בתשובה לאריק, 13/11/16 23:49
שני יהודים בשכונת הנובל 686630
בגדול אני מסכים עם הניתוח שלך, אבל אני חושב שזה קצת מוגזם לטעון ש"בשנות השבעים והלאה כבר לא היה רוק שמח. נעלמה הסוגה ואיננה". הרבה זמרים ולהקות המשיכו ליצור שירי רוק (או בוא נקרא לזה "שירי לא פופ") עם מילים ומוזיקה "פיל גוד" גם בשנות השבעים וגם יותר מאוחר. ללנון עצמו היה את Whatever Gets You Thru The Night, למשל. עוד כמה שירים שעולים לי לראש, ככה בשלוף: crazy little thing called love של קווין, You May Be Right של בילי ג'ואל, The Long Run של האיגלז, ו- What's Your Name של לינרד סקינר הי"ד. עם קצת מאמץ אפשר אפילו להכניס את Rock and Roll של לד זפלין.
שני יהודים בשכונת הנובל 686649
ואולי גם עוד שירים של רוק דרומי מבית מדרשם של האלמן ברדרס והבאנד, sweet home Alabama גם של לינארד, ו - הימור פרוע - גרייטפול דד?
גם האופניים של קווין בכיוון.
שני יהודים בשכונת הנובל 686658
בקטגוריית הלא רוק נראה שמדנס עשתה הכי שמח.
שני יהודים בשכונת הנובל 686665
נכון. אחרי שאמרת מייד חשבתי על פליטווד מק Don't stop וקווין We are the Champions. ובמחשבה שניה מצאתי אפילו עוד יותר אפביט - ELO Shine A Little Love

אם כך במחצית הראשונה של שנות ה 70' היה עדיין לא מעט רוק שמח אבל הגל הקודר, הכואב והמורבידי כבר הלך והתגבר. במחצית השניה של שנות ה 70' הכאב כבר די השתלט על הז'אנר: הפאנק, הפרוג, הגלאם וההבי מאטל- כולם כבר שרו על כאב.
משנות השמונים והלאה אני חושב שיהיה הרבה יותר קשה למצוא רוק שמח‏1, ואז באמת מקרטני עבר לפופ ונשאר שם.

___________

1 אני מאתגר אותך- בשנות השמונים עוד מצאתי כמה: אחד אופטימי, שתמיד אהבתי, וגם שני ואיך שכחתי את וואם! וגם זה נחשב לדעתי. אבל כל שאר הלחנים האפביט שמצאתי משנות השמונים היו עם מלים של מבוכה וכשלון או למרבה הפתעתי מחאה.
משנות התשעים פשוט אין לי כלום.
שני יהודים בשכונת הנובל 686678
מבציר שנות השמונים פספסנו שנינו את Twisting by the pool של דייר סטרייטס. קלאסי.

רוצה שנות התשעים? קבל את It ain't over till it's over של לני קרביץ ואת Bad love של קלפטון. והנה ממש מהשבוע האחרון: I Can't Stop Thinking About You מהאלבום הטרי-טרי של סטינג.

אבל אין מה להגיד, המגמה שהצבעת עליה נכונה. הרוק של שנות התשעים הוא הרבה יותר קדורני ומתייסר מהרוק של העשורים הקודמים. אחרי שנות התשעים כבר היה הרבה פחות רוק. מישהו ששנינו מכירים כתב על זה פעם מאמר שלם.

(ולמה הזכרת את וואם, סינדי לאופר ואת א-הא? חשבתי שאנחנו משחקים ב"מצא שיר 'פיל גוד' לא-פופי של זמר / להקת רוק".)
שני יהודים בשכונת הנובל 686681
וואלה. סחתיין על סטינג, אבל לני קרביץ הוא אנכרוניזם.

(וואם והשאר כי זה הכי טוב שמצאתי, אבל עכשיו יש לי יותר טוב, ואפילו הם הפכו מלנכוליים בשנות ה 90 עם אלבום החתונה)
שני יהודים בשכונת הנובל 686685
אם הולכים על פופ מיינסטרימי אז יש מלא, לא? "פיל גוד" זה כמעט ההגדרה של פופ. אני זורק כמה שמות: ג'סטין ביבר, בקסטריט בויז, ברונו מרס, בריטני ספירס, מריה קארי, כריסטינה אגילרה ...
שני יהודים בשכונת הנובל 686688
איכשהו דוראן דוראן מעולם לא נתפסו אצלי כפופ מיינסטרימי. אולי טעיתי, אחרי הכל התסרוקות היו צריכות להיות רמז מספיק חזק.
שני יהודים בשכונת הנובל 686692
אם כבר דייר סטרייטס, יש להזכיר את Walk of Life, וכבונוס לדעתי חלק מהצילומים בקליפ הם מההופעות בישראל, החזרה ליד הטרשים עשויה בקלות להיות בריכת הסולטן.
שני יהודים בשכונת הנובל 686694
לגמרי בריכת הסולטן! רואים גם את החומות של העיר העתיקה. איזה צחוקים.
גיטריסט יהודי בירושלים 686698
סולטני הסווינג או לא, הה?!
גיטריסט יהודי בירושלים 686701
הם משלו גם בוואקמן .
הרבה מחברי ששרופים על הלהקה הזאת לא זכרו את השיר הזה.
גיטריסט יהודי בירושלים 686702
איך אפשר לא לזכור, הוא חלק מהאלבום הנפלא Making movies. מעריצים שרופים שומעים אלבומים, לא שירים נפרדים (בטח כאלה שגדלו בשבעים-שמונים).
דווקא מעניין לציין כמה Twisting by the pool הוא לא אופייני לסגנון של הלהקה, ואכן הוא יצא כתקליטון/בי-סייד של Two young lovers והוא כחלק מאלבום. השני דוקא נכנס לרפרטואר ההופעות, אבל הראשון לא, אולי בגלל זה.
עם כל הכיף שבו, מי שזה השיר הראשון ששמע של דייר סטרייטס - פלוס הקליפ הכרל כך אייטיזי - קשה יהיה לו להבין מה גדולתה של הלהקה מול עשרות להקות אייטיז מקפצות גם הן.
גיטריסט יהודי בירושלים 686705
הלהקה היחידה שמצליחה להחזיר אותי אחורה מבלי לפצוע. ומארק מזדקן לו בשלווה ולא מוכן לוותר.
שני יהודים בשכונת הנובל 686700
סטינג אגב, מיותר להזכיר, התחיל עם פוליס, והסגנון שלהם כולו ייצר שירי פיל גוד ברצף, לא? כל דבר שאת עושה זה קסם, אל תעמדי כל כך קרוב וכן הלאה. קשה לומר שאצלו זאת חריגה מהנורמה.
שני יהודים בשכונת הנובל 686703
כן, בהחלט, לפוליס היו המון שירי פיל גוד (אבל לא רק; ע"ע every breath, synchronicity). מעניין שסטינג חוזר לסגנון הרוק הבסיסי הזה. או שמא הוא כבר חזר לפני כמה שנים ואני לא מעודכן?
שני יהודים בשכונת הנובל 686715
אל תשאל אותי, אני הפסקתי לעקוב אחריו לפני עשרים שנה בערך.
שני זקנים ושפם אחד 686732
רק לראות את שלישית ZZ עושה את התנועה ככה עם היד מעלה חיוך מאוזן לאוזן. שירים (וקליפים קצת dated) כמו Gimme All Your Lovin' ואחרים, שלא לשכוח כמובן את Legs.
שני יהודים בשכונת הנובל 686695
__________
ואם כבר אייטיז - אין כמו שמחה וששון אוסטרלית שם למטה. השיר הזה, בטח יחד עם הקליפ המטורלל‏1 והעולץ הזה, הוא מהמשמחים ביותר בכל עשור שהוא.

1 וואו, לפי הקליפ הזה החומרים הטובים לא נגמרו בסבנטיז.
שני יהודים בשכונת הנובל 686721
תמיד מתחבר לי עם שיר כייפי אחר על מסע מטורלל: https://www.youtube.com/watch?v=fUNTk5xsxk4
שני יהודים בשכונת הנובל 686722
אוי אברוך, הקליפ הזה לא שרד היטב - נראה די נורא היום.
שני יהודים בשכונת הנובל 686667
בילי ג'ואל התחיל דווקא כמין נביא זעם של האורבניות המנוכרת של שנות השבעים, וקיבל המון הערכה על זה. My Life הוא שיר שתפס תקופה בצורה נוקבת. אני חושבת שמעיין יצירתו לא הידלדל אבל הזעם פחת, ולכן ירד לשירים שמחים, ובסוף לגוספל שחיסל אותו סופית כאמן שיש לו מה לומר.

(ודווקא River of Dreams מאוד אהוב עלי, וגם For the longest time, אבל אני כאמור לא מחסידי התפיסה "לא זעם לא קונה").
שני יהודים בשכונת הנובל 686679
אפרופו בילי ג'ואל: אני נמצא השנה בבוסטון, ואחת המשימות שהצבתי לעצמי לשנה הזו היא לראות הופעות של כמה מוזיקאים שפספסתי אותם כשהיתה לי הזדמנות. התבאסתי לגלות שלסטיווי וונדר ולפול מקרטני אין אף הופעה באופק, ושכל ההופעות המתוכננות כרגע של פול סיימון הן באירופה (אותו דווקא ראיתי פעם בהופעה, עם גרפונקל, אבל אני צריך תיקון לחווייה המאכזבת ההיא). אז למה לא בילי ג'ואל? הוא לא מהקליבר שלהם, לטעמי, אבל עדיין אחלה, ואני יודע שהוא מופיע די בקביעות בניו יורק, לשם כבר נסעתי פעמיים בחודש האחרון רק בשביל הופעה. מה שלא ידעתי זה שרוב ההופעות שלו בניו יורק הן סולד אאוט חודשים מראש, ושב-stubhub, כרטיס למקום לא-משהו עולה באיזור 500 דולר, וכרטיס למקום טוב יכול להגיע ליותר מאלף. בינתיים אני מתאפק.

(אני חוסך מהקהל את ה-wish list הג'אזי שלי.)
שני יהודים בשכונת הנובל 686687
500-1000 דולר זה המון. כמה עולה (או היה יכול לעלות) כרטיס למקרטני אם כך?
שני יהודים בשכונת הנובל 686689
אני ראיתי את מקרטני בבוסטון לפני שנים ספורות, נדמה לי שבסביבות 100-150 דולר אפשר היה למצוא מקומות, גם אם לא בשורות הראשונות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים