהגי האוטובוס שהם חארות בכביש וכלפי ציבור הנוסעים, מחטטים באף ומקללים (אני מדמיין את אסי כהן בדמות), אני בטוח שתקום זעקה ציבורית.
דין מוּסָר 676555
המודל העסקי של ביטוח ישיר הוא הפחתת עלויות ע''י ''חסכון'' במידל מן (סוכן הביטוח) וזה מה שהם מנסים לשכנע את הציבור (גם אם ע''י הגחכה של הסוכנים והצגתם - בהגזמה - כמיושנים). אני אישית כאמור לא מסכים עם המודל הזה (ומשתמש בשירותיו הטובים של סוכן ביטוח) אבל אני מאמין שזכותם לנסות לשכנע את השוק אחרת, כמו שזכותו של מיכאל גולן לשכנע את הציבור שביבי טועה וצריך לאשר לו להתמזג עם סלקום, ושזכותו של יצחק תשובה לנסות לשכנע את הציבור שביבי צודק ומתווה הגז סביר. בשני המקרים מדובר על אינטרסים עסקיים ומסחריים מובהקים.
הבעיה העיקרית בעיניי היא תיוג הסאטירה - שמטבעה כוללת הגזמות - כפרסום כוזב.
דין מוּסָר 676561
אתה יכול לתת דוגמה של שימוש שייראה לך מוצדק באותו סעיף שלפיו הרשיע השופט?
דין מוּסָר 676569
ראשית, השופט לא הרשיע אלא חייב (לא מדובר בדין פלילי אלא אזרחי)
שנית, נניח ש"ביטוח ישיר" היו מפרסמים שהם זולים ב50% מאשר ביטוח עם סוכן, ואיגוד סוכני הביטוח היה מצליח להוכיח שהם זולים רק ב10% - היה מקום לפסול את הפרסום מחמת היותו כוזב.
דין מוּסָר 676563
הוויכוח שלי הוא לא עם החלק שאמרת, אלא עם החלק שלא אמרת- שהם רמסו את דמותו של הסוכן כמי שאף פעם אינו במשרד, כלל לא מכיר את לקוחותיו הוותיקים, לא מתעניין בהם אלא רק בעמלות שהם משלמים, ומנצל אותם לחיים של נהנתנות. ושנציגתו חסרת יכולת למלא את תפקידה ויודעת רק להרוס (התפקעתי מצחוק כשהיא גררה את התיקיה וזרקה אותה לחלון שהיא פתחה)

איך היית מתייחס לקמפיין נהגי האוטובוס שדמיינתי?
דין מוּסָר 676683
אתה מתכוון לפרסומת של אגד משנת 2004 שהתייחסה לנהגי מוניו"ש כאל "חאפרים" גסי רוח וחסרי אחריות? למיטב זכרוני הם לא טרחו ללהק את אסי כהן או מישהו בקליבר דומה.
דין מוּסָר 676684
דין מוּסָר 676564
אנחנו חוזרים על עצמנו. אני אסכם.

אני מבין את העמדה שלך. לטעמך כל פגיעה בחופש הביטוי מכרסמת בו, ולכן כאשר השופט פסל את הסאטירה זהו מדרון חלקלק ופחות חשובות הנסיבות.
אני אומר: זוהי פסיקה של בית משפט בתיק ספציפי. אי אפשר לבודד חלק קטן מהפסיקה ולהתעלם מכל השאר ומהנסיבות של התיק (למעשה אתה פשוט מוציא דבר מהקשרו).
כאשר בית המשפט פוסק נגד אישה פלונית זה לא פוגע בהכרח במעמד האישה באשר היא. מה גם שאפשר למצוא הרבה תיקים בהם פסקו לטובת נשים.
כאשר בית המשפט פוסל את הסאטירה של ביטוח ישיר, זה לא בהכרח פוגע במעמד הסאטירה באשר היא. מה גם שאפשר למצוא הרבה תיקים בהם פסקו מפורשות בזכות חופש הביטוי.

ונקודה קטנה לסיום. המדרון החלקלק הזה (שבעיני פשוט לא רלוונטי לסאטירה של ארץ נהדרת) בטל בשישים לעומת בית המשפט של דעת הקהל. הזכרת את אראל סג"ל. כאשר הוא חטף צעקות מכאן ועד שלי יחימוביץ' על הסאטירה שלו, בפעם הבאה הוא יצנזר את עצמו. ואם לא הוא, העורך שלו יעשה את זה. לא צריך שום בית משפט בשביל זה.
דין מוּסָר 676571
לחלוטין לא הבנת את העמדה שלי, ואני לא אוהב ששמים מלים בפי.
אני טוען שסאטירה - בהגדרתה - היא לקיחת גרעין של אמת לגבי אדם או ארגון מסויים, והגזמתו אד אבסורדום לשם הגחכתו. מבחינה זו - על כל סאטירה ניתן לטעון שהיא כוזבת. ההבדל העיקרי בין כוונת המחוקק (הגנה על הציבור מפני פרסום כוזב) לבין המקרה הנוכחי הוא שברור לחלוטין לכל מי שצופה בפרסומת שמדובר בסאטירה ולא בפרסום עובדות יבשות (למשל "עמלת סוכן מהווה 50% מהמחיר שאתם משלמים").
דין מוּסָר 676587
מזכיר לי פירסומות Mac vs Windows (זה הראשון שעלה בחיפוש) שאפל שידרה במשך שנים.
דין מוּסָר 676619
ראשית אני מצטער שעיוותתי את העמדה שלך. אבל אתה התעלמת ממה שאני כותב. אתה פשוט מוציא דברים מהקשרם.

כתבת "על כל סאטירה ניתן לטעון שהיא כוזבת".
אולי באייל הקורא אבל לא בבית משפט. דיברת על כוונת המחוקק. יפה מאוד. האם כוונת המחוקק בחוק " הלכות מסחר לא הוגנות" היא גם סאטירה פוליטית? ברור שלא. בוא נדבר על כוונת השופט. השופט התייחס בפסיקה מפורשות לסיבה של פסילת הפרסום - כי זו תחרות עסקית לא הוגנת. האם הוא התכוון שיש בעיה עקרונית בסאטירה? ברור שלא.
אתה אמרת שני דברים מפורשים.
1. זו פגיעה הסאטירה באשר היא סאטירה
2. ניתן יהיה להשתמש בתקדים הזה כדי לפסול סאטירה פוליטית של ארץ נהדרת.
וזה פשוט לא נכון, זה עיוות של החוק ושל הפסיקה של השופט.
דין מוּסָר 676620
אחדד את הבעיה. אתה מוציא דברים מהקשרם כי אתה מתייחס לביטוי ''פרסום כוזב'' שאכן מופיע בפסיקה. אבל אתה מתעלם מכל יתר הדברים שנאמרו בפסיקה ושמופיעים בחוק. בהודעות קודמות כן התייחסת להקשר, אבל הדרך שהתמודדת איתו היא להגיד ''פוליטיקאים הם גם עוסקים'' (שהוא טיעון מגוחך ומנוגד לכוונת המחוקק והשופט). זו אמנם התייחסות אבל לחלוטין לא מספקת.
דין מוּסָר 676621
כוונת המחוקק לא היתה למנוע תחרות לא הוגנת (לזה יש רשות להגבלים עסקיים) אלא למנוע את הונאת הציבור בפרסום כוזב. יש בפסק הדין הזה משום דה-לגיטימציה של הסאטירה בכללותה, בעצם הגדרתה כפרסום כוזב. באותה מידה אפשר לטעון שהפרסומות הסאטיריות של אסי כהן (''איתן פרצלינה''), אודי כגן (''משיח שנגרילה''), ומריאנו אידלמן (''אפי לימוד נהיגה'') הן פרסום כוזב.
דין מוּסָר 676622
נכון, ייתכן שאפשר לפסול כם פרסומות אחרות. אבל לא על זה הוויכוח שלי. כתבת במפורש שאפשר להשתמש בתקדים הזה כדי לפסול סאטירה פוליטית. אם אתה עדיין עומד מאחורי העמדה הזו, תסביר בבקשה איך זה ייתכן מבלי לעוות את כוונת המחוקק וכוונת השופט בתקדים הזה עצמו.

אם אתה נסוג מהעמדה הזו, או לא מצליח להצדיק אותה במידה סבירה הרי שהאמירה ''דה לגיטימציה של הסאטירה בכללותה'' היא פשוט שגויה.
דין מוּסָר 676626
כתבת במפורש שכאשר בית המשפט פוסל את הסאטירה של ביטוח ישיר, זה לא בהכרח פוגע במעמד הסאטירה באשר היא. אם אתה עדיין עומד מאחורי העמדה הזו, תסביר בבקשה איך זה ייתכן מבלי לעוות את כוונת המחוקק וכוונת השופט בתקדים הזה עצמו.

אם אתה נסוג מהעמדה הזו, או לא מצליח להצדיק אותה במידה סבירה הרי שהאמירה ''זה לא בהכרח פוגע במעמד הסאטירה באשר היא'' היא פשוט שגויה.
דין מוּסָר 676675
תודה וחג שמח.
דין מוּסָר 676678
אני שמח שאתה מודה בתבוסתך. חג שמח.
דין מוּסָר 676691
whatever floats your boat
דין מוּסָר 676720
whatever bloats you goat
דין מוּסָר 676723
שלום "אח של ראובן". האם אתה הוא המגיב שנהג לכתוב באייל תחת השם "אחד מהפריפריה"?
דין מוּסָר 677885
זה חשוב ?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים