בתשובה לארז לנדוור, 31/12/16 10:08
נסיון נוסף להבהרה 688192
אני מודע לכך שהאו"ם עוסק במזרח התיכון הרבה יותר מאשר בכל חבל אחר על פני הכדור. נזכיר רק את רצח העם ברואנדה [ויקיפדיה] מ 1994 שהפגין עד כמה האו"ם יכול לשכוח זמנית, בהשפעת האג'נדה של מדינות בודדות, מהערכים הנעלים שהוא שואף לקדם, ולהתעלם ממעשי זוועה המוניים כל עוד הם רחוקים מהחצר האחורית שלו.
נסיון נוסף להבהרה 688193
בכל מה שנוגע להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם אני לא בטוח שזה נכון. במהלך 1994 התקבלו 77 החלטות:
32 מהן נגעו לאפריקה מתחת לסהרה (10 בקשר לרואנדה, 6 בקשר לאנגולה, 5 לדרום אפריקה, 5 לסומליה, 4 מוזמביק ו-‏2 לליבריה)
13 מהן נגעו למזרח התיכון (5 בקשר לישראל ושכנותיה, 4 בקשר לסכסוך בין צ'אד ולוב, 2 בקשר לסכסוך בין עיראק לכווית ו-‏2 בקשר לתימן).
11 מהן נגעו ליוגוסלביה המתפוצצת.
7 נגעו להאיטי הרעבה.
6 נגעו לברה"מ המתפוררת (5 בקשר לג'ורגיה ו-‏1 בקשר לטאג'יקיסטאן).
4 מהן נגעו לקפריסין הכבושה.
2 מהן נגעו בקבלת העצמאות של פלאו.
2 מהן היו פרוצדורליות (914 ו-‏951).
נסיון נוסף להבהרה 688201
יאפ.

"רצח העם נמשך כמאה ימים, החל מ-‏6 באפריל ועד אמצע יולי 1994. לפחות 500 אלף בני טוטסי ומאות מתונים מבני ההוטו נרצחו."
החלטת מועצת הבטחון מ 21 באפריל מביעה זעזוע ממותם של הנשיאים ב 6 באפריל, מגנה את האלימות ומגנה בתוקף את ההתקפות על כח הסיוע של האו"ם, ומחליטה להרחיב את סמכויות כח הסיוע לאור המצב הנוכחי(!) לפעול כמתווך בין הצדדים למען השגת הפסקת אש, לסייע בחידוש פעולות הומניטריות ולפקח על בטחונם של ניצולים שבקשו מקלט אצלם.
החלטת מועצת הבטחון מ 17 במאי (בסך הכל 40 יום לתוך ההרג המטורף) היא מגנה בחריפות(!) את ההרג, ומחליטה להרחיב את סמכויות כח הסיוע של האו"ם לאבטח מחנות הומניטריים.
נסיון נוסף להבהרה 688210
וואו, מבחינת הקצב זה משאיר את אושוויץ הרחק מאחור.
לא הבנתי מהתגובה שלך אם אתה מסכים לטענה שאליה הגבת או לא - או מה אתה מנסה להגיד בקשר להחלטות מועצת הבטחון בנושא.
נסיון נוסף להבהרה 688237
צודק, חשבתי שזה ברור מאליו.
כפי שהבחנת- זה היה רצח עם מטורף לגמרי בהיקפו‏1, והאו"ם היה שם! החלטות מועה"ב הן בדיחה מרה מאוד. אחרי שבועיים של מסע הרצח הם ראו לנכון לגנות את האלימות. אחרי 40 יום "לגנות בתוקף".
אז יש לי לומר שני דברים-
האחד- כמות של דיבורים אינה תחליף לאיכות. כפי שאנחנו יודעים יש פעמים שהיא באה לחפות על חוסר מעש.
השני- לאור ההיקף החריג של ההרג כמות ההחלטות לא יכולה להיראות מופרזת. במלחמת יום הכיפורים נהרגו ביחד משני הצדדים עשרים ושנים אלף איש. הלחימה החלה ב 6 באוקטובר ומועה"ב קיבלה את החלטה 338 ב 22 באוקטובר (שקוראת להפסקת אש תוך 12 שעות) ואת החלטה 339, משהופרה הפסקת האש, ממש למחרת היום ב 23 באוקטובר.

אני אעתיק את סעיף "תגובות הקהילה הבינלאומית" מערך רצח העם ברואנדה [ויקיפדיה] בקיצורים קלים והדגשה אחת

עם התגברות האלימות ברואנדה מיהרו מדינות רבות לפנות את אזרחיהן מהבירה קיגאלי ולסגור את שגרירויותיהן. במשך רוב התקופה הורה האו"ם למפקד כוחות האו"ם ברואנדה להתמקד בסיוע לפינוי האזרחים הזרים מהמדינה.
ארצות הברית ניסתה ככל יכולתה להשפיע על מועצת הביטחון של האו"ם כדי שלא יגדירו את הנעשה ברואנדה "רצח עם" מכיוון שהחלטה שכזו הייתה מחייבת אותה לשלוח כוח צבאי לרואנדה. צרפת, סין ורוסיה התנגדו להתערב במה שנתפס כ"עניינים פנימיים" של רואנדה, בעיניהם המתרחש ברואנדה היה תוצאה של מלחמת אזרחים ולא יותר. רק בלגיה ביקשה להרחיב את המנדט של כוח האו"ם ברואנדה, אולם לאחר הרצח של עשרת החיילים הבלגיים שהגנו על ראש ממשלת רואנדה בראשית אפריל, החליטה בלגיה להפסיק את השתתפותה בכוח האו"ם. בעקבות זאת נסוגו הכוחות הבלגיים מבית ספר טכני שבו הסתתרו 2,000 פליטים. לאחר עזיבת החיילים הבלגים, נכנסו אנשי המיליציות לבית הספר וטבחו בפליטים, ובהם מאות ילדים. לאחר ארבעה ימים החליטה מועצת הביטחון של האו"ם לצמצם את כוח האו"ם ברואנדה ל-‏260 איש מקנדה, גאנה והולנד. כוח האו"ם התרכז באזורים מוגנים יחסית ולזכותו נזקפת הצלתם של כ-‏20 אלף בני טוטסי.

נציג רואנדה במועצת הביטחון של האו"ם אמר אז שהטענות על רצח עם מוגזמות ושממשלתו עושה ככל יכולתה להפסיק את האלימות. לבסוף, ב-‏29 באפריל 1994 הודה האו"ם ש"ייתכן שברואנדה בוצעו מעשים של רצח עם". על פי הערכות של הצלב האדום, כ-‏500 אלף רואנדים כבר נרצחו עד אז. האו"ם הסכים לשלוח לרואנדה 5,500 חיילים, רובם ממדינות אפריקה. אולם הצבת הכוחות התעכבה בגלל ויכוחים על מימונם. כך למשל, ארצות הברית דרשה שהאו"ם יממן את הטסתם של נגמ"שים לרואנדה.

ב-‏22 ביוני, לנוכח העובדה שכוח האו"ם טרם הוצב ברואנדה, התירה מועצת הביטחון של האו"ם לצרפת להנחית כוחות בעיר גומא שבשטח זאיר (כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) לצורך סיוע הומניטרי. הכוחות הצרפתיים התפרסו בדרום-מערב רואנדה והצליחו להפסיק את האלימות שם, אולם במקרים רבים הגיעו הכוחות רק לאחר שבני הטוטסי כבר נרצחו או גורשו, ואף גרוע מכך: ידוע על מקרים אבסורדים שבהם רוצחים מהמיליציות הגיעו לגומא במסווה של פליטים, קיבלו סיוע נדיב מארגוני הסיוע, וחזרו לרואנדה להמשיך לרצוח עם אספקה.

העיר גומא הפכה למחנה פליטים אדיר ממדים. תוך כמה שבועות, אוכלוסייתה, שמנתה כ-‏50,000 תושבים במקור, גדלה פי 20 למיליון.

"העולם ראה ושתק", ביטוי עוצמתי המסכם את הצביון הפאסיבי של האו"ם בתקופה מחרידה זו. שתיקת העולם לא מנעה ממעשי האימים להתבצע ואף העניקה לגיטימציה לבני ההוטו, אשר תירגמו את חוסר התערבות המערב לאות עידוד ודרבון לאכזריות מעשיהם. (Uvin, 1999, 253-275)

_________
1 חצי מיליון היא ההערכה הנמוכה ביותר. הערכות אחרות נוקבות במספרים בין שמונה מאות אלף למיליון וקצת.
נסיון נוסף להבהרה 688248
השוואה למלחמת יום כיפור אינה הוגנת. מלחמת יום כיפור הייתה מלחמה בין קליינטים של שתי מעצמות העל. ההחלטות במועצת הבטחון היו רק אחד מהכלים להפעיל לחץ. אבל היה מעורב שם גם לחץ ישיר של המעצמות על הצדדים הלוחמים. כלומר: הייתה יכולת להוריד פקודה לכוחות בשטח.

להבדיל, ברואנדה נציג המדינה טען שהכל בסדר. ארצות הברית בדיוק נכוותה משליחות השכנת שלום (אל תשכחו שברקע היה סכסוך בין מדינת רואנדה ל"מורדים" הטוטסים). וכן, ברקע גם ההתערבות הלא מוצלחת מספיק במלחמת האזרחים בבוסניה (שבה כל הצדדים בצעו מעשים מכוערים באויביהם, ולכן נענשו בעיקר מי שהיו מספיק חזקים כדי לבצע יותר פשעים). השוו, אגב, לדרום סודן של היום.
נסיון נוסף להבהרה 688214
לא הבנתי. אמרת: ״אני מודע לכך שהאו"ם עוסק במזרח התיכון הרבה יותר מאשר בכל חבל אחר על פני הכדור.״ אחרי שראית את העובדות בכל מה שנוכע לכמות העיסוק של מועצת הביטחון ב-‏1994 אתה עדיין ״מודע״ שזה נכון? אם כן, על סמך מה?
נסיון נוסף להבהרה 688238
בשנת 1994 היה רצח עם אדיר ממדים ברואנדה, וביוגוסלביה היתה מלחמה נמשכת. אצלנו הכל היה (מבחינת האו"ם) סבאבה- נחתם הסכם אוסלו והוקמה הרש"פ.
בכל זאת ספרת 5 החלטות מועה"ב בקשר לישראל לעומת 10 בקשר לרואנדה ו 11 בקשר ליוגוסלביה.

כן, לי זה נראה כמו עיסוק יתר בישראל.
נסיון נוסף להבהרה 688241
ההחלטות:

* 895 – המשך פרוצדורלי של 425. מכיוון שיש כוח או״ם (יוניפיל) בדרום לבנון, חייבים לחדש את המנדט שלו פעם בחצי שנה(?)
* 904 – בעקבות כדורי מרזל
* 921 – המשך פרוצדורלי של 338. כנ״ל אבל בגולן (אונדוף)
* 938 – כנ״ל, יוניפיל
* 962 – כנ״ל, אונדוף

כלומר (אם הבנתי נכון. מה עם הכח שבסיני?) כל שנה יש אוטומטית ארבע החלטות של מועצת הבטחון שנוגעות לסכסוך היהודי–ערבי. לכן נשארנו עם החלטה מהותית בודדת (904).
נסיון נוסף להבהרה 688258
אני דווקא חושב שארבע ההחלטות השנתיות האוטומטיות מלמדות יותר על אובססיביות בקשר עם חבל הארץ הזה יותר מאשר על העדרה.
לשם השוואה- המנדט של UNAMIR- משימת הסיוע של האו"ם באוגנדה- החל ב 5 באוקטובר 1993 והסתיים ב 8 במרץ 1996.
נסיון נוסף להבהרה 688266
UNAMIR היתה כמובן משלחת הסיוע של האו״ם לרואנדה. ב־1990 החל בגבול רואנדה סוכסוך. הסכסוך הזה נפתר בעיקרו ב־1994 עם התמוטטות המשטר ועלייתם של המורדים בהנהגת פול קגאמה. היה שם אמנם רצח עם מחרד, אבל הוא כבר הסתיים. התברר שלא נדרשו כבר כוחות או״ם כדי לחצוץ בין הצדדים.

לשם השוואה: כוחות האו״ם הוצבו לחצוץ בין הצדדים הניצים בקפריסין. הם נמצאים שם בערך אותו פרק זמן של כוחות האו״ם בגולן.
נסיון נוסף להבהרה 688246
כתבת: "אני מודע לכך שהאו"ם עוסק במזרח התיכון הרבה יותר מאשר בכל חבל אחר על פני הכדור". אתה טוען ש-‏5 זה הרבה יותר מאשר 11 או ש-‏13 זה הרבה יותר מאשר 32?! אני לא הולך להגיד שזה הרבה פחות, בשביל לא להתחכם אני אפילו לא אנסה לטעון שזה פחות, אבל "הרבה יותר"?!

"עיסוק יתר" זה מושג סובייקטיבי, "הרבה יותר" זה מושג אובייקטיבי לחלוטין, לא צריך להיות עליו ויכוח, המספרים חד משמעיים, ושונים לגמרי ממה שחשבת שהם. אני לא מבין על מה אפשר להתווכח אחרי זה. לבגי 1994, ולגבי מועצת הביטחון, פשוט טעית.

(ובקשר לדיון הסוביקטיבי, אולי כדאי להכיר את ההחלטות עצמן, 895 ו-‏938 האריכו את המנדט של יוניפי"ל בלבנון כל אחת בחצי שנה, 921 ו-‏962 האריכו את המנדט של של אונדו"ף בגולן לעוד חצי שנה, החלטה 904 ניתנה לאחר הטבח במערת המכפלה. אני לא בטוח שככה נראה "עיסוק יתר")
נסיון נוסף להבהרה 688260
מספרית אתה צודק עבור 1994, אם כי מעניין מה יקרה אם תספור כמות מצטברת לאורך תקופה. הרי רואנדה לא זכתה לכל כך הרבה החלטות או"ם כאשר לא התחולל בה רצח עם.

סובייקטיבית - הבה נשווה את החלטת מועצת הבטחון בעניין הטבח במערת המכפלה. למה נשווה את התקפת הטרור הזו על מתפללים? בוא נשווה להתקפות הטרור של בוקו חראם.

בוקו חראם הוא ארגון טרור שהפך בשנת 2014 להיות ארגון הטרור הרצחני ביותר בעולם- יותר מדאע"ש. מאז תחילת ההתקוממות הנוכחית ב 2009 הוא רצח יותר מ 20 אלף איש ועקר מבתיהם יותר מ 2 מיליון.
לא מצאתי החלטה של מועצת הבטחון או התייחסות אחרת של האו"ם להתקפה של הארגון על כנסיות בערב חג המולד 2011.
גם הטבח שבצע הארגון בסטודנטים בשנת 2013 עבר בקול דממה דקה. ואני לא מדבר על ההרג של אלפי אזרחים במהלך 2012 ו 2013 בהתקפות טרור סתם- בשווקים ובמסגדים.
רק באפריל 2014, אחרי חטיפת הנערות בניגריה [ויקיפדיה] החלה תגובה בינלאומית לפעולות הטרור של בוקו חראם. בשבועות הראשונים לאחר החטיפה לא היה ידוע בבירור מה קרה. הממשל הניגרי התייחס באדישות לעניין ואף נטען שההורים בדו מלבם את החטיפה. לאחר שדיווחים על החטיפה החלו להתפשט בסוף אפריל ברחבי העולם, החלה מחאה ציבורית נרחבת שדרשה פעילות מיידית להצלת החטופות. מנהיגים רבים בעולם גינו את החטיפה, הפגנות מחאה נרחבות החלו בערים מרכזיות בניגריה. במיוחד התרכזה המחאה הציבורית ברשתות החברתיות וידוענים רבים הצטרפו לקמפיין המחאה. בעקבות המחאה הציבורית החלה הממשלה הניגרית להתייחס ברצינות לחטיפה והצבא הניגרי החל בחיפוש אחר הנערות. הממשלה הניגרית קיבלה סיוע בינלאומי נרחב, ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, צרפת וישראל הודיעו על שליחת צוותים של מומחים בלחימה בטרור כדי לסייע לניגריה להתמודד עם בוקו חראם ולנסות להשיב את הנערות החטופות.
ומועה"ב? נאדה.
ועדת הסנקציות על אל קעידה של מועה"ב הוסיפה את בוקו חראם לרשימת הארגונים המתרועעים עם אל קעידה ויש להטיל עליהם סנקציות רק במאי 2014.
ב-‏30 בינואר 2015 קרא האיחוד האפריקני להקמת כוח אזורי של 7,500 חיילים שיילחמו בבוקו חראם. מזכ"ל האו"ם באן קי מון בירך על ההחלטה.
נסיון נוסף להבהרה 688265
> הרי רואנדה לא זכתה לכל כך הרבה החלטות או"ם כאשר לא התחולל בה רצח עם.

בדקת? יש הרי מה לבדוק. כזכור, בשנים שלאחר הטבח, רואנדה הייתה מעורבת במלחמות בקונגו. במלחמות הללו נהרגו יותר אנשים מאשר בטבח (מעל חמישה מליון במלחמת קונגו השניה, „מלחמת העולם של אפריקה״). אם כי לשלטון החדש ברואנדה היה המון אשראי מדיני בינלאומי באותו הזמן (מזכיר במידת מה את ישראל הצעירה והשואה).

בוקו חראם אינו מדינה. אין טעם בהחלטות מועצת הביטחון של האו״ם כדי לפעול נגדו. מרגע שניגריה הסכימה לקבל סיוע, לא נדרשה התערבות של מועצת הבטחון. ליתר דיוק: הבעיה שם כבר החלה לחרוג מגבולות ניגריה ולזלוג לשכנותיה. הופעל עליה לחץ לקבל סיוע. החלטה מסודרת של מועצת הבטחון מעניקה הכרה מיותרת לבוקו חראם.

אם אתה מחפש דוגמאות, השווה לקפריסין ולסהרה המערבית (מדינות במעמד דומה).
נסיון נוסף להבהרה 688269
במה שונה הטרור של ד"ר גולדשטיין מהטרור של בוקו חראם?

אני מסכים איתך שאין צורך בהחלטת מועה"ב כדי לפעול נגד בוקו חראם אבל
1. לא טענתי שבוקו חראם הוא יוצא הדופן אלא המזה"ת. ההחלטה לגנות את גולדשטיין היא היוצא מהכלל. ההתעלמות מהטרור של בוקו חראם במשך שנים עד שהתעוררה דעת הקהל בעקבות המעשה הבודד של חטיפת הילדות היא הנורמה.
2. יש ערך דקלרטיבי להחלטות מועה"ב. העדר החלטות כאלה נתפס לעתים, ברצח העם ברואנדה לדוגמה, כהסכמה שבשתיקה.
נסיון נוסף להבהרה 688274
תבחר כל תקופה (ארוכה מספיק) שתרצה ותבדוק את המספרים. סביר להניח שהמזרח התיכון יזכה ביותר תשומת לב מצפון אמריקה, אני לא בטוח בקשר לאפריקה. נראה לי שגם אם זה יותר, זה לא סדר גודל שונה. בסופו של דבר, אני לא זוכר מתי עברה שנה בלי לפחות מלחמה אחת במזרח התיכון, ואני מתקשה לזכור מתי היתה מלחמה בצפון אמריקה.

בוקו חראם היא לא חברה באו"ם, ישראל כן. החלטה 904 מתייחסת ישירות לחברות באו"ם (ישראל, ארה"ב ורוסיה). איזה החלטה היית רוצה שמועצת הביטחון תקבל בקשר לבוקו חראם? מועצת הביטחון לא אמורה להיות ועדת גינויים (את זה היא משאירה לפוליטרוקים הישראלים). יש הרבה בעיות מובנות בדרך שבה מועצת הביטחון בנויה ועובדת, אני בכלל לא משוכע שעודף תשומת לב למזרח התיכון היא אחת מהן.
נסיון נוסף להבהרה 688276
>> מועצת הביטחון לא אמורה להיות ועדת גינויים

זהו, שהיא לא, כל עוד מדובר בטרור ומלחמות באפריקה, אפילו ברצח עם.
אבל אצלנו היא מסתכלת בזכוכית מגדלת.
בהחלטה 904 מועצת הבטחון:
מזועזעת מהטבח המחריד של מתפללים במסגד בזמן החודש הקדוש של הרמדאן, ומגנה אותו בחריפות.

הלכתי לשנים העתירות במעשי טרור 2001 ו 2002 ומצאתי (ודאי יש עוד, לא עברתי על כל ההחלטות)

בהחלטה 1368 ב 12 לספטמבר 2001, מועה"ב גינתה בלשון החריפה ביותר את התקפות הטרור מעוררות האימה על ניו יורק, וושינגטון ופנסילבניה.
בהחלטה 1435 ב 24 לספטמבר 2002, מועה"ב גינתה את כל מעשי הטרור נגד אזרחים, כולל הפיצוצים בישראל ב 18 ו ב 19 בספטמבר, ובבית הספר הפלסטיני בחברון ב 17 לספטמבר‏1.
בהחלטה 1438 ב 14 באוקטובר 2002 מועה"ב גינתה בלשון חריפה את התקפת הטרור בבאלי.
בהחלטה 1440 ב 24 לאוקטובר 2002 מועה"ב מגנה בלשון חריפה את אקט הטרור של לקיחת השבויים במוסקבה.

_____________
1 ארוע בו נפצעו 5 תלמידים
נסיון נוסף להבהרה 688287
גינוי, כמו התאריך, זה סתם מילים ריקות מתוכן. שים לב שבכל ההחלטות האלה, אחרי התאריך, הכותרת, ההקשר, הגינוי ושאר גינונים מופיע התוכן. באמת חסר לך עוד ועדת גינויים? אם לא מספיק לך הפיד של דנון, תקרא את זה של י. לפיד, רוצה עוד, אני בטוח שגם בטוויטר של מ. רגב לא חסרים גינויים, עוד? נראה לי שהרצוג יכול לשמש כמכונת גינויים מוצלחת למדי. מועצת הביטחון אמורה להיות גוף שעושה קצת יותר מהאדונים הנכבדים האלה, אני יכול להבין ביקורת על זה שמועצת הביטחון לא עושה משהו בעולם המציאות, אבל על זה שהיא לא זורקת עוד מילים ריקות מתוכן? מכל הבעיות במועצת הביטחון, דווקא את מה שמצטייר כיתרון של המועצה אתה מבקר?

גם "אצלנו" אין "זכוכית מגדלת". תסתכל על המספרים ולא על הצעקות של פוליטיקאים מסויימים.
נסיון נוסף להבהרה 688215
צריך לזכור שהאו״ם (ובפרט ארצות הברית) בדיוק נכווה ממעורבות לא מוצלחת בסומליה.

דרך אגב, במועצת הביטחון אין החלטות נגד סוריה מסיבה מאוד פשוטה: לרוסיה אין שום בושה. לכן בכלל לא טורחים להעלות הצעה כזו. אבל כמובן, כשזה כבר עלה כבר בעצרת הכללית (הצהרתי לחלוטין, אבל לפחות לבטא את ההצהרבה), היו כמה מדינות שלפחות לא התנגדו לדעתה של רוסיה.
נסיון נוסף להבהרה 688232
והכי חשוב לזכור את דברי מזכ"ל האו"ם בכבודו ובעצמו לפני שבועיים:
עשרות שנים של תמרונים פוליטיים יצרו מספר לא פרופורציונלי של החלטות, דו"חות וועידות נגד ישראל.

אקצין ואומר שההצהרה של הדחליל התורן ואפילו מספר ההחלטות לא מלמדים הרבה אם לא מבינים את ההקשר, התוקף והמשמעות.
קצת שכל ישר, כנות ושעת קריאה ומבינים עד כמה האו"ם נגוע באנטישמיות ולא רלוונטי באף מדד הומאני הגיוני.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים