בתשובה לרון בן-יעקב, 09/11/16 18:02
עם הפנים למחר 686244
מהידע המועט שלי בתחום התרשמתי להיפך.
עם הפנים למחר 686251
אנא האר עינינו ליתרונות של כלכלת הטיפטוף מלמעלה וקיצוצי מס נרחבים שהיו, או לא, בתקופתו.
עם הפנים למחר 686364
מאד קשה לתת ציונים לנשיאים בענייני כלכלה משום ש:
1. נשיא הוא לא מלך, הוא כפוף לבית המשפט ולסנט. נשיא עם פרלמנט לאומתי, וכל הנשיאים האחרונים (מלבד קרטר וטראמפ) היו כאלה, יתקשה להעביר את כל ההחלטות הכלכליות שהוא רוצה, וכל הנשיאים יורשים את בתי המשפט מקודמיהם.
2. גם אילו נשיא היה מלך, האזרחים הם עדיין אנושיים. כלכלה של מדינה מסויימת יכולה לצמוח אם אחד מתושביה ממציא המצאה מדהימה או יכולה להתפרק אם איזה כמה שודדים מצליחים יותר מהרגיל (ובאופן פחות קיצוני, אזרחים שלא מרוצים יכולים להרוס את הכלכלה גם בלי כוונה, רק על ידי המנעות מקניית מוצרים מסויימים)
3. גם אם הוא היה מלך שמנהיג רובוטים, הוא עדיין היה תלוי בנשיאים הקודמות. פעולות מסויימות יכולות להשפיע כלכלית (לרעה או לטובה) עשורים אחרי שהתקבלו.
4. גם אם היה מלך שמנהיג רובוטים עם מכונת זמן, הוא עדיין תלוי בהתנהגותן של המדינות השכנות.
5. אין מדד אחד שנקרא "כלכלה", יש הרבה מדדים שונים שלא תמיד תואמים זה לזה. בהתחשב בזה ובחוסר האובייקטיביות האינהרנטית, ברור שתמיד יהיה מי שיטען שנשיא מסויים הוא ענק או גנד כלכלי...

בהנתן ההסתייגות מלמעלה, אלה המדדים העיקריים (לדעתי):
1. הגידול בתוצר הלאומי (פר נפש) לפי הסדר: רוזוולט, קנדי, קלינטון, רייגן, קרטר, ניקסון, אייזנהאור, בוש האב, בוש הבן, אובאמה, טרומן והובר.
2. אחוז אבטלה ממוצע לפי הסדר: ג'ונסון, טרומן, אייזנהאור, ניקסון, קלינטון, בוש הבן, קנדי, בוש האב, קרטר, רייגן, אובאמה ופורד.
3. השינוי בחוב הלאומי כאחוז מהתוצר לפי הסדר: ניקדון, קלינטון, פורד, קרטר, בוש האב, אובאמה, בוש הבן, רייגן.
מדדים אפשריים נוספים (הגעתי למגבלת מספר הקישורים): עוני, עודף תקציבי, אינפלציה, גרעון מסחרי, חוב בתי משק ממוצע...

אני לא חושב שרייגן נמצא במקום טוב ברוב (אם לא כל) הפרמטרים (אם כי, כאמור, זה לא אומר כלום מהסיבות שהוסברו למעלה)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים