בתשובה לג. שמעון, 05/05/02 0:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אשר לדוגמאטיות, אינני מודע באשמה. לעומת זאת אני מפליל עצמי באשמה אחרת: אני עצלן, ולכן נמנע מלהוסיף "לדעתי" במקומות הנכונים. תוסיף לכך את העובדה שלרוב צריך הרבה יותר מאשר רק להוסיף את המילה הזו ואת העובדה שמעט מאוד זמן פנוי מצוי ברשותי ולעומת זאת יש לי הרבה מה לומר... ישנם דברים שהשתכנעתי בנכונותם, ואני משתדל לנמק ככל שיש בידי הזמן. בדיוק כפי שאתה השתכנעת שישעיה ברלין מדבר על שלושה "עיקרי אמונה". הביסוס לעמדותיי הוא לוגי ולכן, לדעתי, נכון באופן מוחלט. אני באמת משתדל לחשוף באייל את הטיעונים הללו. "החוק השלישי" של ברלין הוא פשוט חוק הסתירה, וויכוח נהדר שהיה עם ירדן (שאני מתעצל לחפש) מסביר מדוע אני חושב שהוא נכון. בצורה מוחלטת, אל-זמנית וללא ערעור. זו דוגמא יפה לכלל: כך לגבי שאר ה "דוגמאטיות" שלי. לא תמיד ניתן להימנע מז'רגון. לפעמים גם יש בו תועלת רבה: הוא חד-משמעי יותר, וגורם לקורא להבין את הרעיון שלך יותר בבהירות מאשר השפה היום-יומית הרב-משמעית. כאשר אני מדבר על ה cogito, אני לא רק חוסך שלוש מילים ("אני חושב משמע אני קיים"), אני גם חותך את המשמעויות הרבות (הספרותיות-קיומיות, רגשיות) שיש למשפט ומשאיר, או לפחות ממרכז את המשמעות לטיעון הפילוסופי. הרבה דיברתי באייל על השיטות שלי להימנע מדוגמאטיות. אבל דברים מסוימים הצליחו לעבור את הביקורת החריפה הזו. בהם אני בטוח בצורה מוחלטת. עד הטיעון שיפריך אותם, כמובן. ובקשר למחמאה, הנה הזדמנות להחמיא לך על התרגום המצוין ל "ביוגרפיה של סטלין". אהבתי. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |