 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מבין שכנראה השתמשתי באנלוגיה לא לגמרי מוצלחת, שמשכה אליה את רוב האש. בהנחה שמדובר על אנדרואידים דמויי אדם, שכמו שאתה רמזת מן הסתם יעלו על בני אנוש בכוחם, תחכומם, חוכמתם ו(אני המשכתי) יופיים, כישורי החיזור ושאר ידה-ידה-ידה יכולות אטרקטיביות, אני לא רואה שום סיבה טובה שיימשכו דוקא ליצורים שמצד אחד קצת דומים להם (ועל כן חסרים את אטרקצית האחר של הדולפין, נניח), ומצד שני נחותים מהם בשלל פרמטרים. בניגוד לאנשים, שרובם לא דומים לכוכבי קולנוע או דוגמניות על (גם לא הם עצמם, בחיים האמיתיים בדרך כלל), אין שום סיבה טובה שרובוטים לא יהיו בראד פיטים ואנג'לינה ג'וליות ודומיהם. ועם כישורי שיחה, ריקוד ושירה עיליים. עכשיו, מה אתה היית בוחר במקומם? (את אישתך כמובן, אבל לא זאת השאלה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה כבר עושה את ניסוי המחשבה הזה ברבע רצינות ויותר, צריך להתחיל מהשאלה למה בכלל שלרובוטים יהיו חיי זוגיות ומין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זאת היתה הנחת הבסיס בתחילת הפתיל. (מין - למה שלא יהנו? זוגיות? זה באמת צורך מיותר בהקשר הזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הדילמה הקשה הזו חוו דר. גאיוס באלטאר ושלי גודפרי, או ג'ינה אינווייר, או... בקיצור, מספר שש. [זהירות! מי שעדיין לא צפה בסידרה ומתכוון לראות אותה]. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |