בתשובה למיץ פטל, 27/04/02 0:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא יודע מה עם בגדד, ראלי וברגותי, אבל בענין עזה אתה צודק בהחלט. ארטנשטיין הסביר את זה פעם: תגובה 46278 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שג כפי שאנו מבטאים אותה מבטאים רק המצרים, ובשאר העולם דובר הערבית היא מבוטאת כג', הרי שבעברית נוהגים להפוך את האות הקרויה "ריין" (בתעתיק המקובל - ע'ין) ואשר מתועתקת "ע"' ל-"ג" או ל-"ר". בגדאד היא אכן בע'דאד, ברגותי הוא ברע'ותי (בכלל, הצירוף של "ר" ולאחריו "ע"' הוא די נפוץ בערבית, על אף הקושי לבטאו בעברית). דרך אגב - מערה היא בערבית "מע'רה". בוטרוס בוטרוס גאלי(??) - אני לא יודע, למרות שהוא מצרי, נראה לי שהוא קופטי, ומקורות שמותיהם הם שונים, כך שאני לא יכול לחשוב על התעתיק המקורי. עזה היא אכן ע'זה, ולכן באנגלית היא נקראת "GAZA". כפי שבע'דאד נקראת "BAGHDAD". עוד תעתיק שבעברית נוטים להתבלבל איתו (אם אנחנו כבר בנושא הזה) הוא תעתיק האות "צאד" ל-"ס" במקום ל-"צ", המבטאת באופן טוב יותר את ההגייה - כלומר סדאם הוא צדאם. שלא להתחיל לדבר על האות צ'אד, שהיא אולי המורכבת באותיות הערבית (אינטלקטואל מצרי הגדיר פעם את האומה הערבית כ-"ציבור מבטאי הצ'אד"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמדתי להביא את אתר דו''צ כדוגמא למי שמקפידים על תעתיק עקבי ארטשטייני-למהדרין (באמת, כולל תנט'ים ומוצטפא) אבל אז ניגשתי לשם, ראיתי שהם שינו את האתר בימים האחרונים, ובתוך כך עברו (לפחות בחלקים ממנו) לאיותים המקובלים בעתונות העברית בארץ. בטח יש עכשיו מישהו בדו''צ שתפקידו לתרגם מערבית אמ''ןית לערבית מוזסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג' מבטאים כמונו רק המצרים, ועוד אחד שמגדיר את עצמו, כמדומני, "פלסטיני" (ומכנה עצמו "אבו-עמאר"). ברגותי, אם כבר, הוא ברע'ות'י (כפי שהערתי כבר במקום אחר). בוטרוס-ראלי הוא (כפי שנאמר תחילה) בֻטרֻס-ע'אלי (ולא גאלי) ("בֻטרֻס" היא כמובן הצורה הערבית של השם "פטרוס"). עזה היא אכן ע'זה, אבל לא מדויק לומר ש"לכן באנגלית היא נקראת Gaza". אילו האנגלים היו מתעתקים מן הערבית הם היו כותבים Ghaza, שכן GH הוא התעתיק המקובל של ע' לאנגלית. האמת ההיסטורית סבוכה יותר, ואני לא מכיר אותה לפרטיה, אבל קיצורה הוא שעזה נקראה ע'זה עוד טרם בוא הערבים אליה, והיוונים (כמדומני) הם שתיעתקו עיצור זה לגאמא (ומכאן התגלגלה ה-G באנגלית). "צ" אינה מבטאת טוב יותר את /ההגיה/ של העיצור המדובר (שנהגה כמו ס' דגושה, בערך). הבחירה כאן היא (כרגיל) בין תעתיק פונטי (ס) לתעתיק מדויק (צ). צ'אד חולקת את מורכבותה עם אחותה ט'א (זו שבתנט'ים). הכינוי "אלמֻתַכַּלִּמִין בִּאלצ'אד" שהערבים מכנים בו את עצמם, הוא, עד כמה שידוע לי, עתיק יומין, ולא פרי הגותו של אינטלקטואל מצרי כלשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם כבר, אז עד הסוף - ט'אי, ולא ט'א. ושני דברים ששכחתי לציין - צ'אד מבוטאת כמו ד גרונית מאוד, והאנטלקטואל המצרי (בין אם הוא המציא את הביטוי או לא) הוא כמובן פאן-ערבי (אחרת הוא לא היה משתמש בביטוי כזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזה נקראה עזה, ולא ע'זה "עוד טרם בוא הערבים אליה" (למשל http://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k0701.htm "...את עזה ואת גבולה, ואת אשקלון ואת גבולה..."). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש בינינו ויכוח. הייתי מודע, כמובן, לאיזכורים התנכ"יים הרבים של עזה. אלא שגם מהפרק שבקישור ברור שעזה לא נוסדה ע"י דוברי עברית, ולא הם שנתנו לה את שמה. סביר להניח שגם בתקופה ההיא כונתה העיר בידי תושביה בשם הדומה ל-"ע'זה", אלא שמפאת חסרונה של אות מקבילה בעברית, תועתק שמה ל"עזה". אחרים (כאמור, אולי יוונים) בחרו אות אחרת משלהם כדי לתעתק את העיצור הנ"ל. ובהזדמנות זו כדאי להזכיר את דמשק. במקרה שלה דווקא העברית היא זו ששימרה בצורה המדויקת ביותר את שמה המקורי של העיר - בהיותה השפה היחידה שבה נשתמר זכרו של העיצור הקדמוני "שׂ" (שין שמאלית). בערבית אין "שׂ", והערבים קוראים לעיר "דִמַשְׁק". בשפות אירופיות הפכה ה-"שׂ" פשוט ל-s. (למשל Damascus). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |