בתשובה לronenfe, 29/06/16 5:18
מדינת ישראל לא שייכת לעם ישראל 679190
הרשימה, כמו שכתבתי קודם, אינה מגדירה מדינה יהודית. בתגובתי הראשונה כתבתי לך מהי מדינה יהודית. הדברים אולי נבלעו שם אז אחזור עליהם כאן

מה המשמעות של מדינה יהודית?
- מדינה שמטרתה לרכז ולהוציא לפועל את השאיפות הלאומיות של העם היהודי, ולהיות ביתו.

אתה חושב שמדינת ישראל לא צריכה להיות מדינה יהודית ולא צריכה את חוק השבות, אבל היא כזו. לא רק שהיא כזו, אלא שזו תכלית קיומה. לא לחינם הבאתי את כל ההקדמה הארוכה שנותנת את הרקע לקום המדינה.
אתה צריך סיבה טובה מאוד כדי לשלול את התכלית היסודית שעבורה קמה המדינה, ולא ראיתי שניסית אפילו לשלוף סיבה כזו.

צאצא ליהודי שהוא אתאיסט לא צריך "לתרום" למדינה היהודית. המדינה נבנתה על מנת לתרום לו.

לשאלתך הדמוגרפית כבר עניתי בתגובה הקודמת אבל אני אפרט:
כמדינה יהודית, ולא רק מדינת היהודים, לאורך כל שנות קיום המדינה היתה חשיבות עליונה לרוב יהודי מוצק מאוד בגבולותיה.
מדיניות העליה עזרה לשמור על רוב זה גם כאשר הילודה של לא יהודים בתחומי המדינה היתה גבוהה יותר מזו של יהודים. כעבור עשרות שנים של עליה, היום יותר מ 80% מיהודי העולם מרוכזים בשתי מדינות- ישראל וארה"ב, ולכן קשה יותר לסמוך על עליה עתידית כגורם מאזן לפערים עתידיים בילודה.
מאידך המגמות הדמוגרפית לא מעלות חשש רציני לאובדן הרוב היהודי המיוחס בגבולות המדינה הנוכחיים (כולל הגולן ומזרח ירושלים) גם ללא עליה מסיבית בעתיד. קצב הילודה של לא יהודים הולך ויורד, ושל יהודים לא.
אבל אני מסכים שצריך לדון בשאלה העקרונית, ומבחינה עקרונית אין הבדל בין אבדן הרוב היהודי כתוצאה מסיפוח או כתוצאה דמוגרפית של ילודה.
כפי שכתבתי, אבדן הרוב היהודי המיוחס (שני שליש) יעמיד בפני המדינה אולטימטום- להשאר דמוקרטית או להשאר יהודית. כדי להשאר גם וגם היא תצטרך להתכנס לתוך גבולות שממשיכים לקיים את הרוב היהודי המיוחס, וגם זו אפשרות‏1, אבל אנחנו דנים כאן במקרה ההפוך.
במקרה כזה, כיוון שתכליתה של המדינה להיות מדינה יהודית, והדמוקרטיה היא רק כלי ליישום הציונות, נראה לי שהמדינה תוותר על הדמוקרטיה ולא על יהדותה. זה יהיה מצב מאוד מצער ולכן המדיניות הציונית לאורך כל השנים עוד לפני קום המדינה, והמדיניות הממשלתית אחריה, חתרה להמנע ממנו בכל מחיר.
מאז הקמתו של גוש אמונים הולכת ומתחזקת מגמה בקרב ציבור הולך וגדל שעניין הרוב המיוחס הוא לא כל כך קריטי עבורם. זהו ציבור שאינו מחשיב במיוחד את הערכים הדמוקרטיים ומוכן לוותר עליהם תמורת ערכים אחרים שהוא מחשיב יותר. כוחו הפוליטי של ציבור זה גדול יותר מכוחו האלקטוראלי ויש חשש שהוא יצליח לכפות את רצונו על ההנהגה ולגרום למדינה לאבד את הרוב היהודי המיוחס וכתוצאה את צביונה הדמוקרטי. אני חושב שזהו חשש גדול בהרבה מהחשש הדמוגרפי שהעלית, והוא זה שצריך לעניין אותך מבחינה אופרטיבית, ולא יהדותה של המדינה, שהיא נתון.

_____________
1 תכניתו של שר הביטחון ליברמן "אום אל פחם תמורת אריאל", למשל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים