בתשובה לשי שפירא, 21/08/16 20:46
בכל החישובים השמיטו נתון חשוב שמשנה את התמונה: הגירה 682649
אני חושב שאתה מפספס שני דברים:
1. לא מדובר על כמה מילים שהשתרשו לפני מאות שנים, מדובר על כלל שהתקבע לפני אלפי שנים, והתקבע כל כך חזק שאף אחד לא מפקפק כשאנחנו משמשים בו עם מילים חדשות לגמרי (אינטרנט, טוקבק, פוסט, טישירט...).
2. אין דבר כזה ״שפות אירופיות״ ו״שפות מזרח תיכוניות״, יש שפות שמיות ושפות הודו-אירופיות (ושפות סינו-טיבטיות ועוד). חוקי התיעתוק משפות שמיות שונה מהחוקים משפות אחרות. כשאנחנו מתעתקים מערבית אנחנו משתמשים בת׳, משפות שאינן שמיות אנחנו משתמשים בט׳ (או ת׳ כשמדובר ב-th). השפות ההודו-אירניות הן שפות הודו-אירופיות ולמרות שהן משתמשות בכתב דומה לכתב הערבי כללי התעתוק הטבעיים מהן הם כללי התעתוק משפות הודו-אירופיות אחרות. אפגניסטאן ופקיסטאן אינן מילים ערביות, והתעתוק הנפוץ הוא הנכון וההגיוני.

לי אישית פקיסתאן צורם כמו בריתניה או סתוקהולם. אני יודע שאתה לא לבד1, אבל בכל זאת, נראה לי שמדובר במאבק אבוד ומוטעה.

1 המקור לככלי שצליל הביא.
בכל החישובים השמיטו נתון חשוב שמשנה את התמונה: הגירה 682661
ההערה שלי לגבי שפות אירופיות התייחסה לכך שהמאמר על תעתיק משפות "לועזיות" לא התייחס לצלילים שקיימים בשפות מחוץ מאירופה, לא משנה אם הן הודו־אירופיות או לא. זה גרם לי לחשוב שמי שכתבו אותו לא ממש חשבו על פשתונית או אורדו כשכתבו אותו, אלא על קומץ שפות "לועזיות" שמדוברות באירופה, הודו־אירופיות או לא. אני חושד שהם נכתבו עם יותר מודעות לשפה לא הודו־אירופית כמו הונגרית מאשר לשפה הודו‏־אירופית אבל "מזרחית" יותר כמו אורדו (שכוללת עוד הרבה מאוד צלילים שהמאמר לא מתייחס אליהם).

לגבי הצרימה, אני שמח לשמוע את דעתך ואם אשמע מספיק כאלה אולי בסוף אשבר, אבל בינתיים זה לא מספיק כדי לשכנע אותי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים