בתשובה לאמ, 10/06/16 7:43
היום בדהמרקר 678391
עם הזמן אני מטיל יותר ספק במרכזיות של הרכב המזון בחלוקה הגסה לחלבונים פחמימות ושומנים כבסיס להשמנה ולמחלות.
שיעור הסוכרת האפסי (0.4%) בקרב יהודי תימן טרם עלייתם לארץ שטס תוך 20 שנה מעלייתם לשיעור גבוה מהממוצע הארצי של 12.6% (גידול של פי שלושים!) קשור לדעתי מאוד להחלפה של רכיבי מזון בריאים במזיקים בלי שיידרש שינוי בהרכב הכולל של התזונה.
המעבר מדוחן לחיטה, מטחינת ריחיים לקמח לבן, ממחמצת שאור לשמרים, מסוכר גלמי לסוכר מזוקק, מחוויאג' לאבקת מרק, מסמנה למרגרינה ומג'עלה לחטיפים, לא בהכרח שינה באופן מהותי את הרכב אבות המזון שהתימנים אכלו, או אפילו את צריכת הקלוריות (איני יודע), אבל ללא ספק הפך את איכות המזון שהם אוכלים לירודה יותר.
ארבעת הרוצחים הלבנים: קמח לבן, סוכר לבן, מרגרינה ומלח, שנעדרו מהתפריט התימני המקורי, חדרו אליו בעוצמה רבה. השניים הראשונים אחראים לדעתי להתפרצות הסוכרת בעדה, והשנים השניים לבעיות קרדיווסקולריות.
היום בדהמרקר 678401
מה שציינתי למעלה הוא שיש דגש מופרז על פחמימות שמעוררות מעגל גליסמי, בעוד שהבעיה העיקרית היא צריכת פחמימות כוללת (בין אם הערך הגליסמי שלהם גבוה או נמוך). כמו כן ציינתי שהבעיה היא שקשה לזהות איפה הפחמימות מתחבאות במזון, כי פחמימות בעלות ערך גליסמי נמוך אין "מתוקות" אלא סתם "טעימות".

אביא כאן לינק ממנו אפשר להבין את התיסבוכת והבילבול בנושא. למרות שהלינקים הללו מכוונים לאנשים שכבר חולים בסכרת 2 (עם המלצות מזון חמורות לחולים בהשוואה להמלצות לאוכלוסיה בריאה שהן מתונות יותר).

שרה האלברג, הנחיות לשמנים ו/או סוכרתיים 2. ההנחיה הכללית שלה: דיאטת אטקינס.

בנוסף. לפני שנים רבות מצאתי את הספר היחיד ששווה ממש כדי להבין את הרכב המזון ופעולתו. הוא נותן מידע בסיסי, מאות עמודים, החלק האפקטיבי הוא הרכב מדוייק של כמה מאות מזונות נפוצים.

הבעיה היתה שכל הספרים האחרים נותנים עצות דיאטטיות כוללניות אבל לא נותנות מידע בסיסי. עצות עדיף שתייעץ לעצמך על סמך נתונים בסיסיים (מהספר), בכפיפות לנטיות שלך. העצות הכלליות _אינן מותאמות_ אישית לכן דינן להינטש מהר בגלל חוסר התאמה למיועץ.

לא יודע מה הבעיה בתזונה של תימנים, אני מנחש שהם אוכלים יותר מדי פיתות או מזונות אחרים רווים בפחמימות. גם אם הם יאכלו לחם מחיטה מלאה בכמות של חצי קילו ליום, או תפוחי אדמה בכמות של 300 גרם ליום - הם בצרות גדולות כי זו כמות ענקית של פחמימות: או שישמינו או שיהיו סוכרתיים כי הפחמימות לא נעלמות אלא במקרה הטוב מומרות לשומן. הפחמימות היחידות שנעלמות מהגוף הן אילו שנישרפות על ידי פעולה גופנית או על ידי פעולת של המוח ופעולת הלב.
היום בדהמרקר 678402
שכחתי ללת פרטים על הספר המומלץ:
שם הספ: תזונת האדם
מחבר: יחיאל קארל גוגנהיים
הוצאה: מאגנס (האוניברסיטה העברית).
היום בדהמרקר 678429
אותה כתבה בדה מרקר נפתחת בסכנתם של המשקאות הממותקים ומסבירה מדוע:
"כשצורכים קלוריות בצורה של נוזל, המוח לא 'קורא' את זה כאוכל ולא מפחית את צריכת המזון האחר בעקבות שתיית סוכר — ולכן זה מוביל להשמנה", מסבירה ד"ר שירה זלבר שגיא, ראש מגמת תזונה, בריאות והתנהגות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה.
היום בדהמרקר 678435
פעם ראשונה שאני ניתקל בטענה שצריכת סוכרים בשתיה שונה בהרבה מתגובת סוכרים שנאכלים במזון. האינטואיציה שלי אומרת שזה נכון אבל בנימוק קצת שונה:

שצריכת סוכר בשתיה מעוררת הכי מהר את תגובת האינסולין כי סוכר משתיה זמין לזרם הדם תוך זמן קצר ביותר והאינסולין מודד את הדם, ההמשך הוא שמוחרף _הרעב_ (או _התיאבון_ שזה אותו דבר כמו _רעב_ במילים אחרות).
היום בדהמרקר 678403
יש סיכוי סביר שהמעבר מפחמימות מסוג אחד לפחמימות מסוג שני גורם בסוף לשינוי בכמות הפחמימות הכללית. כשהפחמימות שאתה מקבל מגיעות למשל מעגבניות, בטטות, ושאר ירקות (הא) שמכילים סיבים ועם ערך גליקמי נמוך, בתוספת למשל חלבונים ושומנים שתורמים לתחושת השובע שלך לאורך זמן, אתה נוטה פחות לאכול שוב פחמימות אחרי שעה שעתיים. לעומת למשל התסריט של קולה ופיתה עם שוקולד, שיגרום לך לירידת סוכר אחרי שעה שגורר צורך גופני בעוד אנרגיה זמינה, גם היא בדרך כלל בצורת פחמימות וסוכרים.
היום בדהמרקר 678423
אני לא מבין מה ההבדל בין רכיבי מזון "בריאים" ל"מזיקים"? אם סך הכל אותה התפלגות של אבות מזון, במה מתבטא חוסר הבריאות?
היום בדהמרקר 678427
סוכר ומלח: קשה מאוד לצרוך אותם בחסר. קל מאוד לצרוך אותם ביתר. לכן הוספת סוכר או הוספת מלח היא, ככלל אצבע, מזיקה.

קמח לבן: דומה לסוכר, קצת פחות קיצוני.

מרגרינה: מעבר לריכוז השומן הגבוה, הטענה היא שמדובר על שומן טרנס מזיק. אבל מעבר לכך, אני לא מסכים לטענה שמרגרינה היא "רוצח לבן". ידוע הרי שהיא כולה זהב (וזה נכתב עוד לפני היות הגולד בנד).
היום בדהמרקר 678430
קולגה לשעבר שלי, שבעלה היה מהנדס מזון כמדומני, טענה שמזה כמה שנים כבר אין שומני טראנס במרגרינה. לא בדקתי את זה לעומק.
היום בדהמרקר 678437
אם איני טועה השימוש בשומן טרנס הוא בעיקר לצורך הפיכתו למוצק. לפי ויקיפדיה עברית יש שיטות אחרות להקשיה, אבל יש לי חשש שגם הן על ידי שומנים מזיקים. ההסבר שם לא ברור ולכן לא שיכנע אותי (כלומר משתמע שמחליפים שומן מוצק מסוג טרנס בשומן אחר שגם הוא מזיק (רווי)..

אם אתה רוצה להיות בצד הבטוח ולצרוך שומן: צרוך רק שמן נוזלי (ועדיף שמן זית שיש לו לפחות שם טוב). רק שזו עצה שקשה לקיים אותה: מי בימינו שותה שמן במקום לאכול.

בסוף העצה היחידה להימנע מפחמימות ומשומנים מזיקים תהיה אכילת בוטנים (אבל בלי מלח שהוא איכס לפי ההוראה של משרד הבריאות). העולם הדיאטטי רצוף סיבוכים קשים לפתרון.
היום בדהמרקר 678440
אני לא בטוח ששומן רווי כשלעצמו מזיק כמו שומן טראנס, נדמה לי שפחות.
גם אגוזים ושקדים מכילים לא מעט שומנים, שכנראה טובים לבריאות בכמויות סבירות. כנ''ל טחינה. ודווקא בוטנים פחות מומלצים, עד כמה שידיעתי מגעת.
היום בדהמרקר 678453
אתה צודק גם בא' וגם בב'.

יותר ויותר מצטירת תמונה לפיה "שומן רווי" הוא קטגוריה רחבה מדי, והפסילה הכללית שלו כמעודד מחלות לב היא לכל הפחות מוגזמת. ככל הנראה עדיף לצרוך שומן בלתי רווי, אבל נראה שהיתה הגזמה בתאור הנזקים. דומני שכאן יש סיכום טוב, גם אם לא קצר במיוחד, של המחלוקת שומן-פחמימות.

בוטנים מכילים הרבה חומצות שומן מסוג אומגה 6, ויש השערה פופולארית לפיה בדיאטה מערבית "רגילה" אנחנו צורכים יותר מדי אומגה 6 (יחסית לאומגה 3) ויש לכך השפעות בריאותיות שליליות - אומגה 6 נוטה לעורר תגובה דלקתית בעוד אומגה 3 פועל בכיוון ההפןך. אגב, מסיבה זאת יש גם תזונאים שאינם ממליצים על שמן זית (אבל הוא עדיין מככב אצל רובם, ביחוד ה"טבעיים" שלא מתים על שמן קנולה).
One pill makes you larger, and one pill makes you small 678460
ואמנם את האומגה 3 שלי אני משלים בצורה מאד לא "טבעית", אבל כנראה די יעילה.
One pill makes you larger, and one pill makes you small 678461
סליחה על השאלה הדבילית אבל: יעילה גם מבחינת המחיר (בהשוואה למיני מזונות סבירים)?
One pill makes you larger, and one pill makes you small 678462
זאת שאלה מצוינת.
אני כבר טענתי כאן כמה פעמים שנכון לעכשיו, תזונה בריאה היא לוקסוס לעשירים - בכסף או בזמן פנוי.
תוספי המזון הם אכן יקרים למדי - משהו כמו שקל לכמוסת אומגה 3, במקרה הטוב, כשיש מבצע - ואני יכול לומר מעדות אישית שבעשור האחרון, עם כניסתם למייןסטרים, מחיריהם עלו פלאים. מוצר פרוביוטיקה מסוים שאני עוקב אחריו בתקופה האמורה בערך הכפיל את מחירו.
מאחר ואצלי כרגע זמן פנוי הוא מצרך נדיר (הכוונה לבישול מראש, קניית המוצרים הכי נכונים והכנתם וכיוצא בזה), אני באופן מודע משלם את העלות הכספית לעיל.

זאת התשובה הכללית. ספציפית לגבי אומגה 3, היא לא כל כך נפוצה בהרבה מזונות, בעיקר בדגים כנראה. מי שמעונין, אז סלמון וסרדינים הם המקורות המומלצים.
One pill makes you larger, and one pill makes you small 678464
סרדינים מקופסה לא דורשים יותר מדי התעסקות. כמה עולה לקבל אותה כמות של אומגה 3 מסרדינים ומגלולה?

(פרוביוטיקה זה לא משהו חסר תועלת? כבר עדיף (בול)שיט אמיתי, לא?)
One pill makes you larger, and one pill makes you small 678471
נכון, אבל לא כל אחד, גם לא אני, רוצה לאכול סרדינים כל יום.
פרוביוטיקה מומלצת כיום גם על ידי רופאים של קופת חולים. זה לא מבטיח שהם חסרי תועלת, אבל זה נכון גם לגבי המלצות אחרות שלהם.
יש סימנים שהשיטה שאתה מזכיר עדיפה, אבל כרגע היא די ניסיונית, וכמובן, אתה צריך לבדוק Who's shit you're willing to take.
היום בדהמרקר 694609
ומחקר חדש ומקיף (כנראה) שממשיך לחזק את הטיעון ששומנים זה לא נורא, ופחמימות זה לא נעים.
היום בדהמרקר 678445
נכון. יונילבר מתגאה שמרגרינה בלו בנד מכילה פחות מ 1% שומן טראנס.
היום בדהמרקר 678553
(האמנם? כמדומני מרגרינה חלב מתייחס בדיוק לגולד בנד. ולכן היא מוזכרת בשיר).
היום בדהמרקר 678556
למרגרינה מוסיפים צבע מאכל E160a שנותן לה צבע צהבהב במקצת (ויש הטוענים שגם מעלה את ערכה התזונתי).
היום בדהמרקר 678584
על פי ויקיפדיה השיר נכתב לתוכנית של 1963, כלומר שנה או שנתיים אחרי שיצאה גולד בנד לשוק. מכיוון שויקי גם מוסיפה וטוענת שגולד בנד היתה מיתוג האריזה המוצלח הראשון בארץ, נראה לי סביר להניח שנועה צודקת.
היום בדהמרקר 678585
כשכתבתי את זה הייתי בטוח שגולד בנד הוא מוצר מאוחר בהרבה. מקבל את התיקון.
היום בדהמרקר 678428
הדוגמה הקיצונית- שמן זית מול שומן טראנס. שניהם 100% שמן. האחד בריא והשני מזיק מאוד.
במה מתבטא חוסר הבריאות?
שומן טראנס אינו מתפרק היטב על ידי אנזימים בגוף ונוטה להצטבר על דפנות כלי הדם, בכך הוא מאיץ את תהליך טרשת העורקים תורם להעלאת שיעור ה LDL (כולסטרול "רע") ועל כן גורם לעליית הסיכון למחלות כלי דם ולב.
שמן הזית משמש מרכיב חשוב במטבח הים תיכוני שנמצא כתפריט הבריא ביותר. בשמן הזית כמות גדולה של חומצה אולאית שהיא חומצת שומן חד-בלתי-רוויה, התורמת להקטנת LDL וכך הוא תורם למניעת מחלות כלי דם ולב.
היום בדהמרקר 678434
בדיוק התפרסם מחקר שהLDL לא כזה רע כמו שחשבו עד היום
היום בדהמרקר 678436
קישור?
היום בדהמרקר 678441
קישור!
היום בדהמרקר 678452
תודה. מעניין. נראה שהמאמר קיבל תגובות צוננות מצד מומחים.
היום בדהמרקר 678455
תודה, מעניין. נראה שהמרכז הנ"ל קיבל כינויים צוננים מצד העיתונות.
היום בדהמרקר 678458
בדיעבד אנחנו יודעים שאין שום צורך לתעשיה "לקנות" תמיכה של מדענים. יש מיעוט קולני וצעקני של מדענים שמצליח לסחוף איתו חלק נכבד מהציבור. זה הפוך ממה שקורה עם ההתחממות הגלובלית, שם התעשיה מנסה בכוח לקנות מדענים.

לפרטים נוספים: דיווחם (PDF) על פעולות בשנת 2002 (השנה הראשונה לפעולתם). בסוף יש רשימה של תורמים. בשנים מאוחרות יותר (וגם באתר שלהם) הם מצייינם את המדיניות לא לקבל מאף תורם יותר מ־5% מהכסף כדי שהתורמים לא יוכלו להכתיב התנהגות. התורמים אכן מגוונים למדי, כולל ה־Daily Mail (?).
היום בדהמרקר 678476
לפי הרושם שלי שוק התרופות והמזון מוצף בלוביסטים מסוגים שונים, לא יודע מה המכניזם של הלובי (מי משלם למי)-אבל כאשר אני ניתקל במחלוקת קשה שבה אף צד לא הכי משכנע אני בוחר לשמוע את דעת המקלים אחרת מרוב החמרות לא אעשה בפועל _כלום_ (מסיבות של עלויות, נוחות והנאה ממזון ושתיה).
היום בדהמרקר 678477
עזוב את מי שפרסם וקרא את מה שהם כותבים. המחקר הזה בודק אוסף של סקרים (זוהי המילה המתאימה?), מה שפותח פתח להטיות רבות (לדוגמה: מי שבשל מצבו הבריאותי משנה את תזונתו. לאחר שכבר נגרם לגופו נזק רב). אם תקרא את המאמר תראה שהם מתייחסים לנקודה הזו וטוענים שהם מפצים על כך, אבל ההסבר שלהם לא לגמרי משכנע.

הטענה העיקרית בתגובה היא שהממצאים על הנזק מכולסטרול LDL אומתו בניסויים ישירים שבהם הורדה רמת הכולסטרול לחלק מהנבדקים בקבוצת הניסוי בעזרת תרופות, כלומר: שליטה טובה יותר על המשתנה.

אבל אם אתה מחפש תירוץ, מי אני שאפריע לך?
היום בדהמרקר 678481
מה שגרם לי לחשוד מלכחילה היתה בדיוק הנקודה הזו: המתודיקה של המאמר היא בעיקרה אפידימיולוגית. לעומת זאת, הרופאים שביקרו את המאמר, לא איזכרו ניסויים אפידימיולוגיים מנוגדים, אלא ניסויים להוכחת יעילותן של תרופות (סטטינים במקרה זה).
היום בדהמרקר 678482
קרא בעיון את תגובתם. התגובה של הראשון היא: "הניתוח שלהם לא מוצלח במיוחד, וניתוחים [אפידמיולוגיים] מוצלחים יותר הראו שיש קשר [סטטיסטי]". אם כי אין שם קישור למאמרים עצמם.

מעבר לכך, סקרים ותצפיות בדיעבד אינם ניסויים ודיברנו כבר למה הם פחות מוצלחים. לכן המסקנות מניסויים ישירים הם עדויות טובות יותר.
היום בדהמרקר 678483
בד''כ, בניגוד לסקרים ולתצפיות, את הניסוי הישיר בתרופה מממן גורם מסחרי (חברת התרופות)...
היום בדהמרקר 678484
הנה לדוגמה מחקר שמומן על ידי UK Medical Research Council, British Heart Foundation, European Community Biomed Programme, Australian National Health and Medical Research Council, and National Heart Foundation.

קראתי עליו כאן.
היום בדהמרקר 678492
אז פתאום מטה-אנליסיס זה כן בסדר?
היום בדהמרקר 678499
לא כתבתי שמטא זה טוב או לא. התייחסתי לתוכן הנבדק.
היום בדהמרקר 678501
אמנם המטא-מחקר עצמו (מ2010) מומן ע"י גופים ממשלתיים, אבל התוכן שנבדק בו הוא מחקרי יעילות של תרופות שמין הסתם מומנו ע"י... גופים מסחריים.
היום בדהמרקר 678506
החלטתי לבדוק מהם מקורות המימון של שלושת המחקרים האחרונים, ולא מצאתי את הטקסט המלא של שלושתם. הנה דוגמה של מחקר על סטטינים שממומן על ידי אוניברסיטה.

(מן הסתם)
היום בדהמרקר 678507
שלושת המחקרים האחרונים: שלושת המחקרים האחרונים במטא. רפרנסים מס' 13, 14 ו־15, בהתאמה.
היום בדהמרקר 678508
לא הבנתי מה הקשר. המחקר הנ"ל הוא מחקר phase II בטיפול באלח דם בעזרת סטטינים. מה הקשר לכולסטרול?
היום בדהמרקר 678510
דוגמה נגדית לטענה שלך שמחקרי יעילות של תרופות ממומנים (מן הסתם) על ידי חברות תרופות.
היום בדהמרקר 678516
היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. המדובר בשימוש חדש בתרופה קיימת.
היום בדהמרקר 678533
אדרבה.

חלק מהסטטינים הם כבר תרופות גנריות.
היום בדהמרקר 678485
המילה התאימה היא כנראה מטא-מחקר (כלומר מחקר שמסכם תוצאות של הרבה מחקרים, בלי להכנס לשאלות סיבתיות).

לגבי תירוצים: אמרתי מה הגישה שלי, זו התייחסות מאוזנת לאזהרות במחלוקת, לא להסחף להחמרות יתר שבפועל לא ניתן לעמוד בהן.

לגבי המחקר שציינת על קורלציה בין מצב בריאותי לאחר מתן תרופות מפחיתות כולסטרול לבין למצב בריאותי לאילו שלא מקבלים את התרופות. נראה לי שזו לא קבוצת מידגם מייצגת לכל האוכלוסיה: אילו שזקוקים ממש לתרופות להורדת קולוסטרול אינם מידגם מייצג. סביר שהם במצב בריאותי כל כך ירוד שבו העדר תרופות הוא סיכון מיידי.
היום בדהמרקר 678497
לא התייחסתי למטא. התייחסתי למחקר. כלומר: מסכם תוצאות של הרבה <מה בדיוק?>: תצפיות בדיעבד או מחקרים מבוקרים?

אבל למה העדר תרופות הוא סיכון מיידי? התרפות הללו מורידות את רמת הכולסטרול (LDL). אז רמה כזו גבוהה היא משהו גרוע? או שדווקא אין קשר בין זה לבין מחלות לב כמו שנטען בתחילת הדיון שלנו?
היום בדהמרקר 678525
אני לא מבין את הפיסקה הראשונה שלך ואת השניה.

למיטב הבנתי מחקר מטא הוא כל מחקר שאינו בודק טענה במישרין ובאופן עצמאי אלא מחקר שמסכם אוסף מחקרים ישירים ומנסה להסיק מהם משהו .

לגבי טיפול תרופתי. כוונתי היא שאם מדובר במטופל שמצבו הרפואי קשה, סילוק כולסטרול באמצעות תרופה הכרחי כי יש סכנה מיידית לחייו.

יש מחלוקת על המצב הבא: האם לתת תרופות לסילוק כולסטרול למי שמצבו הרפואי טוב למדי (למעט כולסטרול לא גבוה במיוחד). אחת הסיבות למחלוקת היא שתרופות לסילוק כולסטרול (באמצעות התערבות בפעולת הכבד) עלולות לגרום נזק שגדול מהתועלת.

בכל מקרה (על פי אותה מחלוקת): מי שרמת הכולסטרול שלו גבוהה אבל לא גבוהה מאוד ואינו נתון לסכנת חיים מיידית עדיף שינסה לשפר את רמת הכולסטרול ללא תרופות (למשל דייטה, פעילות גופנית מתונה, הקפדה על שינה מסודרת וכדומה). הנסיון מוכיח שכולסטרול עשוי לרדת באמצעות הפעולות האחרות שצויינו.

כל הדברים הללו נאמרים כי חברות התרופות _להוטות_ לתת לנו תרופות גם במצבים גבוליים או פחות מגבוליים (למשל הייתה פעם הצעה שכל בני 40 ומעלה יצרכו סטטינים גם אם אין להם בעיות מיוחדות).
היום בדהמרקר 678534
אז רמת כולסטרול גבוהה זה משהו טוב או רע?

וכן, כולם מסכימים (ר' לדוגמה מה שקישרתי) ששינויים באורח החיים הם הדבר המומלץ. אלא מאי, זה לא עובד אצל חלק גדול מאוד מהחולים (ולו בשל עצלות). "עשוי לרדת". או שלא?
היום בדהמרקר 678593
לגבי כולסטרול הסברתי:

מי שכלי הדם שלו במצב גרוע (על סף הסתתמות) חייב לסלק כולסטרול מייד (על ידי תרופות) כי הוא עלול להביא לסתימה מיידית.

לגבי מי שאינו במצב כזה (על סף סתימה) מקובל היום שלא שרצוי כולסטרול בגבוה, אבל לא נדרש טיפול מיידי (דהיינו תרופות) - לכן אפשר לנסות להוריד כולסטרול ללא תרופות.

לגבי מידת הסיכון של כולסטרול גבוה אבל לא במידה קיצונית יש דעת מיעוט שהוא לא מסוכן אם הוא גבוה רק במקצת, לא יודע מה הנימוקים.

לגבי הפחתת כלסטרול על ידי שינוי באורח חיים. לפי הזכור לי אם מקפידים על אורח חיים הכולסטרול בדרך כלל יורד לרמה רצויה. מי שלא מוכן להקפיד על אורח חיים בריא גם כאשר ידוע לו שהכולסטרול שלו גבוה - זו בעיה שלו (מתן תרופות טוב רק כמוצא אחרון ולא כאופציה שתאפשר לו לא להקפיד)..
היום בדהמרקר 678687
תמיד יש דרכים להוריד את רמת הכולסטרול,
אבל אני ממליץ לעשות בדיקה בנוגע לתוסף Q10,
הוא נורא עוזר להתמודד עם תופעות הלוואי של תרופות נגד כולסטרול, כמו להתכווצויות שרירים לדוגמא..
ממה שאני קראתי על זה זה מתאים למי שלוקח תרופות נגד כולסטרול ולספורטאים שסובלים מהתכווצויות
היום בדהמרקר 678528
סטטינים מורידים את רמת הכולסטרול וגם משמשים כתרופות אנטי דלקתיות. שאלת המחקר היא האם התועלת הבריאותית (שיש עליה קונצנזוס) נובעת מהאפקט הראשון או השני.
היום בדהמרקר 678431
ראה ענין האינדקס הגליקמי שהוסבר כאן בפתיל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים