בתשובה לגילית, 06/05/02 0:08
שאלונת 68711
אם ניקח לדוגמא את האינטרנט אז השליטה של ההורים על מה שהילדים עושים שם היא שואפס.

כל תוכנות הגנה לא שוות, במיוחד כשלכל ילד יש מחשב משלו וכל ילד מגיל עשר ומעלה מומחה יותר מההורה איך לטפל במחשב. רק הסברה שוטפת עם דגמאות מהחיים, בשיתוף על פעילות הסברתית ואקטיבית בבית הספר (גם שם הם מחוברים קבוע לאינטרנט), פרויקטים שבהם הילדים לומדים מה הסכנות והתוצאות וכו'. אותו הדבר גם עם טלויזיה. אפשר להקטין את מספר הערוצים שמתחברים אליהם למינימום, אבל הפעילות הכי יעילה היא הסברה ולא כפיה, במיוחד בגילאים שיכולים בכלל להיות מושפעים מאלימות, שאז הם גם פתוחים לשמוע דעות.

הורה כופה מסתכן בזה שהוא יסגור לעצמו דלת עתידית של התקשרות עם הילד. כמובן שאני לא שולל כפיה והגבלה, אבל תמיד ישנם חברים עם משחקים אחרים.
שאלונת 68731
כאמור, אי אפשר לחסום טוטאלית. אבל אפשר למעיט שימוש, ולהבהיר שזה אלים מדי, זה לא בסדר.
נכון, אינטרנט זו בעייה. אבל אם הבהרת שאתה נגד זה שילדך יצפה בסרט מסויים, גם אם הוא יוריד אותו מהאינטרנט הוא יצפה בו בתחושת אשם. אגב, ילדים הם הרבה פחות שטניים ממה שהם מתוארים ב"אייל", והם לא תמיד רצים לעשות הפוך ממה שאומרים להם. האם אתה שולל מצב שילד יגיד "אני לא רואה את זה, אמא שלי לא מרשה"?
יש גם הרבה הרבה ילדים שמפחדים בסרטים אלימים. בעיקר היותר צעירים. על אלו אפשר להקל את עול הלחץ החברתי- אמא לא מרשה.
שאלונת 68766
כשהייתי קטן, לאח שלי הייתה קלטת וידאו עם הסרטון המלא של "מותחן" של מייקל ג'קסון. אמנם קצת דבילי, אבל בשביל ילד בן 5-6, זה היה מפחיד לראות אותו הופך לזאב, ואת הגופות תוקפות אותם. בכל מקרה - פחדתי מהסרט הזה פחד מוות, ובכל זאת, נמשכתי אליו. כל פעם שאח שלי שם את הסרט, הייתי הולך לסלון לראות, ומידי פעם אפילו הייתי שם אותו בעצמי.
סתם, אנקדוטה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים