בתשובה לאריק, 30/11/16 0:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השמאל לא היה זוכה בבחירות 96' גם ללא הרצח.חד משמעית. אני זוכר עד היום את פרסומות הענק בגודל עמוד כפול בעיתונות - נדמה לי ידיעות אחרונות - של העצרת שבו רבין נרצח,היה לזה טעם מאוד רע שרבין הולך לפסטיבלי שלום כאשר הייתה תחושה של תבוסתנות.ולא רק טעם רע אלא בעיקר צליל צורם של מוזיקה שלא הייתה חופפת לאווירה הכללית.(תנו לשמש לעלות -כאשר השמש שקעה) ואני כותב זאת בתור אחד שהצביע לרבין ב92'. מדיניות החוץ לא השתבשה בגלל הרצח שכן פרס בתור ראש ממשלה עם גיבוי מסיבי של קלינטון ויתר מנהיגי העולם יכל היה לבצע מהליכים שרבין לא היה מבצע. רבין נבחר - מעבר לסיבות אחרות 1 גם בשל העובדה שהוא נצח את פרס בפריימריס וזה השרה תחושה שהאגף הימני ניצח את האגף השמאלי. מרגע שהוא בחר באוסלו הציבור התנער ממנו באופן בולט 2.רבין לא היה מנצח ב96' ובמובן הזה ביבי צדק גם בתיאוריה שהרצח הקשה על נצחונו שהיה אמור להיות קל ביותר (ראה מקרה ברק מול שרון) 1 לשבור להם את הרגלים;אוזלת ידה הבטחונית של הליכוד בראשות שמיר;אני אנווט,אני אקבע;רמטכ"ל,קול בס וסמכותי וכו' 2 זה התחיל כמדומני בכשלון של ניסיון החילוץ של החייל וקסמן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפני זמן לא רב שמעתי מהפרשן חנן קריסטל (שמאד קשה להאשימו בימניות) מחזק את טענתך באומרו שרבין היה מפסיד לנתניהו בבחירות לולא הרצח. ואתמול שמעתי את יועצו של רבין (שהוציא לאחרונה ספר על נושא זה) שהתראיין ברדיו ואמר שרבין שלל באופן פסקני מדינה פלשתינית, בשום פנים לא היה מוותר על בקעת הירדן ונקודות אחיזה ביטחוניות בגב ההר, והסכים ברעדה להסכמי אוסלו רק בגלל שהניח (הנחה שהתבררה אחר כך כלא נכונה) שנוכל להיכנס ולחזור לשטחים הפלשתינים בכל עת עם תהיה אלימות ונידרש לכך. מי שבאמת חושב שהיה יכול להשיג שלום עם עראפת לו המשיך להנהיג אותנו הוא מאד תמים או כזבן שאינו מודה במה שלבו יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> נצח את פרס בפריימריס וזה השרה תחושה שהאגף הימני ניצח את האגף השמאלי. ככל שאני זוכר, בסוף שנות השמונים נחשב פרס לבטחוניסט ולנצי מבין השניים. רק בשנות ה 90' הוא הפך להיות החזון איש. >> השמאל לא היה זוכה בבחירות 96' גם ללא הרצח.חד משמעית. אני מזכיר לך 1. שהבחירות היו אמורות להערך באוקטובר. לרבין היתה1 עוד כמעט שנה בתפקיד. 2. שמפלגת העבודה זכתה ב 34 מנדטים והיתה1 המפלגה הגדולה ביותר אבל הבחירות לראשות הממשלה היו אישיות והוכרעו1 על שברי אחוז. אתה חושב שלרבין היו מצביעים פחות מאשר לפרס? 3. שפרס החליט לחסל את יחיא עייש וקיבל1 את גל הפיגועים על הראש לקראת הבחירות, שהטה בסוף את ההצבעה נגדו. 4. שקשה מאוד לעשות תחזיות, במיוחד1 בקשר לעבר שלא קרה. >> מדיניות החוץ לא השתבשה בגלל הרצח שכן פרס בתור ראש ממשלה עם גיבוי מסיבי של קלינטון ויתר מנהיגי העולם יכל היה לבצע מהליכים שרבין לא היה מבצע. אולי כן. היה ערך לשיתוף הפעולה בין רבין לפרס כפי שמתאר אורי סביר הוא חושב שאלמלא הרצח היו השניים ממשיכים עד להשגת שלום אזורי. תראה, זה שאתה לא חושב ככה, זכותך. עובדה שהרוצח חשב ככה, אחרת מדוע רצח? __________ 1 חד משמעית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף שנות השמונים? עוד לפני האינתיפאדה הוא היה זה שדחף להביא את הסכמי לונדון. בסוף שנות ה־70 הוא אכן היה הניצי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אולי התבלבלתי עם הקדנציה הראשונה של רבין כראש ממשלה, שאז פרס היה שר הבטחון. בממשלת שמיר אכן רבין היה שר הבטחון (''לשבור להם את העצמות'') ופרס שר החוץ שחתר להסכם לונדון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראייה היסטורית ייתכן והסכם לונדון יכול היה לתת פתרון הרבה יותר טוב ויציב מאשר הסכמי אוסלו, וטירפודו היה שגיאה אסטרטגית עצומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכם לונדון לא היה נותן שום דבר פרט לסיבוך המצב. ירדן לא אמורה היתה להיות שושבין של ישראל להסדר עם הפלשתינים. ירדן הייתה בורחת לבסוף מהשטחים ומשאירה אותנו עם בלגן והצורך לכבוש מחדש את השטחים. היה חוזר הסיפור הרע של המנדט הבריטי שמנע הקמת מדינה יהודית בין 1917 ל- 1948 (כי המנדט מינה את עצמו את עצמו לשושבין של הפלשתינים). שום טובה לא יכולה היתה לצמוח לישראל מכך שמתווכים זרים יטפלו באינטרסים שלה. רק יותר ויותר מלחמות. הפתרונות מול הפלשתינים הם רק במשא ומתן ישיר מולם. יש לנו הצעות עבורם בטווח בין אוטונומיה למדינת חסות, בגבולות שהם תיקון גבולות 1948 כדי לתת מענה לצרכי הבטחון שלנו ואי חלוקת ירושליים וסביבתה. אם הם ירצו הם יקבלו זאת אם הם לא ירצו הם לא יקבלו כלום והמצב ישאר כפי שהוא היום. מאחר והם סירבו והתחילו בטירור תיקוני הגבול של ישראל יהיו הרבה יותר עמוקים ממה שהם יכלו לקבל בשיחות מדריד. המשך ההתיישבות של ישראל ביהודה ושומרון אינם תהליך עקיף: לא יוחזרו מאות אלפי מתנחלים לשטח ישראל. שיחות מדריד היו יכולות להוביל לפתרון שהזכרתי למעלה. הפלשתינים לא הסכימו ועירבו את אש"ף לכן לא קיבלו כלום עד היום (ויקבלו פחות ממה שאפשר היה להציע להם אז). הרווח היחיד של הסכמי אוסלו הוא שנוצרה מציאות דה פקטו של אוטונומיה פלשתינית (שהתפצלה לשתי אוטונומיות לאחר ההתנתקות שנת 2005). איננו מטפלים בשליטה העצמית היום יומית של הפלשתינים - כי אין לנו מה להרוויח מזה. האופציה של הפלשתינים היא להסדיר את האוטונומיה וקצת לשדרג אותה או שישארו באותו מצב לזמן בלתי מוגבל. המשך המצב ללא הסדר הוא לרעת הפלשתינים שכן מצבם הכלכלי והדמוגרפי הולך ורע אבל זו הבחירה שלהם. תחת שלטון טראמפ לא יופעל לחץ על ישראל ויאמר להם שהם צריכים לבוא לשיחות ישירות איתנו. טראמפ רמז שהוא יציע את חתנו קושנר בתור מתווך לשיחות עם הפלשתינים (מאחר וקושנר הוא יהודי אורתודוקסי הפלשתינים לא יכולים לצפות ממנו להרבה). כפי שזה נראה לי הפלשתינאים לא מסוגלים להגיע להסכם עם ישראל תחת שלטון טראמפ אז נישרוף עוד מספר שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה מן הסתם אמורה להשאל במובן הרחב יותר - האם רצח פוליטי של אישיות פוליטית יכול לשבש מדיניות חוץ ופנים וזאת כאשר מדובר במדינה עם שלטון דמוקרטי.שלטון מסודר עם מערכות מבוקרות? העובדה היא - שפרס מונה להיות ראש ממשלה אחרי רצח רבין באותו ערב ,לא היה ואקום שלטוני.לא הייתה הפיכה צבאית והיו בחירות דמוקרטיות וחופשיות והיתה למפלגת העבודה גיבוי בין-לאומי ותקשורתי וממסדי.ומכאן שאני שואל איך פעילות של אדם בודד יכולה הייתה לשבש את המערכות הגדולות הללו? - שאלה אחרת-האם מפלגת העבודה הייתה תלויה רק באישיותו של רבין בלבד? 1. עד כמה שאני זוכר- נצחונו של רבין בפריימריס על פרס 1 בישר איזשהו מהפך שהביטחוני ניצח את איש הממסד המשעמם וזאת על רקע אי הבטחון האישי באותה תקופה . 2.-באותה תקופה דעותיי היו בהחלט על ציר השמאל 2 ,הצבעתי לרבין ב92 וגם בבחירות 96' הצבעתי לפרס + מר"ץ .אם כי כשנרדמתי עם פרס והתעוררתי עם ביבי לא התייפחתי כמו מצביעות קלינטון ההזויות ,כי בתוך תוכי הבנתי שטעיתי.אלו גם היו הבחירות האחרונות בהם מימשתי את זכותי להצביע. 1 שירתתי באותה תקופה כחייל בסדיר בהר-עיבל והייתי חוטף כמעט כל שבוע אבנים או סלעים על הקומאנדקר נ"נ על ציר הנסיעה מצומת תפוח מערבה לכביר חאוורה -עקרבה אל הממשל הצבאי ובהמשך בקסבה בואכה אל העליות של הר-עיבל 2 צעירים נוטים לשמאל/סוציאליזם/אוטופיזם - מבוגרים נוטים לימין/קפטיליזם/ריאליזם - לא זוכר מי אמר זאת.אבל יש בזה מן האמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> האם רצח פוליטי של אישיות פוליטית יכול לשבש מדיניות חוץ ופנים וזאת כאשר מדובר במדינה עם שלטון דמוקרטי.שלטון מסודר עם מערכות מבוקרות? כן. רבין הוביל מדיניות שנויה במחלוקת, והצליח לקדם אותה בכח אישיותו. כמו שבוז'י הרצוג הוא לא אהוד ברק כך שמעון פרס לא היה יצחק רבין. דעתי האישית שרבין היה שווה בבחירות בקלות חצי אחוז יותר משמעון פרס, אבל כמו שאומר השותף שלי: דעה אישית זה כמו כמו חור תחת- לכל אחד יש אחד. העובדות הן הוא שהשותפות רבין-פרס עבדה חזק בממשלת רבין השניה, והיתה מקבלת עוד שנה לעבוד אלמלא נרצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולאור זאת - אתה טוען,שממשלת רבין הייתה יכולה לבצע מהלכים מדיניים בשנת השלטון אשר נותרה לה למשול בדין ואשר נמנעו ממנה בגלל הרצח. 1. האם ממשלת נתניהו לא ביצעה את המהלכים הללו ? 2. מה עוד ממשלת רבין הייתה יכולה לעשות בשנה שנותרה לה ושלא עשתה ? 3. רבין היה מסוגל נפשית לעמוד בהפיגועים בקו 18 בירושלים (1996) [ויקיפדיה] ? 1 1 גרתי בירושלים באותה תקופה במרכז העיר.בפיגוע השני שמעתי פיצוץ אדיר וירדתי למטה וחשכו עיני, אוטובוס מרוסק וחלקי גופות מפוחמים-מחזה מחריד. האמבולנסים טרם הגיעו ושוטרים שרצו לאירוע מכיוון מגרש הרוסים הצטרפו ואז ראיתי מחזה עגום ומפוחד - שוטרים צעירים בוכים בבכי מר, אשכרה בוכים לנוכח חוסר האונים. אחד מהם בכה ובעט באיזה פח כמו מטורף,ולחשוב שהוא איש מדים שאמור להגן על האזרחים. התחושה הייתה בלתי אפשרית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |