בתשובה לקוזמו, 03/11/16 1:48
נבואה 685860
תגובה 677323.
ואחרי זה אריק מתלונן שלפי דעתי ליבוביץ' פישר.
נבואה 685987
נכון הוא הדבר שי.ל שוחט פרות קדושות בלי ברכה ,אבל האיש חכם היה ולא הייתי מציע לזלזל במעיינות חוכמתו גם כשהדבר נגע לקודשי ישראל .

בדיון הפתיחה לשיחות על תורת הנבואה של הרמב"ם הוא מסביר - וביתר אריכות כאן.

" הרמב"ם אומר למעשה דבר שהוא מזעזע, שהאדם הוא היצור האחד והיחיד בטבע כולו, המסוגל להכיר את אלוהים, כלומר המסוגל שתהיה לו תכונת הנבואה, הוי אומר שיהיה נביא. הסבר זה למשמעותם של שמונה פרקים הוא ברור וחד משמעי לגמרי, אע"פ שיש רבים המתעלמים מן העובדה, שבארבעה פרקים הראשונים כאילו לא מדובר כלל על הנבואה; אולם בסיומו של פרק א אותו נתחיל לקרוא מיד תמצאו רמז ברור לכך, והרמב"ם מזכיר כאן את 'ספר הנבואה', אם כי רק בפרק ה שהוא עיקרו של שמונה פרקים, מסביר לנו הרמב"ם את הדרך המביאה לנבואה, מבלי לפרט בו את תורת הנבואה עצמה.

ברצוני להקדים לכם תחילה דברים שבשלב זה מוקדם עדיין להרחיב עליהם את הדיבור. יש כאן הינתקות מלאה וגמורה מן התפיסה הוולגארית הרווחת אצל הרבה בני אדם, הרואים את מהות הנבואה בכך שהנביא הוא חוזה עתידות. יש להבין כי צפיית עתיד אין בה שום תוכן דתי, וזהו למעשה תרגומה של המילה היוונית 'פּרוֹפֶטֶס', וכידוע היו ליוונים בדלפוי 'פּרוֹפֶטַיי', חוזי עתידות. כל מי שמכיר תנ"ך יודע, שהנביאים אינם צופי עתידות או חוזי עתידות, אלא הם דווקא מדברים על ההווה האנושי.

אתה מכנה זאת 'תפיסה וולגארית', אולם מקובל בישראל שהנביאים יודעים את העתיד.

נכון הדבר שמדי פעם בפעם הנביא אומר גם משהו על העתיד, אולם אמירה זו היא רק מתוך התייחסות מקרית. על כך שהנביאים אינם חוזי עתידות ניתן ללמוד מן העובדה, שהרבה נבואות עתיד שלהם לא נתקיימו כלל וכלל, ואעפ"כ דבר זה לא ערער את האמונה בקרב המאמינים, וזאת משום שהנבואה לא נתפרשה אצלם מעולם כ'אוראקל' או 'מאגיה', הצופים את העתיד, כמנהגם של היוונים ללכת אל ה'פּיתְיָה' בדֶלְפוי, ולשאול אותה האם לצאת למלחמה או לא לצאת, והאם ינצחו במלחמה או שמא לא ינצחו.

המאמינים בישראל ידעו תמיד, שאם הנביא מדבר על העתיד, אין הוא מתכוון לומר לנו על מה שעתיד להיות, אלא הוא אומר לנו על מה שראוי וצריך להיות. בסוף מסכת יבמות דף נ עמוד א, מובא ניסוח נפלא של התוספות, שהם רחוקים מפילוסופיה וגם לא הכירו פילוסופים, וכל עולמם לא היה כי אם עולם התלמוד, וזה מה שהם אומרים: 'אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות' ולא 'מה שעתיד להיות'. ואנו כאן לא נכנס לדיון בשאלה: האם מה ש'ראוי להיות' אמנם יהיה בפועל, שזוהי שאלה בפני עצמה

מהו אם כן נושאה המרכזי של תורת הנבואה של הרמב"ם?

תורת הנבואה של הרמב"ם איננה עוסקת בנושא זה כלל. לפי הרמב"ם, הנביא הוא האדם שהגיע אל השלמות האנושית שהיא קִרבת אלוהים, ואת דברי התוספות הבאתי בפניכם, כנגד התפיסה הוולגארית שלא תמצאו לה שום קשר ברמב"ם, שמהותו של הנביא היא בכך שהוא צופה את העתיד. אולי אתם יודעים כי בתורת הדתות הכללית קוראים לזה 'שָׁמָאניזם', וכידוע שבטים בצפון סיביר וגם במרכז אפריקה, יש להם 'שָׁמָאנים' האומרים להם את העתיד.

למעשה, זוהי ההשקפה המקובלת והרווחת בקרב רוב בני האדם על מהות הנבואה.

אל תאמר 'השקפה מקובלת', משום שזוהי כפי שכבר אמרתי וולגריזציה של ההשקפה.

בסך הכל אני מנסה להבין את הביקורת שלך על ההשקפה הוולגארית הזאת, משום שכבר בבית-הספר העממי לִמדונו מורינו מחנכינו, שהנביא רואה בחזונו את אלוהים, המשמיע באוזניו דברים על מה שעתיד להיות, ועל מה שצפוי להתארע.

אני חוזר ומדגיש את לשון התוספות 'מה שראוי להיות', והם לא אמרו 'מה שיהיה', ואין כל ערובה לכך שהדברים אמנם יהיו בפועל, ולכן גם הדגשתי כי דברי נבואה רבים לא נתקיימו אף על פי שהיו ראויים להתקיים.

האם תוכל להצביע על נבואה קונקרטית שלא נתקיימה?

המלך יאשיהו לא זו בלבד שהיה מלך צדיק, אלא היה המלך הצדיק אשר בגללו קיימת התורה בישראל, והובטח לו שהוא ימות בשלום, ועיניו לא תראינה את הרעה הצפויה [מלכים ב כב,כ], אולם כפי שאתם יודעים, יאשיהו לא מת בשלום, אלא נהרג בקרב בדמי ימיו בהיותו בן 39, ויחד איתו אבדה גם עצמאותה של ממלכת יהודה.

אין זה רק ענין של אנשים בודדים, ותוכלו לקחת לדוגמה נוספת את הענין הגדול והמקיף ביותר של עשרת השבטים בישראל, שהם 5/6 מכלל העם; והרי כמה וכמה הבטחות של גאולה ניתנו להם, וכולם מכירים ויודעים את הדברים הנפלאים ביותר שאומר הנביא ירמיהו על רחל ה"מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" [ירמיהו לא, יד-טז], ומי הם אותם 'בניה של רחל'? אלה הם כידוע, בני עשרת השבטים של ממלכת אפרים הגדולה, המקבלת את הבטחתו של הנביא: "מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב", ובהמשך אף מובטח לה: "וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם", והדברים האלה אף נקלטו בתפילת 'מוסף של ראש-השנה' על אודות "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה' " [שם לא, יט]. אולם כפי שאתם יודעים, אותם 'בניה של רחל' נעלמו מעל פני האדמה, ולא נשאר מהם שריד ופליט ושום זכר.

עד כאן דבריו של י.ל בעניין.

-----------------

אתה טוען שהרי הרמב"ם עצמו כותב בהלכות יסודי התורה פרק י הלכה ז' -
" הא למדת שאין הנביא עומד לנו, אלא להודיענו דברים העתידים להיות בעולם, משובע ורעב מלחמה ושלום וכיוצא בהן; ואפילו צורכי יחיד מודיע לו, כשאול שאבדה לו אבידה והלך לנביא להודיעו מקומה. וכיוצא באלו הדברים, הוא שיאמר הנביא--לא שיעשה דת אחרת, או יוסיף מצוה או יגרע."

מוסיפה נועה בתגובתה תגובה 685824 טענה לא ברורה ש- למה אמרו בעלי התוספות מה שאמרו? כי ממרום מושבם בימי הביניים, הם ידעו היטב שכמה וכמה מהנבואות המתועדות בנביאים אחרונים לא התגשמו כלל.

י.ל שוחט את הפרה הקדושה ( נביא לא מתנבא על העתיד) לא על נפתולי דעתו (למרות שלעניות דעתי רק האלוהים יודע את העתיד) אלא רק על סמך התוספות -

------------
היכן בדיוק מופיע אותו מאמר חז"ל בענין נבואת הנביאים?

כדי שלא יהיה מקום לספק, נֵיתֵי ספר ונֶחְזֵי [="ניקח" ספר ונראה].

בגמרא במסכת יבמות דף מט עמוד ב, מתחיל הדיון שנמשך, ובעמוד שלאחריו התוספות עומדים על הקשיים הקיימים בנושא זה, ולכן על כורחך ש'אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות', וזהו רעיון עמוק מאוד, ואם קוראים אנו בישעיהו "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם" [ישעיהו ב, ב], הרי שזה ראוי להיות כך.

אולם כל זה איננו נוגע לענייננו משום שהרמב"ם איננו עוסק בהגדת העתיד על ידי הנביא, אלא במהותו של הנביא, שהוא כאמור האדם שהגיע אל השלמות האנושית במובן של קִרבת אלוהים.
------------

עיינתי בכל זאת בתוספות הנ"ל ואכן, נאמר שם : תדע שהרי נביא עומד - ואם תאמר והלא אם לא התפלל חזקיהו על עצמו היה מת והיתה נבואה בטלה - אלא על כורחך אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות אם לא חטא"‏1 בעיונים בתלמוד של ע. שטיינזלץ מביא שם את תשובת רב האי גאון בנושא זה שהוא מוכיח מכאן כי - נבואות כאלה הן תמיד נבואות על תנאי שיש בהן ניבוי מה יהיו פני הדברים אם האדם לא יפעל ולא ישנה בדרך הטבע או בדרך התפילה את גורלו.

1האם הרמב"ם לא הכיר את התוספות? הרמב"ם נפטר ב1204 , כמדומני בעלי התוספות פעלו באותה תקופה בערך.
נבואה 686008
1 אין אינטרנט בעולם. או אפילו דפוס. ידיעות זזות לאט, וגם ספרים.
יתכן שהכיר. מצד שני, לאור נדודי הרמב"ם - אני ממש לא בטוחה שכתביהם של בעלי התוספות הגיעו כל כך מהר למצרים, לא"י ולמרוקו.
בא לשכונה נביא חדש 686037
בא לשכונה נביא חדש 686038
בפודקאסט The Skeptic's Guide to the Universe הם חוזים כל שנה חמש תחזיות בתחילת השנה. העיקרון הוא אותו עיקרון של חוזי עתיד: שמירה על איזון כלשהו בין תחזיות מתבקשות לתחזיות עם סיכוי נמוך שיראו מדהימות אם יתקבלו. בסוף כל שנה הם משווים את תחזיותיהם לתחזיות של כל מיני ידעונים.

אחת התחזיות השנה הייתה President Trump (ונעזוב את העניין הטכני שברור שהשנה הוא לא יהיה נשיא).
בא לשכונה נביא חדש 686040
לפני 10 שנים הלכתי לערבייה ביפו העונה לשם העיסקי "עיישה" שמכהנת בתפקיד 'קוראת בקפה'. המחיר 300 ש"ח. עמדו בתור אולי 50 בני אדם ,רובם ככולם יהודים.חלק לא מבוטל מהם עם חזות אירופאית.גם דתיים יכולתי לראות. הקלטתי את 'נבואתה' שהתגשמה ' ככה וככה ' .מסקנה - כל החיים הם תוצאה של ככה וככה.
בא לשכונה נביא חדש 687921
לא הבנתי את תגובתך
ומעניינת אותי במיוחד עיישה

האם מה שאמרה התגשם או לא?
בא לשכונה נביא חדש 687945
כאמור לעיל-ככה וככה.
כלומר-כן ולא.
נבואה 686014
הרמב''ם אומר למעשה דבר שהוא מזעזע, שהאדם הוא היצור האחד והיחיד בטבע כולו, המסוגל להכיר את אלוהים, כלומר המסוגל שתהיה לו תכונת הנבואה, הוי אומר שיהיה נביא.
א. לא הזדעזעתי. אין יצור בעל תודעה מלבד האדם וללא תודעה אין יכולת לחשוב, להגות, להרהר ולהכיר את אלוהים.
ב. למיטב זכרוני, הנבואה לא הובטחה במקרא לאף אדם.

אני חוזר ומדגיש את לשון התוספות 'מה שראוי להיות', והם לא אמרו 'מה שיהיה', ואין כל ערובה לכך שהדברים אמנם יהיו בפועל, ולכן גם הדגשתי כי דברי נבואה רבים לא נתקיימו אף על פי שהיו ראויים להתקיים.
א. מסכים. הנביאים היוו הנהגה או לכל הפחות ניסו להנהיג את הציבור מבחינה רוחנית ומוסרית ולכן מעמדם היה שונה מחוזי עתידות, מנחשים ומעוננים למיניהם.
נבואה 686019
ראיתי דיון משנת 2005 בנושא ,ובו אחד המגיבים 'ממללא' כותב -
" התוס' בסה"כ אומרים שהנבואה היא על תנאי שהחוטא יתמיד בחטאו אך מובן שלו יעשה תשובה לא יענש, שהרי כל מטרת הנבואה היא להביאו לתשובה. אין בכך בכדי לערער על אמונת היסוד שהנביא אכן חוזה עתידות. (אגב, בנקודה זו נפל או שמא התעלם ליבוביץ' שאהב לנפנף בתוס' הזה בנסותו לעצב מושג של נביא ללא נבואה)...ההבחנה אינה בין יחיד לאומה. ע"פ תפיסת הנבואה של התוס' גם אומה יכולה לעשות תשובה ולבטל את גזר הדין שחזה לה הנביא (יונה ונינוה וכיו"ב). טענת תוס' היא שדברי הנביא הם תחזית עתידית ודאית - בהנחה שהחוטא/ים יתמיד/ו בחטאו/ם. אם כך יקרה, אין ספק, אליבא דתוס' שהנבואה תתממש. ואולם, אם הללו ישובו בתשובה - הנבואה כביכול לא באה לידי מימוש"

אתר דעת אמת מביאים תוספות אלו כדי להתנגח באופן כללי בדת היהודית וזאת כהרגלם בקודש.

כך או כך- נושא זה מצריך עיון.
נבואה 686159
טוב שהבאת את דוגמת יונה וננוה. הרי יונה עצמו התרעם על אלוהים ששלח אותו ועשה נבואתו פלסתר. אלוהים ענה לו דרך המעשה בקיקיון וכו'...
נבואה 686899
ועדיין יונה דוגמא לא טובה.

1. יונה לא היה ולא נברא.
2. יונה השפיע על הגויים ולא על היהודים.
נבואה 686910
1. למה יונה לא היה ולא נברא?
2. זה לא משנה כל עוד הוא נביא מבני ישראל שנבואתו נקבעה כאחד מספרי התנ"ך.
נבואה 686916
1א- נראה לך סביר שבן אדם חי בבטן הדג 3 ימים ? קריעת ים סוף מקשה על האדם הממוצע את החיים,אז לחיות בתוך דג ?
1ב- ראה כאן. וזה מתייחס גם לנושא המרכזי אודות הרמב"ם ומושג הנבואה.
נבואה 686964
ובהרחבה בעניין המאמר -

יוסף אבן כספי [ויקיפדיה] כותב בספרו 'אבני הכסף' "ודע עוד כי סברות בכל הסיפור הזה, רצוני לומר מכאן עד 'ויקא את יונה אל היבשה' כי יש אומרים שהיה כולו בהקיץ ויש אומרים שהיה כולו בחלום ובמראה הנבואה...".

המאמר מביא את דעות המצדדים למציאות הסיפור ומציאות הנביא והדעות שגורסות בסיפור עצמו כנבואה.וכן גם את הזוהר והגאון מוילנה אשר רואים ביונה שם מטאפורי - שאין לו דבר עם יונה בן אמיתי הנביא מגת חפר.

דבר מעניין שראיתי במאמר שבו הוא מביא הסבר טבעי לכל סיפור בליעת יונה על ידי הדג-

' במבוא לפירוש "דעת מקרא" מביא בעל הפירוש, אליקים בן מנחם, מעשה שהיה בשנת 1927 ליד איי פוקלנד במלח שנבלע בפי לויתן. הלויתן ניצוד אחרי שלשה ימים וכאשר בותר, הוצא ממנו המלח כאשר "עורו הולבן ללובן של בר מינן ומראהו הטבעי לא חזר אליו עוד. מלבד זאת לא היתה לחוויה האיומה הזאת כל השפעה שלילית על בריאותו ".להלן הוא מביא בשם חוקרי חיות הים הסבר לאפשרות "שאפילו לויתן רגיל יציל אדם מטביעה", ועיין שם בהסבר המדעי, כיצד יוכל אדם להגיע אל שקיק הגרון הגדול...שיש בו חלל שהנו גדול במידה מספקת כדי לקבל גופו של אדם ולספק לו אויר לנשימה". כך שאפילו לסיפור המקובל בעיני כל המפרשים כסיפור על-טבעי בעליל, ניתנה לבעל המחלוקת אפשרות לחלוק ולהסבירו בדרך טבעית.'

ככל הנראה כפי שהבנתי שהרב אליקים בן מנחם מבסס את הסיפור הנ"ל על הסיפור של ג'יימס בארטלי [ויקיפדיה] . אם כי ויקפדיה טוען שמדובר ב'אגדה'.

המאמר גם מביא את הרמב"ם בסיפורים אחרים מהתנ"ך - כגון :מעשה אברהם ושלשת המלאכים, מלחמת יעקב עם המלאך ועניין בלעם ואתונו, היו כולם - לפי הרמב"ם - חזון נבואי ולא התרחשו במציאות של עולמנו הגשמי.

..וכך ממשיך הרמב"ם (מורה נבוכים, ח"ב, פרק מ"ח) ומסביר גם מעשים רבים של נביאים אשר עומדים כנגד ההיגיון, לא כמעשים שהתרחשו בפועל אלא כחזון נבואי. למשל, צווי ה' ליחזקאל לחתור בקיר או לשכב תקופות ארוכות על צד ימינו ושמאלו וכיוצא באלה. למרות שהמקרא מתאר את המעשים כאילו נעשו "ויחשבו ההמון שהפעולות ההם...הכל היה בעניין השגת החושים, לא במראה הנבואה" - שיטת הרמב"ם ברורה - "חלילה לה' מתת נביאיו דומים לשוטים ולשכורים, ויצוום לעשות מעשה השוטים, ויצוום לעשות מעשה השגעון...אמנם זה היה במראה הנבואה". כך הוא מסביר את הצווי המוזר להושע "קח לך אשת זנונים וילדי זנונים - והעניין ההוא כולו מלידת הבנים וקריאתם פלוני ופלוני הכל במראה הנבואה" (שם, פרק מו). והרמב"ם מדגיש שדבריו תקפים גם למקרים הכתובים במקראות תוך ציון מקומות, זמנים ואנשים אמיתיים וגם סיפורים ארוכים ומסובכים שעל פניהם נראה שאירעו במציאות. "ואפילו ארכו המעשים ההם המסופרים ונקשרו בזמנים ובאישים נרמז אליהם, ובמקומות, אחר שהתבאר לך שהמעשה ההוא משל - דע ידיעה אמיתית שהוא במראה הנבואה". גם כאן רומז הרמב"ם לעיקרון היסודי שמכריח את פירושיו אלו: "וזה דבר שלא יסופק בו ולא ישכל אותו אלא מי שנתערבו לו האפשרויות - בנמנעות". הווי אומר,כל סיפור שהוא נמנע על פי השכל [ניסי, על טבעי] מסבירו הרמב"ם בגדר האפשרות השכלית, דהיינו שלא התרחש בפועל אלא היה בחזון הנבואי.

בעניין השאלה - האם הנבואה תתגשם או לא,או לפי הקצנתו של י.ל בעניין מהות הנבואה לעתיד או להווה - אני מניח שעל כך הדיון עוד ימשך וימשך.
נבואה 686983
1א- אם האדם הממוצע לא רוצה להאמין בקריעת ים סוף, הוא יכול באותה המידה לא להאמין בכל דבר אחר שכתוב בתנ"ך. והרמב"ם עצמו כותב שכל מי שלא מאמין במופת - הריהו כופר. והרי המופתים עומדים יחד עם שאר דברי התורה שעליהם כתב הרמב"ם כי מי שלא מאמין בדבר פעוט מן התורה - הריהו כופר.
1ב- ואם תעיין קצת יותר באותו קובץ, תראה כי דעת הרמב"ם עצמו היא שכל ספר יונה התקיים במציאות של עולמנו ולא במחזה הנבואה.
להיפך, דווקא הדעה לפיה מעשה יונה היה משל, באה מן הזוהר ופירוש הגר"א המשתייכים לעולם המיסטי.
נבואה 686993
1א- מסכים איתך במחשבה זאת.כוונתי הייתה שקריעת ים סוף נשמעת על הלב כאמונת ישראל ביציאת מצרים,בעוד שסיפור יונה והדג "נשמע" כמו סיפור דרך המשל.

1ב- לא טענתי שהרמב"ם סבר כך.אלא להסב את תשומת ליבך שהדעות חלוקות בסיפור זה,ולא כמו קריעת ים סוף שאין עליה חלוקים.
נבואה 687004
1א. מסכים.
11א. האם "אל נעלמים" עוסק בנביא תחת עול הנבואה?
נבואה 687005
ברי סחרוף ודן תורן כתבו את המילים. בהנחה והם עישנו משהו טוב-יש מצב שהם ניסו לכתוב ‏1 על איזשהוא נביא עלום.

כאחד שכתב הרבה שירה למגירה אני יכול להעיד שכתיבה ללא מוזה היא בלתי אפשרית,וכשזה בלתי אפשרי אז עלים לרפואת הנפש בהחלט יכולים להועיל.

1
'שוכח את כל מה שמוכר
הולך לי באוויר, בדמיוני רואה סולם
שומע קול פנימי
תקן אותי תקן עכשיו
אני מפנה ראשי, אנ'לא בטוח שמדברים עלי
משהו בתוכי, הכל פתוח אני חי ...'
נבואה 687024
נראה לי שדווקא המשפט הזה הוא האקדח המעשן: "לא זה לא חלום, ועוד מעט זה זמן עבר. כי הנביא בעצם מביא מהעתיד ידיעות.
נבואה 687097
הרוב המוחלט של הדעות הולך עם הפשט לפיו הכל קרה כמסופר בספר יונה.
הרוב המוחלט הזה כולל את המדרש והגמרא וכל מפרשי התנ''ך הקונבנציונלים.

אין חולק על כך שהיה נביא בשם יונה בן אמיתי.
נבואה 687101
הזוהר ובעקבותיו הגר"א טוענים שיונה בסיפור הדג זה ביטוי לנשמה ואין לו קשר עם הנביא יונה מגת חפר.משמע שיחוס יונה הנביא למעשה הדג מוטעה.

איך קרה שהגר"א חולק על כולם ועדיין לא מוכרז ככופר?
נבואה 687121
אתה לא מחדש... הזוהר והגר''א נמצאים בדעת מיעוט.
הגר''א לא חולק על כולם אלא מפרש על דרך הרמז והסוד בניגוד לפשט והדרש הנפוצים יותר.

הגר''א לא מוכרז ככופר בגלל שאיננו שולל אף עיקר אמונה.
נבואה 686157
את הטקסט בחלק הראשון של ההודעה שלך אני מכיר. נחשפתי אליו במהלך הדיון שלי עם אריק.

ואתה עצמך עומד על הסתירה שבין דבריו של ליבוביץ' לדבריו של הרמב"ם.
ולא תוכל לטעון שליבוביץ' אומר את דבריו לאחר שנתגלה כי נבואות לא התקיימו. כפי שהסברתי לאריק באותו דיון והוספתי את מראי המקום המתאימים, הנבואות עליהן מדבר ליבוביץ' כן התקיימו.
בנוסף, הרמב"ם עצמו קובע חד משמעית כי אם נביא נתן נבואה והיא לא התקיימה, בידוע שאיננו נביא. כי נביא אמת, כל דבריו מתקיימים.

ואז אתה מתרץ את הסתירה בכך שליבוביץ הסתמך על דברי התוספות.
טעות.
ליבוביץ מצטט את הרמב"ם ומפרש את הרמב"ם ומסביר לנו מהי הגישה של הרמב"ם. לא מדובר בדברי התוספות או בגישה שלהם, אלא בדברי הרמב"ם.

אז מה יש לנו?
1. ליבוביץ' טוען בשם הרמב"ם כי התפישה לפיה הנביא נועד לחזות את העתיד היא "וולגריזציה" - בניגוד לדבריו המפורשים של הרמב"ם‏1.
2. לראיה הוא מדבר על נבואות שלא התגשמו - בניגוד לדבריו המפורשים של הרמב"ם‏1, לפיהם נבואה שלא התגשמה מעידה על אומרה כי הוא נביא שקר.
3. את הטענה שאותן הנבואות לא התקיימו, הוא אומר בניגוד לדבריו של רש"י שמסביר כיצד התקיימו אותן הנבואות.

אם כן, ליבוביץ אומר הפוך מהרמב"ם בשם הרמב"ם - כי הוא כזה חכם גדול, כדי להצדיק את זה, הוא אומר הפוך מרש"י - כי הוא יודע יותר טוב‏2. כחלק מן הדיון עם אריק גם התברר שליבוביץ' אומר הפוך מרבי יהודה הלוי והמהר"ל מפראג.

לא כל כך קשה ללגלג על מישהו שחושב שהוא בקי ביהדות יותר מכל האישים הנ"ל. על אחת כמה וכמה שמובן לגמרי מדוע רואים בו כופר.
___________

1 אליהם קישרתי כבר במהלך הדיון כמה פעמים.
2 וזה מוקדש לנועה ולגישת "הוא לא ידע". הרמב"ם לא צריך לקרוא באינטרנט מה אמרו בעלי התוספות. בעלי התוספות לא המציאו את מה שכתבו אלא נסמכו על דברי האמוראים. כל מי שמכיר את כתבי בעלי התוספות מודע לבקיאות העמוקה שלהם במראי מקומות ודברי האמוראים שמשם הם שואבים את מסקנותיהם.
הרמב"ם שאב מאותם מקורות מהם שאבו בעלי התוספות.
נבואה 686966
נכון הוא כי י.ל לא הביא שום אסמכתא בעניין חוץ מהאיזכור שצוין על ידו מ'בעלי התוספות'. ומכאן שהוא נאחז אמנם בגדולים אך מעטים.וגם הם-לא הכי ברורים בעניין שבגינו הביאו את פרשונתם.

אני משער שקביעתו של י.ל בעניין מהות הנבואה - לעתיד או להווה לא מסתמכת על דברי התוספות אלא בעיקר פרשנות אישית שלו אשר מבוססת על רוח הרמב"ם בהתאם להשקפתו שלו.הרב ריבלין ‏1 מסביר את העקרון המנחה את הרמב"ם כפי שהוא מציין באיגרת תחיית המתים "לקבץ בין התורה והמושכל" ולהסביר את התורה על פי השכל ובכל מקום שפירוש טבעי - אפשרי, יעדיף הרמב"ם פירוש זה מאשר הסבר על-טבעי. "וננהיג הדברים על סדר טבעי אפשר בכל זה, אלא מה שהתבאר בו שהוא מופת ולא ייתכן לפרשו כלל - אז נצטרך לומר שהוא מופת" ‏2 ... "וזה חלוף השתדלות ההמון. שהמון אנשי התורה, הנאהב שבדברים להם, והערב לסכלותם - שישימו התורה והשכל שני קצוות סותרים, ויוציאו כל דבר נבדל ומופרש מן השכל ויאמרו שהוא מופת ויברחו מהיות דבר על מנהג הטבע" ‏3.

...פועל יוצא מעיקרון זה של הרמב"ם הוא צמצום הניסים הן בכמות והן באיכות. בכמות - כפשוטו כפי שהובא, שבכל מקום שפירוש טבעי אפשרי - הרמב"ם מעדיפו. באיכות כיצד? למרות שהרמב"ם מודה ש"הכחשת המופת - כפירה בעיקר ויציאה מן הדת" ‏4 , גם הניסים המפורשים בתורה ובנביאים מוסברים לשיטתו כטבע שנברא בששת ימי בראשית, "שהם [=חז"ל] לא יאמינו בחידוש הרצון בכל עת. אבל בתחילת עשיית הדברים שם בטבע, שיעשה בהם כל מה שיעשה, הן יהיה הדבר שיעשה תמידי, והוא הדבר הטבעי, או יהיה חדוש לעיתים רחוקים והוא המופת"...‏5 "והוא אומרו אין כל חדש תחת השמש, ושאין שם התחדשות...והיות קשה בעיניו מאד שישתנה טבע אחרי מעשה בראשית...כי כשברא השי"ת זה המציאות והטביעו על אלו הטבעים, שם בטבעים ההם שיתחדש בהם כל מה שיתחדש מהנפלאות"‏6.

...הרמב"ם תומך את יתדותיו במאמר חז"ל המפורסם: "תנאין התנה הקב"ה עם הים שיהא נקרע לפני ישראל, הה"ד 'וישב הים לאיתנו'. אמר ר' ירמיה, לא עם הים בלבד התנה הקב"ה אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית" (בראשית רבה ה, ד). אשר על כן מפרש הרמב"ם את רוב נבואות הנחמה לעתיד לבוא כמשל בלבד. "אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שום חדוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג, וזה שנאמר בישעיה 'וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ' - משל וחידה, עניין הדבר שיהיו ישראל יושבים לבטח עם רשעי עכו"ם...ובימות המשיח יִוָּדַע לכל לאי זה דבר היה משל ומה עניין רמזו בהן" ‏7

דבר נוסף- אמנם איני בקיא בהגותו של י.ל וקראתי ספר או שניים בעיון ולא מעבר לכך,אבל תחושתי והתרשמותי מהאישיות הנ"ל שי.ל מתקשה מאוד עם אורח חייו הדתיים ,עם קבלת עול מלכות שמים ,עם חוסר ההיגיון שפרופ' כה מלומד שכמוהו שהמדע בו הוא עיין כל חייו מפריכה את אמונתו -אז הוא שובר את הכלים ומסכים ללא תנאי להיות עבד האלוהים כי כך הוא צווה ותו לא.הוא מנסה להתיישב על ברכיו של הרמב"ם לפי גישתו 'לקבץ בין התורה והמושכל' ומשם להסביר את הרציונל באי-רציונל שבו הוא בחר.

אישית אני מעריץ את האיש על התמסרותו לקבל עליו עול תורה ולהעיד על עצמו שהוא עבד האלוהים,דבר אשר חריג בקרב אנשי מדע (על תשעת קבין של גאוותם)ויש בכך להעיד על מסלול חייו והשקפתו. לא מכיר הרבה אנשים במעמדו שהיו מוכנים לקבל על עצמם שמירת שבת על כל חומרותיה ולהתפלל 3 תפילות בכל יום ולצום ולקבל על עצמו את כל מצוות היהדות רק בשביל לספר לכולם שהוא כופר.זהו תרתי דסתרי -פשוטו כמשמעו.למה לאדם לקבל על עצמו את הדת הכי מחמירה וקשה מכל הדתות שקיימות בעולמנו ואחר כך לקבל דליים של ביוב על ראשו רק כי הוא מתעקש לכפור בכמה כללים בסיסים של הרעיון היהודי ? נשגב מבינתי. יתכן ורצונו להיות עבד אלוהים הינה בחירה מושכלת ולאוו דווקא רגשית,כך להבנתי הדלה בעניין- מוטב להיות עבד למשהו שהוא רואה ובלתי נראה על פני להיות עבד של משהו שחייב להראות אחרת הוא לא קיים. אמונתו התבססה כפי שהוא אמר בזמנו: 'לגבי היהדות אני טוען שהאמונה היא-היא מערכת מצוותיה, שבהן היא מתגלמת. לשון אחר: קבלת עול מלכות שמים אינה אלא קבלת עול תורה ומצוות. האמונה אינה אלא דת המצוות, ומחוץ לדת זו אין האמונה היהודית קיימת'. הערצה זאת הינה למרות כפירתו ביסודות התורה שניתנה לאבותינו ולכן הערצה זאת מהולה בעצב רב על כי גאוותו של האיש לא נתנה לו לחזור בערוב ימיו בתשובה שלמה.אם כי לעולם -הזה לפחות- לא נדע מה חשב באמת האיש הנ"ל דקה לפני שנפטר. מכאן תבין גם שאני בהחלט לא מסכים לזלזול באיש הנ"ל.
-----------

מקורות-

1 ראה עוד בעניין ' יונה, נבואה ותוכחה' הרב ריבלין אברהם.
2 אגרת תחיית המתים, באגרות הרמב"ם, הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' שעב.
3 אגרת תחיית המתים, באגרות הרמב"ם, הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' שעא
4 אגרת תחיית המתים, באגרות הרמב"ם, הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' שסז
5 פירוש המשניות, רמב"ם, אבות ה, י.
6 רמב"ם, מורה נבוכים, חלק שני, פרק כט.
7 הלכות מלכים יב, א
נבואה 686986
אתה מצטט פסקאות מאותו קובץ אליו קישרת.
גם לאותו עניין תראה שבאותו קובץ עצמו הרב ריבלין מצטט את הרמב''ם שמי שלא מאמין במופת הריהו כופר.
גם הפסקה על התנאים אותם התנה הקב''ה עם ברואיו, אם תעיין בה תגלה שאחד התנאים היה עם הדג שלא יזיק את יונה.

ובקשר לנבואות הנחמה, כבר כתב הרמב''ם מפורשות שהדברים עמוקים עד שאין אדם יודע מה ואיך יקרה עד שיקרה.
נבואה 686996
תגובתי נועדה לנסות ל'הסביר' את גישתו של י.ל ולהראות שהוא נסמך על השקפתו של הרמב''ם על מנת ליישב את אי הרציונליות הנגזרת מדת ישראל.

י.ל כופר היה בעקרונות האמונה היהודית בכל רמ''ח אבריו ואין בכך להביא למחשבה כי הרמב''ם והוא חולקים אותו פת ,אך עדיין לדעתי הפרשנות שלו על הרמב''ם מאירת עיניים ומחכימה .חשוב להבהיר ולהדגיש כי כפירתו הינה באמונה ולא במעשים והפסוק ''אנשי אמונה אבדו באים בכח מעשיהם'' יכול היה להדרש עליו לגבי באים בכח מעשיהם.
נבואה 687098
אני מצביע לך על הסתירות בין דברי הרמב"ם עצמו לבין מה שליבוביץ' טוען שהרמב"ם אמר.

במילים אחרות: הפרשנות שלו על הרמב"ם לא מאירת עיניים ולא מחכימה, אלא מסלפת ומעוורת ומוליכת שולל.
נבואה 687102
י.ל טוען שהרמב"ם "אמר"? מסופקני.מדובר בפרשנות כמו שכולם מפרשנים אותו.הרמב"ם מפורשן מיום הלך לעולמו.
נבואה 687122
איך מפרשנים ההיפך הגמור מדברים מפורשים שאדם אמר?

הרמב"ם: שכר ועונש הם עיקר אמונה. מי שלא מאמין בהם הוא כופר.
ליבוביץ: אני מפרש שהרמב"ם בעצם אמר שאלוהים לא מתגמל.

הרמב"ם: תפקידו של הנביא הוא להודיע את בני האדם דברים שיקרו.
ליבוביץ: אני מפרש שהתפישה לפיה תפקידו של הנביא הוא לחזות את העתיד היא וולגריזציה.

הרמב"ם: כל נביא שנבואה אחת שלו לא התקיימה הרי הוא נביא שקר. נביא אמת כל נבואותיו מתקיימות.
ליבוביץ: אני מפרש שנבואות של נביאי התנ"ך לא חייבות להתגשם.

נו באמת!
נבואה 687262
באמת! זאת פרשנות.
נבואה 687407
פרשנות יכולה לתמרן תוך סטיה סבירה בכיוון המקובל. פנית פרסה בניגוד לכל הפרשנויות המסורתיות והמקובלות, יוצאת מגדר פרשנות והופכת למחלוקת.
נבואה 687409
ולכן הוא נהפך למוקצה מחמת ...ועדיין כך הוא פרשן את הרמב''ם. שלא יהיה ספק - י.ל נכנס לפרדס ושתה מיץ לימונים עד דלא ידע ומכאן הפרשנות המחמיצה - תרתי משמע - שלא התקבלה חרף חוכמתו.וחבל שכך.
נבואה 687429
אם זה כל כך לא מסתדר, למה להתעקש שזו פרשנות?
נבואה 687436
פרשנות דתית בכלל ויהודית בפרט מטבעה היא רבת פנים ולא פחות מ70. גם לפרשנות מביתו של-י.ל יש מקום.
נבואה 687477
אמרו שיש 70 פנים לתורה, לא שכל משפט יכול להתפרש בשבעים אופנים.
ככה זה כשמתחילים לסרס ולסלף. כדי להצדיק את זה ממשיכים וממשיכים וממשיכים עד שלמעלה זה למטה וימינה זה שמאלה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים