בתשובה לעומר, 17/11/16 22:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פול סיימון (Homeward Bound), סטינג (אנגלי בניו יורק), לו ריד (ברלין)... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומה מגיע אחרי שלושת הנקודות האלה? אני יכול לחשוב על *אולי* עוד 2-3 דוגמאות (אני לא בטוח מה אפשר להחשיב כדוגמא. למשל, את קשמיר של לד-זפלין אפשר?). כמובן, ייתכן וסביר שמדובר בבעית אחזור מהזיכרון אצלי, או בורות מוזיקלית מצידי, אבל אם באמת בכל סצינות הרוק-פופ-היפהופ וכו' של 50 השנים האחרונות ברחבי העולם אפשר למצוא רק דוגמאות בודדות - אז זו כנראה לא תופעה מקומית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא כדי לטעון שאתה לא צודק, סתם כדי לאסוף טריוויה) פרנק זאפה נהנה בצרפת (המילים; מי שתמלל את זה לא דייק בשתי מילים חשובות, לפי דף המילים באלבום, ומה ששומעים מהזמר, במקום penis ו-dick צ"ל peter. כן, יוצא שם peter green, גיחי גיחי.) נכון שאת סוג ההנאה הזה מחו"ל אף מוזיקאי ישראלי לא היה מעלה על דעתו לתמלל לפני השנים האחרונות, וגם עכשיו נדמה לי שזה נדיר, אם כי מה אני יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפריקה של טוטו! למרות שאני לא מצליח לפענח את השיר, והאם זו חוויה מאפריקה או שכמו אצל כהנא ואקרלינג אפריקה היא מטאפורה סתומה (לי). מה שכן, אם זו מטאפורה היא מפותחת היטב, עם השורה על הקילימנג'רו בסרנגטי (בטח אחת השורות הכי ארוכות בתולדות, והם דווקא הצליחו לא רע לדחוס אותה למנגינה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהעולם הקלאסי יש את סימפונית העולם החדש של דבוז'אק, הארולד באיטליה של ברליוז, או ההיברידיים והסימפוניה הסקוטית של מנדלסון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנות השמונים רוברט ואייט שר שירים על כל מיני מקומות בעולם, אבל לא שייך לעניננו, אלו היו שירים על מקומות שנעשות בהן עוולות פוליטיות שונות (בעיקר על-ידי ארה"ב, רק פעם אחת על-ידינו). אבל כן לענייננו, השיר האחרון שהוא שר בו ב"סופט מאשין" לפני התאונה, ירח ביוני המסעיר. המילים הם קצת זרם תודעה, ובאיזה שלב באמצע הוא שר קצת על זה שכיף במדינת ניו יורק, אבל הוא מתגעגע הביתה לאנגליה. נעמי שמר ממש. אגב, הקטע נהיה הכי מסעיר בערך באמצע, אחרי שהוא מפסיק לשיר (לפחות מילים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
She just can't undertsand that for me everything's just beginning
Until I get more homesick So before this feeling dies, remember how distance tells us lies. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלפא בלונדי, ברוך הבא ירושלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות שני הראשונים ברשימה הם שירי זרות/ניכור/געגוע הביתה לא פחות מהשירים הישראליים שהוזכרו בכתבה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |