בתשובה לאריק, 02/06/16 11:15
אום שמום 678032
1. החלטה 242 אינה מכירה באידיאולוגיה הפלסטינית כלאום, ובמפורש היא דנה ביחסים בין מדינות ריבוניות (וחברות באו"ם) בלבד, קרי לא כולל אש"ף.
זאת גם הסיבה שבגללה אש"ף לא הכיר בהחלטה 242, ולמעשה רק בהסכמי אוסלו הסכימו לקבל אותה במפורש. להזכירך באוסלו א' החליפו רבין וערפאת מכתבי הכרה הדדית דרך שר החוץ הנורווגי, לפיהם ישראל:

הכירה באש"ף כבנציגו החוקי והלגיטימי של העם הפלסטיני.
התחייבה לבטל את החוק האוסר על מפגשים עם אנשי אש"ף ואת ההכרזה על אש"ף כארגון טרור.

ומצד שני אש"ף:

הכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים בשלום ובביטחון.
קיבל את החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם.
קיבל את החלטה 338 של מועצת הביטחון של האו"ם.

הודיע על נטישת הטרור והאלימות.
התחייב לסיים את הסכסוך בדרכי שלום.
התחייב לפעול להשגת שיתוף פעולה והסכמה מצד כל פלגי אש"ף.
התחייב להגיש לאישור המועצה הלאומית הפלסטינית שינויים בסעיפים של האמנה הפלסטינית השוללים את זכות הקיום של ישראל.

2. במסגרת הסכם אוסלו חולקו שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה לשלוש קטגוריות:

שטחי A: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית.
שטחי B: שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של מדינת ישראל.
שטחי C: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של מדינת ישראל.

שליטה אזרחית משמעה (בין היתר) גם אישורי בניה. כמו שבשטחי A ו B הסמכות להוציא היתרי בניה היא של הרשות העבאסית (אפילו אם מדובר בתכנון עיר שלמה יש מאין כמו רואבי), כך בשטחי C הסמכות להוציא היתרי בניה היא של ישראל.
אום שמום 678035
נו?
אום שמום 678039
1. הבעיה העיקרית של ישראל כלפי חוץ היא הסברתית. התקשורת הנאורה מסתירה את העובדה שהפלסטינים מעולם לא נטשו את הטרור ואת החינוך הטרור.
2. ישראל לא סיפחה את יהודה ושומרון אלא מרחיבה יישובים קיימים - בדיוק כמו שהערבים עושים ביהודה ושומרון.
3. בשטחי C לישראל לפי ההסכם אין הגבלות בניה.
4. לישראל אין שום צורך להתנצל על אמצעים שנועדו להגביל את הטרור. לא על הגדר ולא על הכבישים שנסללו לאור תוצאות מדיניות הרשעות.
אום שמום 678043
1. הבעיה העיקרית של ישראל כלפי חוץ היא הסברתית. התקשורת הנאורה מסתירה את העובדה שהפלסטינים מעולם לא נטשו את הטרור ואת החינוך הטרור.

אני לא מסכים. הבעיה העיקרית של ישראל כלפי חוץ היא שהקהילה הבינלאומית לא הסכימה איתנו מראש. העובדה שהפלסטינים מעולם לא נטשו את הטרור אינה מעלה או מורידה כאשר הקהילה הבינלאומית חושבת שמאבקם מוצדק.

2. ישראל לא סיפחה את יהודה ושומרון אלא מרחיבה יישובים קיימים - בדיוק כמו שהערבים עושים ביהודה ושומרון.

אני לא מבין כנגד מה הטענה הזו מועלית. הרי כל הנסיון לקבוע עובדות בשטח עומד בניגוד לעמדת הקהילה הבינלאומית.

3. בשטחי C לישראל לפי ההסכם אין הגבלות בניה.

אני מחזיר אותך למבוא שציטטתי מן ההסכם- שטחי C לא נועדו להיות בשליטה ישראלית קבועה אלא כהסדר ביניים לקראת יישום החלטה 242
"הסדרי הביניים בדבר ממשל עצמי הכלולים בהסכם זה הינם חלק בלתי-נפרד מתהליך השלום כולו וכי המשא ומתן בדבר מעמד הקבע...יוביל ליישומן של החלטות מועצת הביטחון 242 ו-‏338"

4. לישראל אין שום צורך להתנצל על אמצעים שנועדו להגביל את הטרור. לא על הגדר ולא על הכבישים שנסללו לאור תוצאות מדיניות הרשעות.

גם כאן אני לא מבין כנגד מה הטענה הזו מועלית. אף אחד לא אמר שישראל צריכה להתנצל על משהו.
אום שמום 678047
הבעיה אינה הטרור אלא האידיאולוגיה הפלסטינית, שאינה אלא אימפריאליזם ערבי (השבת ארץ ישראל לחיק האומה הערבית, כשהצידוק היחיד לכך הוא הכיבוש הערבי מלכתחילה). הטרור אינו אלא אסטרטגיה (בזויה בפני עצמה) כדי להשיג את מטרות האידיאולוגיה. זה כמו שתגיד שהבעיה של בעלות הברית מול גרמניה במלה"ע II היתה עם הבליצקריג ולא עם האידיאולוגיה הנאצית, או לחילופין שהבעיה מול יפן היתה הקמיקזה ולא האימפריאליזם היפני.
אום שמום 678058
גם בדיון על היחס בין המתמטיקה למציאות הפיסית אתה תגיד שהבעיה היא האימפריאליזם הערבי?

אני טענתי כנגד המאמר שהעמדה של הקהילה הבינלאומית בסכסוך היתה עקבית והצרפתים הם לא חריגים, וכל מהלך ישראלי שינסה לסכל את היוזמה הצרפתית או ליצור לה משקל נגד צריך לקחת את זה בחשבון.
האימפריאליזם הערבי שייך לדיון הזה כמו כרוב ניצנים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים