בתשובה לאריק, 20/04/16 13:41
שוב האנטישמים הלאה מוכרים לנו לוקשים? 676598
אני לא צריך לפרט את כל המקומות שמחוץ לירושלים. שבכלל מאתיים, מנה. אם נאמר שכל הארץ שהובטחה לאבותינו זו "ארצנו", הכל כלול בתוכה. לירושלים יש חשיבות נוספת ומיוחדת כמקום המקדש.
כל האיזכורים בתפילה בהם מדובר על "ארצנו", זה מה שהבאתי כמקום אליו שואפים לחזור ואותו תובעים‏1 כשייך לעם ישראל.

ה' כרת ברית עם האבות, ואיתנו. אנו הפרנו את הברית ונענשנו קשות, אבל הוא מצידו לא הפר את הברית. להיפך, היטב ידוע לך כי משה עצמו חזה בנבואה כי בני ישראל יפרו את הברית ויגלו אל בין האומות, ולבסוף ישובו. שהברית לעולם עומדת.
ולכן אנו מצווים לזכור את הברית, ולא לטעות ולחשוב כאילו שברו את הכלים ויאללה בלאגן. הברית עודנה שרירה וקיימת, "והארץ אזכור", והיא עודנה ארצנו והיא ממתינה לנו.
ושוב אני חוזר על עצמי, למרות שאתה לא מתייחס לנקודה זו: היות ואין לנו איך וכיצד לתבוע, אנו מתחננים לגואל החזק שיראה בעניינו ויריב את ריבנו וישפוט אותנו בצדק וישיב לנו את ארצנו - כמאמר הנביאים.
וכי זה משנה מי השופט או מי הנותן? ברגע שהשופט נאמן והארץ ניתנה, שלנו היא.

השורה האחרונה שלך היא עניין לויכוח תיאולוגי. וכי אנחנו עצמנו הלכנו וקוממנו את חורבות ארצנו, או שהאלוהים איפשר לנו כל זאת והוליכנו וקוממנו וכו'?
על פי ההשקפה המסורתית של אותן אלפיים שנה, מאת ה' היתה זאת.

____________

1 נדמה לי שהניסוח שלך - "מגישים תביעה" - מדגיש את אי ההבנה. כפי שהסברתי בהודעה אחרת, היות ועד המאה העשרים לא היתה מערכת אליה ניתן היה להגיש תביעה, ההתייחסות לעניין התביעה בצרות אופקים‏2 משפטית. מבחינתי, תביעה משמעותה טענת בעלות.
2 וחלילה לי לומר שאתה צר אופקים, אלא שלדעתי אין מקום לצמצם את מושג התביעה להגדרות משפטיות גרידא, בעיקר לא כאלה המוסדרות היטב במשפט המודרני.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים