 |
|
 |
||
|
||||
 |
"חברות אירופאיות יוכלו לערוך ניסויים בבעלי חיים בארץ" - ידיעה בוואלה! חדשות: http://news.ep.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&... . אתמול נחתם 'הסכם הכרה הדדית' בין ממשלת ישראל (באמצעות משרד המסחר והתעשייה) לבין האיחוד האירופי. ההסכם קובע שמעתה קיימת הכרה הדדית בין ישראל לאירופה במבדקים שנעשים במוצרי צריכה שונים ובתרופות, ובפרט כי האיחוד האירופי מכיר מעתה ברשות הלאומית להסמכת מעבדות כגוף המוסמך לאשר למעבדות ישראליות לבצע מבדקי בטיחות שיוכרו אוטומטית בכל מדינות האיחוד. להלן מספר הסברים באשר לרקע לחתימת ההסכם ולמשמעות המעשית שלו. חברת 'הרלן' היא חברה בינלאומית המגלגלת למעלה מ-100 מיליון דולר בשנה מגידול חיות מעבדה וממתן שירותי ניסויים בבע"ח בתשלום בכל העולם. החברה הקימה בישראל מספר מעבדות, והפעילה לחצים כדי שינתן לישראל אישור לבצע בדיקות בטיחות שיהיו מקובלות למסחר באירופה. 'הרלן' תכננה כבר זמן רב להפוך את ישראל למרכז ניסויים עולמי, כפי שתואר בכתבה שהתפרסמה ב'הארץ' עוד ביוני 2001, אך כל עוד לא ניתן האישור מאירופה לא היה טעם במהלך אסטרטגי כזה רק עבור השוק המקומי הקטן. בהרלן ידעו היטב שמצב הפיקוח על ניסויים בבע"ח בישראל עלול לפתות חברות מתחרות להקים גם הן מעבדות בישראל ברגע שיתקבל האישור האירופאי, ולכן ביססו אנשיה את עצמם בקרב כל מוסדות המחקר והביוטכנולוגיה בארץ ובקרב מוסדות דומים באירופה. הדרך שעשו זאת, שכללה בין השאר השתלטות בפועל על המועצה הישראלית לניסויים בבעלי-חיים, תוארה בפרוטרוט בכתבה מקיפה שפרסם העיתונאי שחר גינוסר במוסף '7 ימים' של 'ידיעות אחרונות' ביום 1.3.2002 ואשר נסקרה כאן בעבר (תגובה 59040). האישור המיוחל ניתן אתמול. הוא הוצג לציבור כהישג כביר לתעשייה הישראלית שלא תידרש מעתה לבדוק מוצרים באירופה, אך בפועל התעשייה הישראלית מספקת מעט מאד מוצרים לבדיקות בטיחות ועד כה היא הסתדרה מצוין עם ביצוען באירופה. המרוויחה האמיתית ממתן האישור היא חברת 'הרלן', שתעביר בקרוב את רוב פעילותה לישראל ותשרת מכאן את השוק האירופי מבלי שתידרש לעמוד בתקנים ובכללים המחמירים הנהוגים שם. __ כמה מלים על ההבדל בין ניסויים בבע"ח בישראל לבין ניסויים בבע"ח באירופה: באירופה נקבעו בשנים האחרונות תקנות וחוקים המגבילים את השימוש בבע"ח בניסויים, והועלו הסטנדרטים הן לגבי תנאי החזקת בע"ח במעבדות והן לגבי ביצוע הניסויים. העלאת הסטנדרטים מחד ואילוץ המעבדות לעבור לשיטות חלופיות ומודרניות מאידך (מעבר הכרוך בהשקעה כספית ובהיערכות לוגיסטית) ייקרו בשנים האחרונות את תהליך מבדקי הבטיחות. בחלק מהמדינות נאסרו ניסויים בבע"ח לצרכי קוסמטיקה, בחלק נאסרו לחלוטין שיטות מבדק מסוימות הגורמות סבל רב במיוחד לבעלי-החיים ושיש להן חלופות שהוכחו מדעית, ובכל המדינות מתבצע תהליך האישורים והפיקוח ע"י גופים חיצוניים שמקפידים על עמידת המוסדות בכללים. בישראל, לעומת זאת, אין שום הגבלה מעשית רצינית על ניסויים בבעלי-חיים. אף חלופה מאלה הנהוגות במבדקי בטיחות בחו"ל לא נמצאת בשימוש, תהליך האישור והפיקוח מתבצע מתחילתו ועד סופו ע"י אותו מוסד המבצע את הניסויים, והחוק אינו נאכף. הסטנדרטים של החזקת בע"ח במעבדות בישראל ואופן ביצוע הניסויים הם מהנמוכים ביותר בעולם, וכך יוצא שעלות ביצוע ניסויים בבעלי-חיים בישראל היא נמוכה יחסית למדינות אחרות. __ על בדיקות הבטיחות למוצרים ולתרופות: בדיקות בטיחות למוצרי צריכה כוללות בדיקות רעילות של כל מרכיב במוצר הגמור, ובמקרה של תרופות גם בדיקות יעילות לתרופה. בדיקות הרעילות כוללות בדיקת רעילות חריפה, שהיא חשיפה חד-פעמית רבת עוצמה לבדיקת יכולת ההמתה של החומר, למשל בשיטת LD-50 הדורשת המתת מאות בעלי-חיים בכל פעם ואשר אסורה בחוק בכמה מדינות בעולם; בדיקת רעילות תת-חריפה הדורשת מתן מינון נמוך של כל חומר למשך מספר שבועות; בדיקת רעילות כרונית שנמשכת מספר חודשים; בדיקת פוטנציאל מסרטן; בדיקת פוטנציאל טרטוגני שנעשית בבעלי-חיים מעוברים; ובדיקת רגישות (לעור, לעיניים) שעדיין נעשית לעתים בשיטת Draize Test הכוללת החדרת חומר לעיניהן של ארנבות הנתונות בסד והחזקתן במצב זה במשך עד שלושה שבועות. בדיקות היעילות של תרופות כוללות החלאת בעלי-חיים במחלה כלשהי ובדיקת יעילות התרופה בריפויים מהמחלה. הבדיקה מתבצעת על כמה קבוצות של בע"ח כולל קבוצות ביקורת. כל חומר ממרכיבי המוצר נבדק על בין 2,000 ל-4,000 בעלי-חיים. המבדקים מכאיבים מאד וכוללים סדרות ארוכות של פרוצדורות פולשניות ובדיקות דם. בסוף המבדקים מומתים כל בעלי-החיים שלא מתו במהלכם. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |