בתשובה למשה דורון, 08/07/00 21:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אינני טועה, במערב מקובל גיוס חובה כצעד חירום. זה לא קורה הרבה. זה קרה במלחמות העולם, בקוריאה ובוייטנאם. ולא לוקח כל כך הרבה זמן להביא אנשים ליכולת קרבית מינימאלית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק. בהולנד, שוויץ ופינלנד למשל יש גיוס חובה של שנה עד שנתיים, במהלכם עוברים הכשרה צבאית וכמה אימונים (ללא פעילות מבצעית). מידי כמה שנים מבוצעים תמרונים וחילי המילואים נקראים להשתתף בהם. בצורה כזו צבע הקבע עוסק בפעילויות השוטפות, ובמקרה של פלישה, ניתן להסתמך על צבא המילואים הגדול.לדעתי זהו המצב הרצוי גם בארץ. במדינות כמו ארה''ב אין צורך להחזיק צבא מילואים הכוננות מכיוון שאין עליה איומים ישירים משמעותיים (קנדה לא תנסה, מקסיקו יכולה וקובה...) ולכן הם יכולים להחזיק צבא קבע ובמקרה של מלחמת עולם, הם יגייסו את כל הצעירים, ישלחו אותם לטירונות מקוצרת ומשם לשדה הקרב. ויטנאם או אירופה יכולות לחכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבין את ההבדל בין "מצב חירום" - אמריקאי בוויאטנם או במלחה"ע II לעומת מצב חרום שלנו בו העניין יכול להגמר תוך ימים. כמובן שניתן להביא תוך "לא הרבה זמן" את רוב האנשים ל"כשירות מינימלית". נשאלת כמובן השאלה מהי כשירות מינימלית וכמה זמן זה לא הרבה. אני לא חושב שטירונות כלל צהלית מביאה את החיילים לכשירות מינימאלית (מטווחים שעשיתי יחד עם נהגים ביחידה שלפני שנכנסו ללבנון מישהו חכם חשב שיהיה הגיוני לבדוק איך הם יורים) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |