בתשובה לאריאל גיספאן, 09/07/00 23:51
אחיתופל צדק, אתה יודע... 6803
א. למה נטפלים לאחיתופל? העצה שלו הייתה העצה *הנכונה*; עצתו של חושי הארכי הייתה מיועדת לאובדנו של אבשלום.

ב. שירתתי במנהל האזרחי, יחידה שנמצאת בתחום האפור בין ג'ובניקיות (כולנו היינו ג'ובניקים, להוציא חלק מן הקצינים) וקרביות (שהות יומיומית, במשך שנות האינתיפדה, בשטח עוין). ושם למדתי להבין ולאהוב את צבא הכיבוש. כל כך אהבתי את צבאנו ההומני, ששקלתי לעבור, עם נשק ומכשיר קשר, לשורות הפת"ח. צבאנו היה הומני כל כך, שהיו לא יותר מ10-12 תקריות של התעללות במקומיים הנתונים למרותנו מדי יום. רק חלקן המועט הסתיים במוות, אם כי מקרים רבים ביחס הסתיימו בפציעה. מקרי הטראומות - למתעללים ולקורבנותיהם - היו, כנראה, רבים הרבה יותר. בכל תקופת הכיבוש הבריטי, שלושים שנים, נהרגו בדיוק שני יהודים מפני שהפרו את העוצר; בתקופת השירות הקצרה שלי בצבאנו ההומני, נהרגו למעלה מ-‏15 בגלל עבירה זו. לפחות במקרה אחד השתמש קצין בצבאנו ההומני בילד כמפנה מוקשים (ויש לומר שהוא אכן נשפט על כך). בקיצור, צבאנו ההומני לא כל כך הומני, או, ליתר דיוק, כל כך לא הומני. צבא והומניות לא הולכים ביחד; מטרתו של הצבא, אחרי הכל, היא הכחדתם של החיים, לא קידומם.

ג. אין לי ספק שלידתה של ישראל היא בחטא. הפלסטינאים אינם אשמים בצרותיהם של היהודים האירופיים; לא הם חוקקו את חוקי הגזע, ולא הם צריכים לשאת בתוצאותיהם. עם זאת, עקירתם של חמישה מליוני ישראלים היא עוול לא פחות. ראוי, אם כן, להקים מדינה פלסטינאית על שטחים גדולים ככל האפשר, ולהעניק לתושביהם פיצויים על העוול שסבלו. שאם לא כן, לא נוכל לומר שלא הרווחנו ביושר את המלחמה הבאה.

ד. אה, דין רודף. מר גיספאן היקר, אני בוגר ישיבה. אני מכיר היטב את המשחק הכפול שרבנים ובחורי ישיבה משחקים עם התקשורת, כיצד הם אומרים דבר אחד לתצרוכת פנים ודבר אחר לתצרוכת חוץ. היית שם, הקשבתי לדרשות, ובישיבת נחלים המעטירה לימדו אותי כי דין רודף חל על כל ערבי באשר הוא, שכן "בידוע שעשיו שונא ליעקב", ורמזו - שכן באותה תקופה לא היה צורך בוער בדבר - שדין רודף או מוסר יחול על כל מי שיעביר שטחים לבניו של עשיו. חסוך ממני את ההצטדקות: במילים בוטות, אני רואה בכל ההצטדקויות הללו שקר. אפשר לעבוד על חלק מהאנשים כל הזמן, אבל אי אפשר לשקר לכל האנשים כל הזמן. למתעניינים בקריאה נוספת, מומלץ לקרוא את איגרתו של הרב נריה בעד משה לוינגר, לאחר שהורשע. דינא דמלכותא דינא, כידוע לך היטב, לא חל על ממלכה יהודית, האמורה לחיות על פי ההלכה. מוסר נחשב גם לרודף, ולא במקרה בחרה מועצת יש"ע במילים "ברק מתכוון למסור יהודים לערפאת". מספיק עם השקרים. לא כולם טיפשים.

ה. בברק מטפלים בכפפות משי? אתה בכלל קורא עיתונות חילונית? קשה לי לחשוב על כותב אחד שאמר מילה טובה על ברק בחצי השנה האחרונה. ודאי לא מאז שהעביר את חוק טל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים