בתשובה לאמיר, 27/04/02 12:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המשפט האחרון שלך אינו מוצלח במיוחד. למיטב שיפוטי, כל המהות של מרץ היא דאגה לטובת הכלל, כפי הבנתה, כאשר, בניגוד להרבה מפלגות אחרות היא דווקא מנסה לקחת יותר מן הציבור שלה כדי לתת לאלו המתנגדים לה. אגב, אני כבר לא שם, בגלל עמדתה המדינית-ביטחונית. כוונתך היתה שאם הציונים היו מיעוט בפרלמנט, לא היתה קמה מקירבם מפלגה כדוגמת מרץ. ובכן, גם בזאת אני לא בטוח, לאור הנטיות הקוסמופוליטיות של אישים ממוצא יהודי, לאורך ההסטוריה האירופית והאמריקנית, כאשר עיקר דאגתם היתה לא פעם נתונה יותר לעם אשר בקירבו ישבו הם, מאשר לבני מוצאם. כאלה אנחנו. התגמול על שירותם היה לא פעם שנאה, רדיפות ואף רצח, ורק לעיתים רחוקות הכרת תודה נמשכת וכניסה לפנתיאון הלאומי המקומי. זהו גם גורלה של מרצ, שכה שנואה לעיתים על אלו שאת ענינייהם היא מקדמת, שאהדתם נתונה, בד''כ, לאלו המתעמרים בהם, פעם אחר פעם ולאלו המקבעים את מצוקתם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כזו. מרצ תמכה בהתלהבותר בה בהסכם אוסלו, שהעביר אוכלוסיה בת 2.5 מליון איש לידיים של טרוריסטים בעלי שם בינלאומי. מפלגת השמאל היחידה שהתנגדה הייתה חד"ש, ונשאלת השאלה עד כמה מפלגת לאומנים ערבית יכולה להקרא שמאל. מרצ מעולם לא נסתה לעזור לחרדים. להפך - היא דרשה לגייס אותם (כמו גם פצפיסטים חילונים), להרעיב אותם, ולהתערב בחינוך האוטונומי שלהם. גם ערביי ישראל לא ממש ידעו נחת מהם. חלקים גדולים מהציבור הזה שנאו את מפ"ם שנים, וחלקים גדולים ממנו בכלל מצביעים לש"ס. בכל מקרה, אני לא חושב שזה המקום לעשות עליהום על מרצ, אבל הגישה הכללית של מרצ היא דאגה למדינת ישראל (א), ולמעמד הבינוני (ב). לפיכך, אני חושב, תמצא שההצעות הכלכליות שלהם הן בהתאם, כמו גם הגישה הבטחונית. רוב ההפגנות של מרצ בעד השלום הן דוגמאת "הכיבוש הורג את כולנו". בכל מקרה, אם הציונים - קרי, לאומיות יהודית חילונית - הייתה מיעוט בפרלמנט זר - ערבי, חרדי, בריטי וכו' - אזי הם היו מקדמים את ענייניהם גם כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חד''ש אינה מפלגת לאומנים ערבית. בל''ד היא כזו (פאן-ערבית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שחוץ מח''כ גוז'נסקי, הנוף הסיעתי של חד''ש הוא לאומנות פאן-ערבית. הרחוב היהודי שמצביע לחד''ש אולי מצביע מסיבות קומוניסטיות לתמר גוז'נסקי, אבל הוא מכניס - במודע - לאומנים לכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) מבלי להכנס לעבי הקורה, המחשבה של מרצ ברצונה בהעברת השלטון לפלשתינים היתה שגם שלטון עצמי מושחת יהיה טוב, בטווח הרחוק משלטון כובש. לא היה שם שום זדון או הזנחה, אלא הכרה בכך שהפלשתינים (לפחות באותה תקופה) לא יאפשרו לשלוט לאף שלטון אחר מלבד זה של ערפאת, כל עוד זה ירצה בשלטון (זה בגלל שהם מטומטמים, כיום אולי קצת פחות). 2) בעניין התמיכה בקידום מתנגדיה כוונתי היתה לכלל אוכלוסיית המצוקה בישראל ולאו דווקא לחרדים (ששמו להם למטרה להחריב את הדמוקרטיה, הפלורליזם ובעצם את כל התרבות הישראלית). אני מדבר דווקא על ציבור מצביעי ש"ס, הליכוד ועוד. למיטב זכרוני מרצ גם היטיבה מאוד עם האוכלוסיה הערבית הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) זו הגישה החד"שניקית - תמיכה בהסכם אוסלו תוך כדי סתימת האף. מרצ הייתה תומכת נלהבת, לא רק תומכת אלקטורלית. 2) קודם כל, גם ש"ס פעלה בכנסת לטובת מגזרים שונים, כולל המגזר הערבי. היו לה התנגדויות לחוקים כמו חוק הדיור הציבורי, לצד תמיכה בחוקים חברתיים אחרים. זה לא משנה את העובדה שמחוייבותם הראשונית היא לציבור התורה (ולעדות המזרח), ומחוייבותה של מרצ היא לחלום הלאומי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |