בתשובה להפונז, 26/04/16 17:55
האב והבן 676811
בוא נחשוב... תקופת ההשכלה, משכילים ורפורמים נוטשים את הדת, התבוללות, נוטשים את תורת ישראל...
באמת, קשה לחשוב על חטאים שבוצעו. למה מגיע עונש?

נכון שאוכל לפרש כל שינוי בגורל על פי דרכו של האלוהים, אבל כאן מדובר בסדרת אירועים גדולה שנובאה לפני שנים רבות. זה קצת אחרת מאיך שאתה מציג את זה.

הנקודה האחרונה נכתבת מנקודת המבט הלא נכונה. אנחנו לא מסתכלים על הפרט הבודד, אלא על עם ישראל.
הרי את אותו הדבר תוכל לומר גם על יציאת מצרים. לפי פשוטו של מקרא הקב"ה לא הציל אף אחד. וכל הבנים שהושלכו ליאור לא ניצלו על ידי האלוהים ולא יצאו ממצרים. וכל אלו שמתו תחת עול הנוגשים, לא ניצלו ולא יצאו.
ואם נרחיק ונלך על פי דברי חז"ל - אלה שכתבו את ההגדה, הרי גם לאחר שהתחיל כל העסק של מכות מצרים והליך הגאולה, נשארו במצרים 80 אחוז מבני ישראל. אז איפה ההצלה והגאולה פה?

אלא שמדובר על עם ישראל כעם ישראל. לא על הפריטים הבודדים.
האב והבן 676816
למי מגיע עונש? לקהילות הכי מסורתיות שנשארו בפולין וסביבתה. להשאיר את הקהילות החילוניות הרבה יותר של ארצות הברית וארץ ישראל.
האב והבן 676818
מש''א.
האב והבן 676824
שכחת את הקהילות בגרמניה וצרפת.
וגם בפולין, בין שתי מלחמות העולם ההשכלה אכלה את קהילות החרדים. רבים פרקו עול. לא היתה משפחה שיצאה נקיה.
האב והבן 676829
שמת לב שאותם "פורקי עול" הם בדיוק אלה שייסדו את הציונות והקימו את מדינת ישראל - והגשימו לשיטתך את אותה נבואה עתיקה של גאולת העם בארצו? אז יש כאן פרדוקס: או שהם החטא שבגללו הושמדו שישה מיליון, או שהם מבשרי ומחוללי הגאולה. לא נראה לי שאפשר להחזיק את החבל השרוף הזה משני קצותיו.
האב והבן 676842
שמתי לב. ודווקא זה מלמד שכליה או גאולה אינם עניין אישי שנשפט על פי מעשה נקודתי. זה עניין לאומי.
ולכן העם נענש, והעם ניצל מכליה והעם שב לארצו.
שים לב שרוב אלה ששבו לארצם לא היו המתבוללים ואלה שהתנערו מכל וכל ממורשת ישראל. אלה בכלל לא רצו לעלות לארץ, וגם אחרי השואה נשארו באירופה או היגרו לאמריקה.
האב והבן 676832
'לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת, אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ'
אם בתוך המשפחה כך, קל וחומר לגבי זרים גמורים.
גדולים ממך בחוכמה וידע אומרים שאין לדעת למה קרתה השואה.
הסר טלפיך ממנה, קרנף.
האב והבן 676840
גדולים ממך בחוכמה ובידע אמרו כך:
אוי לרשע אוי לשכנו.
וכן:
משעה שניתנה הרשות למשחית להשחית, אינו מבדיל בין צדק ורשע.
האב והבן 676850
אוי לרשע ואוי לשכנו- נכון. במיוחד אם השכן הוא חתול.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים