אנקדוטה אישית 678368
לפני מספר שנים גילו אצלי מחלה שדרשה שינוי תזונתי קיצוני.
הדרישה הייתה להוריד את צריכת הנתרן למינימום האפשרי.
כלומר להתחיל לבשל יותר בבית, ולקנות רק מוצרים דלי נתרן.

במשך שבועיים האוכל הרגיש לי תפל וחסר טעם.
לאחר שבועיים, התחלתי לגלות טעמים שלא ידעתי שיש לאוכל.
למשל לתפוח אדמה בצורותיו השונות (צ'יפס, פירה, מבושל במרק וכו') - יש טעם ייחודי ושונה מהותית מהטעם הרגיל שכולנו מכירים (שהוא בעיקרו מלוח)
עכשיו אני ממשיך עם המאמץ להפחית מלח ונתרן - וזה מפתיע כמה אנשים חושבים שאוכל הוא תפל כשמורידים את כמות המלח.

אני מניח שזה מאמץ רציני להרגיל את כל האוכלוסיה להוריד מלח.
בנוסף יש את החשש של יצרני המזון, שמי שיוריד את המלח מהר מדי, יחווה נטישה המונית לחטיפים מתחרים...

למה אין לימודי אוכל/תזונה/משק בית בבתי הספר היסודיים?
זה לבטח יכול להועיל יותר מ-X שעות בנושאים קצת פחות קריטיים...
אנקדוטה אישית 678369
תגובה 584015
אנקדוטה אישית 678424
האם יצא לך להתנסות בתיבול האוכל במלחים שאינם נתרן?

זה נראה לי מוזר לא לצרוך מינרלים בכלל. הדבר הראשון שניזוק, כך לפי העיתונות, אצל אנשים ששובתים רעב הוא המוח היות ואין לו מספיק מינרלים בשביל הפעילות החשמלית.
אנקדוטה אישית 678544
יש מינרלים באופן טבעי במזונות. והיה סמוך ובטוח שגם אם לא תתבל את מזונך במלח כלל, עדיין תקבל מספיק מלח שנמצא גם-כך במזונות שאותם אינך מייצר בעצמך.

מינרל (תזונה) [ויקיפדיה].
אנקדוטה אישית 678545
(סליחה, הכוונה - עדיין תקבל מספיק נתרן שנמצא גם-כך במזונות שאותם אינך מייצר בעצמך).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים