בתשובה לצפריר כהן, 16/11/16 13:28
״Jew S A, Jew S A, Jew S A״ 688630
"ניצחון גרמני מהיר במלחמה (כמו בשנת 1870) היה הופך אותה לטראומטית הרבה פחות. וגרמניה לא הייתה רחוקה מכך."
לעניות דעתי, אתה טועה בסיפא.
מבחינה עובדתית, קשה לחלוק עליך וממילא אנו במחלוקת על השאלה הידועה בדבר הסבתא והגלגלים ולכן אני נאלץ במקום לנמק את עמדתי לגופו של עניין, להצביע על נקודה אחת שיש לה להערכתי השפעה מכרעת על התשובה לשאלה מה היה קורה אילולא הובסו הגרמנים על המארן וכדומה.
ב-‏1870 הובילו את גרמניה ביסמרק ומולטקה המנוסים, הזהירים ובעיקר הפיקחים. ב-‏1914 הובילו את גרמניה הקייזר הטיפש והקפריזי ואח"כ הינדנבורג ולודנדורף המהמרים והנכלוליים ושרשרת של נושאי מישרות חלשים וחסרי עמוד שדרה כמו מולטקה האחיין והקנצלרים.
לשם הדגמה, הבה נסקור מה עשו ביסמרק ומולטקה הזקן לפני מערכת 1870 ביחס לבנות הברית בפוטנציה של צרפת:
א. קיסרות אוסטרו-הונגריה הוכתה צבאית ופויסה בהסכם שלום נדיב מאד שעיקרו לא הופיע בו: הקיסרות התחייבה לנייטרליות בסכסוך צרפתי-גרמני.
ב. רוסיה פויסה ע"י הסכם פרוסי-רוסי חדש שהניח לרוסים לבלוע את רוב פולין (כולל ורשה) ואאל"ט גם את פינלנד.
ג. איטליה הצעירה הפכה לבת-ברית כאשר גרמניה תמכה בה בהסתר במאבק נגד אוסטרו-הונגריה. בת הברית הראשית של איטליה היתה דוקא צרפת, אבל זו בסכלותה, ניצלה את המאבק המשותף כדי לקרוע מאיטליה הצעירה את האיזורים הצפוניים של ג'נובה וניצה בליבה של פיימונט. ביסמרק, מיהר לנצל זאת, והעביר את איטליה לצידו, כאשר הבטיח לה את השבת חבלי הארץ הגזולים.
ד. מנקודת המבט של בריטניה, התחוללה החלפת משמרות בין צרפת לגרמניה כאוייבת העיקרית ביבשת, אלא שמנהיגיה של בריטניה היו אדישים ושמרנים מדי מכדי להבחין בכך. לאחר שורה של חיכוכים, שהזכרת בראשית דבריך, ביסמרק, על אפו וחמתו של הקיסר האב והשמרנים הגרמניים, הגיע להבנות עם בריטניה בנוגע לעליונות הצי הבריטי בימים וכך השאיר גם את בריטניה האדישה והאינסולרית על הגדר בסכסוך הגרמני-צרפתי.
ה. אפילו את ארה"ב הצליח ביסמרק להרחיק מצרפת, ע"י המדיניות הזהירה שלו שהותירה את פרוסיה ואת אוסטריה גרורתה מסוייגות מן ההרפתקה האימפריאלית של מקסיקו, שם הומלך אחיו של הקיסר פרנץ-יוזף מאוסטריה לקיסר מקסיקו, כאשר קיסרותו נתמכת בעיקר ע"י כוחות צרפתיים כנגד מורדים מבית והפטרונית שלהם מעבר לגבול.

לסיכום, נזכיר שמנהיגי צרפת ב-‏1914 לא היו מרשימים במיוחד (כמו מנהיגי כל המדינות המעורבות למעט אולי הנשיא וילסון), אבל הם לא היו שוטים ובטלנים גמורים כמו נפוליון ה-III וחצר מלחכי הפנכה שלו.
כל זה בא לומר, כי לדעתי, גם אם גרמניה היתה זוכה בנצחון איסטרטגי בצרפת (כפי שזכתה מול רוסיה בטננברג), גם אז היה זה ניצחון זמני בלבד ובסופו של דבר הגרמנים ובני בריתם היו מובסים. לטעמי דוקא הניצחון הפרוסי ב-‏1870 הושג על חודה של פקחותו וזהירותו של ביסמרק.
״Jew S A, Jew S A, Jew S A״ 688631
תיקון טעות: זכרוני בגד בי, פרוסיה לא תמכה באיטליה כנגד אוסטרו-הונגריה בהסתר או בניטרליות, אלא תמכה ממש. מלחמת 1866 היתה בעצם בין פרוסיה ובת בריתה איטליה לבין אוסטרו-הונגריה. במלחמה זו, ע"פ זכרוני זכתה איטליה הצעירה בונציה ו/או בטרייסטה ע"ח האוסטרים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים