בתשובה לארז לנדוור, 09/10/16 7:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מיהם אנשי הזרם הסוריאליסטי שהסתייגו מזיהוי של דאלי כאמן סוריאליסטי? התקציב של סיפור פשוט, למשל, היה 10 מליון דולר. אי אפשר לנהל כזה תקציב בלי ללכלך את הידיים. לשם השוואה התקציב של Clerks היה פחות מ-28 אלף דולר. אף אחד לא יתן לך 10 מליון דולר אם אין איזה רווח שעומד לנגד עינך. יש אלפי סרטים אומנותיים שמופקים ברחבי העולם בתקציב נמוך שלנגד עיניו של הבמאי עומד באמת התפיסה האומנותית, לינץ׳ אינו אחד מהם, הוא במאי הוליוודי טיפוסי. מוצלח (לדעתך) או לא (לדעתי), הוא לא שונה במהותו מבמאים הוליוודים אחרים. הכללה גזענית משום שבמקום לדבר על פאט בון וריצ'רד הקטן, אתה כותב על: ״להיטים מהמוזיקה השחורה בוצעו ע"י אמנים לבנים״ זאת הכללה שמבטל את אישיותו ותכונותיו של האדם ומתייחסת לצבע עורו בלבד, וככזו, היא גזענית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גזעני או לא, הבלוז היתה מוזיקה של עבדים שחורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של העבדים? זכור לי הקטע האנכרוניסטי החביב מאוכפים לוהטים שבו העובדים ברכבת (שחורים, עבדים משוחררים) מתחילים לשיר בלוז במקום המוזיקה העליזה שהם היו אמורים לשיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבלוז, כשמו כן הוא, נולד כשירי הדיכאון שליוו את עבודתם של השחורים בשדות הכותנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תפיסה מהותנית שיש בה המון בעיות. הבלוז תמיד היה היתוך בין שחור ללבן, הוא נולד ככזה. אותם עבדים שחורים השתמשו בהרמוניות מערביות, בכלי נגינה מערביים, בשפה מערבית וגם בחומר מוסיקלי מערבי כדי ליצור את המוסיקה - איך אפשר לקבוע שהיא "שלהם" בלבד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הם שרו אותו, והם שרו אותו על החיים שלהם. במשך דור-שניים הם שרו אותו לבד, ואז הוא תפס גם אצל לבנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל השאלה כאן היא מי בדיוק גנב ממי? כאמור, מלכתכילה המוסיקה האפרו אמריקאית הכילה מאפיינים "לבנים" לא פחות מאשר "שחורים". הם מעולם לא שרו אותו לבד. תמיד הייתה השפעה הדדית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא גנב שום דבר. השחורים המציאו את הבלוז ושרו אותו על החיים שלהם. הם השתמשו גם במרכיבים לבנים, אבל התוצאה היתה מוזיקה שחורה. הלבנים ששרים בלוז גם לא גנבו שום דבר. מותר לאריק קלפטון, שהוא לא רק לבן אלא בכלל בריטי, לעשות בלוז, והבלוז נשאר במהותו מוזיקת עבדים שחורה. מותר לאמינם (ולמוקי, ולסיי) לעשות ראפ והראפ נשאר במהותו מוזיקת גטו שחורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא גזעני להגיד שהבלוז בא ממוזיקה של עבדים שחורים, כן גזעני להגיד שבגלל זה שחור ששר בלוז הוא ''עמוק'' יותר מלבן ששר בלוז (או ההפך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויקי ענתה לשאלה מי הם: עם עלייתו לשלטון של פרנסיסקו פרנקו בסוף מלחמת האזרחים בספרד, נקלע דאלי למחלוקת פוליטית עם עמיתיו הסוריאליסטים. דאלי הורחק רשמית מהקבוצה הסוריאליסטית המרקסיסטית ברובה. תגובתו של דאלי להרחקתו הייתה "סוריאליזם זה אני". אנדרה ברטון טבע את האנגרמה על שמו "Avida Dollars" ("להוט לדולרים") בגלל מה שתפס כהתמסחרות דאלי ועבודותיו ; לאחר ההרחקה התייחסו הסוריאליסטים לדאלי בלשון עבר, כאילו היה מת. אנשי התנועה הסוריאליסטית המשיכו בפולמיקה נוקשה נגד דאלי עד מותו וגם אחריו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא קשור לכמה ''ברורים'' היו האובייקטים שהוא צייר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכוין. זה קשור לשאלה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |