 |
1. נקודה שולית ולא מעניינת במיוחד.
2. תאורי לחלוטין. המהות היא פנימית, התיוג "חסיד אומות עולם" היא הצורה בה הרמב"ם (וקודמיו) מתארים את התנהגותם "המשפטית", החיצונית, הטכנית-אוטומתית ומרוקנת ממשמעות. כדבריך, "מי שלא רוצח כי כך האלוהים ציווה ותו לא". בכך, ההגדרה הזו שוללת מבני האדם "סוכנות", agency, ייחודיות סוביקטיבית, אוטונומית הקשורה לעובדה שבני אדם חיים, גדלים, מעוצבים וכיוב' בחברתם של בני אדם אחרים.
לעומתם, חסידי אומות עולם דהיום (שואה) הם אנשים שאינם פועלים כזומבים אנושיים אלא אנשים שפעלו על סמך ה"ציווי" הגנטי-חברתי-אנושי שלנו, וככזה הוא תאור ערכי. ההגדרה הזו מכירה ומוקירה את ייחודיותם האותנטית של בני אדם הפועלים כסובייקט חושב ומרגיש בסביבה של בני אדם אחרים.
3. הציווי האלוהי על לא תרצח הוא ציווי עקר וחלול שהרי לא צריך אותו כדי לדעת איך להתנהג. הציווי הזה נועד על מנת להשליט פוליטיקה ממוסדת יהודית (או כל מערכת דתית אחרת) על התנהגות טבעית (בהעדר מונח טוב יותר) אנושית. נדמה לי שמלכת הלבבות היתה שם קודם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש