בתשובה לדובי קננגיסר, 05/05/02 12:13
19 בנים ו 11 בנות ! 68593
נטיה לאלימות גוררת אם תרצה משחקי מחשב אלימים הגוררים בתורם אלימות (ועוד קצת נטיה לאלימות -על פי מחקר אחר, כמובן) היכן הביצה והתרנגולת?
19 בנים ו 11 בנות ! 68594
אבל המחקר לא בדק את הילדים לפני המשחק ואחריו. לכן לא ידוע אם המשחק גורר שינוי כלשהו.

המחקר בדק התאמה בין רמת האלימות של הילד, לשעות המשחק במשחק אלים.
19 בנים ו 11 בנות ! 68597
זהו שלא. תוצאות המחקר כה מעורפלות ואכן ביקשתי הבהרות:
תגובה 68579
נחכה לתגובה.
לא זה ולא זה 68600
המחקר בדק האם יש קשר בחשיפה למשחקי מחשב בעלי תכנים אלימים ובין נטיה לאלימות בקרב ילדים בגילאים הנחקרים.
זהו אינו מחקר פסיכולוגי ולפיכך לא היתה אפשרות לערוך ניסוי מדעי.
לא זה ולא זה 68614
מתוך תוצאות המחקר:
"...למרות שממוצע האגרסיביות בקרב המשחקים במשחקים אלימים גבוה מממוצע האגרסיביות בקרב אלה שאינם משחקים במשחקים אלימים".

אז קיים קשר או לא קיים? אני מתחיל להתבלבל.

אגב סתם כך לידע כללי, אשמח אם בנוסף לשני השאלות ששאלי בלינק הנ"ל, תפרטי קצת בדבר עלותו של מחקר שכזה ומי מממן אותו.
רק שלא תתבלבל 68617
נתגלה ממוצע אגרסיביות גבוה יותר בקרב הילדים שנחשפו למשחקי מחשב אלימים מאשר בקרב הילדים שלא נחשפו למשחקי מחשב אלימים, אך נחשפו למשחקי מחשב אחרים.
עם זאת, סטטיסטי המבחן המתקבל נמוך מכדי שנוכן לטעון לשוני ברמת האגרסיביות בין שתי הקבוצות.
למרות שגודלי המדגם שלנו קטנים מ-‏30, נוכל להניח שוויון בשונויות הקבוצות, ולהשתמש באומד לשונות הכללית באוכלוסייה כאומד חסר הטיה לשונות הכללית באוכלוסייה.

הבדלים בממוצע האגרסיביות לפי סוג המשחק:
Average aggression
11.1538462 Violent Games
10.6470588 Non-Violent Games
t=0.294.

המחקר ממומן מתקציבי מחקר והואיל ואינו דורש מבחנים מורכבים לאורך זמן, עלותו מסתכמת בכמה מאות שקלים בלבד.
תודה על ההבהרה 68622
האם מחקר שכזה המסתיים בתוצאה 'לא שיגרתית' יחסית, מהווה לעיתים בסיס למחקר ארוך מקיף ויקר יותר?
ודאי 68624
וברצות אלוהים גם מטאטא יורה.

באקדמיה, גם תוצאות שגרתיות הן עילה למחקר מקיף ויקר יותר.
רק שלא תתבלבל 68717
כל מחקר ממומן מתקציבי מחקר (כמו הקניות שלי במכולת שממומנות מתקציב המכולת שלי) אבל האם זה מכספי האוניברסיטה או שיש גורם ספיציפי שממן זאת?
רק שלא תתבלבל 68721
המחקר לא היה מחקר חיצוני מוזמן, אם זו כוונתך.
רק שלא תתבלבל 68728
כן זאת היתה כוונתי.
3.141592653589793238462643383279 69030
היה לי פעם מתרגל בפיסיקה שפסל לאחד הסטודנטים שאלה בתרגיל משום שהוא (הסטודנט) ערך את כל החישובים שלו (וכן את התוצאה הסופית) בדיוק של שמונה ספרות אחרי הנקודה (הנתונים בשאלה היו, כמדומני, בדיוק של שתי ספרות משמעותיות).
מה שנכון בפיסיקה, נכון על-אחת-כמה-וכמה במדעים "פחות מדויקים".
במחקר שבו גודל המדגם הוא 30, צריך להיות ברור לכל אדם בעל אינטואיציה מדעית, שאין שום משמעות לנתונים כלשהם ברמת דיוק של יותר משלוש (טוב, ארבע) ספרות.
הנתונים כפי שהובאו לעיל, מאשרים, לצערי, את הדעה הקדומה שיש לי על טיבם של מספרים המופיעים בתוצאות מחקרים במדעי החברה.
3.141592653589793238462643383279 69034
אני לא יודעת פיזיקה. מעולם לא ידעתי. למעשה, זה הציון הכי נמוך שקיבלתי אי פעם בבית הספר.
הקידוד שנערך היה סטטיסטי. הואיל ובו דווקא הצלחתי, אני מניחה שיש הבדל בינו לבין תרגיל בפיזיקה.
בכל אופן, לפני פרסום המאמר שאלתי את אחד העורכים הנכבדים האם יש צורך במספרים וטבלאות והתשובה שקיבלתי היתה שעל פי רוב קוראי האייל אינם מתעניינים במספרים.
אם תבקש יפה, אני מוכנה להעלות קצת מספרים וטבלאות.
3.141592653589793238462643383279 69043
ראשית תודה על התגובה המהירה - והרשי לי להצטרף למחמאות שהורעפו עלייך על הרצינות והחריצות שבהן את עונה כאן לכל המגיבים והמשיבים למיניהם.

לעצם העניין - חוששני שהחמצת את הנקודה שלי. אין צורך לדעת פיסיקה. צריך רק להבין קצת במספרים.
נניח שהייתי עורך סקר בקרב שלושה אנשים, ושואל אותם:"האם את/ה זכר או נקבה?" נסתכל על שתי אפשרויות להציג את התוצאה שקיבלתי:
1. זכר: 33% ; נקבה: 67%
2. זכר: 33.333333% ; נקבה: 66.666667%
איזו מהאפשרויות עדיפה?
ובכן, טענתי היא שהראשונה עדיפה, ובהרבה. הוספת ספרות אחרי הנקודה אינה מוסיפה כל אינפורמציה במקרה זה, אלא רק מגדילה את כמות ה"רעש" שהמתבונן צריך לסנן.
[בנתונים שאת מציגה המספרים הגלמיים מעט יותר גדולים, וחוסר-העניין בספרות הרבות שאחרי הנקודה פחות בולט לעין - ובכל זאת, הן אינן אלא "רעש" - אין בהן שום אינפורמציה משמעותית. העובדה שגם הנתונים הגלמיים שלך אינם יכולים, מעצם טיבם, להיות מדוייקים ממש, רק מחזקת את הנקודה. (בדיוק של כמה ספרות אחרי הנקודה העשרונית את מסוגלת למדוד את רמת האגרסיביות של ילד בודד?)]
בנוסף, אני טוען (ברוב יהירות), שמי שאינו מסכים אינטואיטיבית עם טענתי הנ"ל, מוטב לו שלא יתעסק במספרים כלל (בהקשר מדעי. מותר לו לחשב עודף במכולת).

לא הבעתי כל טרוניה לגבי העדרם של מספרים מהמאמר (ולא ברור לי מדוע נדמה היה לך שעשיתי זאת - אני התלוננתי דווקא על *עודף* ספרות).
נכון 69046
הדבר הזה נותן איזה טעם של מישהו החושש ממתימטיקה, המפגין כחיפוי על וואקום זה של היעדר אינטואיציות מתימטיות/מרחביות, מאין "פוזה" מדעית, באופן שהינו לעיתים נושא לאנקדטות מבדחות. הבעייה נעוצה הן בהתדרדרות הוראת המטימטיקה בארץ בשנים האחרונות, וכנראה, גם ברמת ההוראה של מתימטיקה ומתודולוגיה בחוגים של מדעי החברה שאינם פסיכולוגיה או כלכלה.

ברור שכאן תופס חוק מניעת העודפות redundancy - גם כהמלצה קיומית:
אם תסרבל/י ללא כצורך, "תשיג/י" מטרה הפוכה לאמביציה שלך - דהיינו מאמציך יראו כפסידו-מדעיים, כולל החלק האינפורמטיבי והתקף שבמחקרך.
הוראת המתמטיקה ?! 69069
דבר אחד הוא להזכיר את המחקר שנערך ברשלנות ודבר שני הוא להתחיל לדיין את השכל לגבי הוראת מתמטיקה! זו סתם ירידה ניבזית על הכותבת , הבחורה כתבה מאמר והשקיעה בו המון מחשבה. אולי כפתה את דעתה האישית יותר מידי אבל זאת לא סיבה להפוך אותה לילדה מפגרת, סתם כדי להעצים את האגו שלך על חשבונה (פלא שלא הזקרת את הספר שלך).
3.141592653589793238462643383279 69039
ולאחר קריאה נוספת של הודעתך. בדיון שנערך בעקבות התוצאות, צוינו הנתונים עם ספרה אחת אחרי הנקודה.
3.141592653589793238462643383279 69044
את תגובתי הקודמת שלחתי, לצערי, לפני שראיתי את תגובתך זו. הרבה מדברי ההסבר והתוכחה שלי היו, בדיעבד, מיותרים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים