בתשובה לנועה ו, 16/01/17 16:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי חלק ניכר ממי שמבלה כיום בתל אביב הם אנשי הפריפריה המבוססים (לצעירים אין כסף). מעבר לכך, הרחובות שאת מדברת עליהם ממוקמים בעיקר בצנטרום הוותיק והקטן שאינו מייצג את כל העיר. סגירת המדרחוב בנחלת בנימין מראה שלפעמים סגירת רחוב לא הופכת אותו למרכז בילוי מקסים. או שוק הכרמל. מי יסע ארבעים דקות ויוסיף סיוטי חניה ודילוג בין שלולית מיץ בורי רק כדי לקנות לחייל חלבה טריה אוריגינל? - ומה קורה בשפיים כל שבת. לא היה שם כלום מלבד חניה ואין פקקים. אם זה מה שהציבור רוצה, זה מה שיקרה. בתי הקפה הקטנים של תל אביב ימשיכו לשרת את המקומיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נסגר המדרחוב בנחלת בנימין? מי, מה, מתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהפכו אותו מסתם-רחוב למדרחוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לא הבנתי את הטיעון - לעניות דעתי בימי שישי לפחות המדרחוב הוא אזור שוקק ומקסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הטיעון. אם תעבור בו עכשיו או מחר בבוקר במקרה הטוב תפגוש חתול עם סוודר שמחפש פאב או בית קפה או משהו ''קהילתי'' להתחמם ולהתנחם בו אבל בגדול, הוא מקסים רק בימי שלישי ושישי. יכול להיות שגם אם נסגור עוד רחובות לתנועה (בטח באזורים סמוכים) לא בטוח שמשהו קהילתי או מקסים יתפתח שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תעבור בו עכשיו או מחר בבוקר תמצא שם בדיוק את מה שהיית מוצא לפני שסגרו אותו לתנועה: חנויות בדים. נחלת בנימין רחוב ארוך, והמדרחוב רק חלק קטן ממנו, אז אפשר להשוות מה קורה באזור הלא-מדרחובי לאזור המדרחובי. האזור המדרחובי ממש לא סובל, כשאין בו את היריד של שלישי ושישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא סובל אבל כדאיות הקסם לעומת כאב הראש שבסגר מוטלת בספק. עסקים סובלים מהעדר נגישות ללקוחות ותלויים בספקים שמסכימים לסבל סחורה חצי ק''מ ולחטוף דוח. בהמשך נחלת בנימין ובשאר הרחובות שמסתעפים בחלק הדרומי פורקים סחורה און דה ספוט בלי פקח ובלי בצלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי יסע: * תושבי תל-אביב. ילכו ברגל או יסעו באוטובוס. * תושבי ערי-הלווין-המקיפות-אותה, בתנאי שהם מודעים לזה שחניה זה לא חובה, ואפשר לפעמים לצאת מהפחית, ולא לכל מקום חייבים לנסוע ברכב, במיוחד אם הוא עתיר תחב"ץ. למעשה, אלה ואלה כבר עושים את זה, ואם תסתובב בשוק הכרמל, תראה שהוא עתיר מבקרים. בשפיים מה שהיה, זה חנויות-שפתוחות-בשבת. זה מה שהביא אנשים, ולא החניה-ובלי-פקקים. בימות החול, אגב, יש שם פקקים בטירוף. אם תסתובב מעט בתל-אביב, תראה שעירוב השימושים קיים גם מעבר לצנטרום. הוא קיים ברוב העיר, למעט שכונות המזרח שנבנו אחרי קום המדינה - עם שכונת התקוה כיוצאת-דופן, ולמעט שכונות הצפון שאף הן - ראה זה פלא - נבנו אחרי קום המדינה. ומעבר לזה - בהנתן עירוב שימושים, לא תצטרך לנסוע לשוק הכרמל לקנות חלבה טריה. תוכל להשיג אותה בחנות ברחוב ליד. כי חנויות תבלינים-קטניות-ופיצוחים או מעדניות-חלב-וחלבה, זה משהו שיכול להתקיים בכל מקום. אני גרה לא בתל-אביב ולא ליד שוק, אבל במרכז-עיר. יש לי את שתיהן ממש קרוב לבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל את מתייחסת למרחק הליכה מהצנטרום לצנטרום. מה קורה אם אבנר משבזי רוצה להפגש עם שלי משיכון ל' לקפה? מה שקורה כשפנינה מרמת אביב רוצה לקנות לוקוס. - לא הולכים ברגל. הלוקסוס שמור רק למיעוט העירוני שמתגורר בצנטרום. לגבי הסיפא - בדיוק מה שאני אומר. אם עירוב שימושים יכול להתקיים בכל מקום, מדוע להוסיף ולדחוס עוד למקום שכבר עכשיו פקוק במקום ליצור ביקוש באזור התעשיה שבנווה חמציצים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אז יהיה לך פקק לנווה חמציצים. ויותר גרוע: שכל מי שעובד בנווה חמציצים יהיה חייב רכב - ואפילו רכב שני, כי לך תגיע לנווה חמציצים. כמובן, שזה יהיה יעיל אילו לתושבי נוה חמציצים באמת יהיה אזור תעשיה, כך שיוכלו לעבוד בקרבה לבית. דא עקא - אזור התעשיה של נוה חמציצים, הואיל ובמדינת חלם אנו חיים, בהכרח יהיה מנותק מנוה חמציצים, כך שיהיו חייבים רכב כדי להגיע אליו1. ולא זו בלבד, אלא שהוא גם יהיה מנותק מתחנת הרכבת נוה חמציצים2, כך שתושבי נוה חמציצים נוסעים ברכב לרכבת, ועובדים בנוה חמציצים אין להם שום דרך פרט לרכב להגיע מהרכבת לאזור התעשיה. 1 נוה חמציצים יישוב פרברי, בנו אותו בצורה עקומה, הוא עתיר צמודי קרקע ולחברת האוטובוסים לא משתלם ליצור אוטובוס שיכנס לישוב בתדירות גבוהה 2 שבנו אותה, כמקובל במקומותינו, באמצע שומקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברגע שאזור תעשיה מגיע לרף מסוים של עוברים ושבים, ודאי שהוא מצדיק כלכלית תחבורה ציבורית למקום. אף אחד לא ביקש לבזר את אזורי התעשיה והמרכזים השונים לכפרים זערוריים. אבל במקום שכולם ירוצו לתל אביב ונתיבי התעבורה במקום יצטרכו לעמוד בעומס של 3-4 מיליון נפש, ניתן להשקיע בפיתוח מרכזים דומים באזורים שנחשבים יותר פריפריה. שם מלכתחילה יש אפשרות לסלול כבישים רחבים יותר, לבנות מסלולים וחניונים לאוטובוסים ורכבות קלות ובכלל למצוא שטח עבור כל דבר חדש. במקומות כאלה נתיבי התעבורה באזור יעמדו בעומס של 100-500 אלף נפש ביום, בתנאי התחלה משופרים בהרבה. ההקצנה של דוגמת תל אביב גרועה באותה מידה של הקצנת דוגמת נווה חמציצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האביר כבר ענה על חלק מההיבטים. אני רוצה להתייחס לשאלה העתידית לאור ההווה. נתחיל בהסכמה על כך שבאזורי התעשיה הכי חמציציים אין פקקים: משגב, תפן, קיסריה, פלמחים, ברקן, מישור אדומים, קרית גת, אפק, רמת חובב. נמשיך בעובדה שרכב פרטי לא מפחיד את הישראלים ונסיים בהגדרת הבעיה. לטענתי הבעיה היא הפקקים שנולדו מתכנון לקוי או במקרה שלנו העדר תכנון. הבעיה איננה רכב פרטי ופתרון התחב"צ הכי טוב ויעיל (רכבת תחתית מסועפת שמתקתקת מליונים כל בוקר) לא יעשה עליה. לא בקרוב ולא בעתיד. יהיה משהו, מכן אב לא כמו בלונדון ניו-יורק ופריז. נשארנו עם עיר סגורה לרכב פרטי ואוטובוסים אבל מעומס מסויים גם נסועת אוטובוסים תיפקוק ותיפקק כך שתחבורה ציבורית לא רלוונטית כפתרון לכל מצב וסיטואציה. אפילו הממשל הציוני מנסה לשכנע יזמים לבצע עוד מהפלא (אך נתקע בפקק הפוליטיקה והשחיתות). לכן אני לא מבין מה כל כך רע לשכפל עוד עשרות אזורי תעשיה חמציצים ולהוריד מתל אביב את הלחץ שכולם מסכימים שיילך ויגבר. 2. כולנו סמוכים ומשוכנעים שרכבת ישראל תעשה כל טעות אפשרית בכל נושא כולל, מיקום התחנות, הקווים, הציוד, הביטחון, התחזוקה וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפיסה שלך מיושנת ומתאימה למאה ה19, בה הכלכלה היתה מבוססת על מפעלי ענק עם אלפי פועלים חסרי פנים ובעלי כישורים בסיסיים. לא למאה ה21 המבוססת על כלכלת המידע. כשאני מקים סטארטאפ אני רוצה להעסיק את המהנדסים הטובים והרלבנטיים ביותר במדינה, לא את הטובים ביותר בבלוק הקרוב. המקום הטוב ביותר לכך הוא אזור תעשיה עם תחנת רכבת צמודה (עבור העובדים הגרים רחוק) וקרקע זולה לטובת חניות חינם (עבור העובדים הגרים קרוב). דוגמאות טובות לכך הן למשל פארק התעשיה הצפוני בקיסריה, פארק המדע ברחובות, ואזור התעסוקה בפאתי מודיעין. דוגמאות רעות הן קרית עתידים בת"א (פקוק, נטול חניה ורחוק מהרכבת), פארק אפק בראש העין (כנ"ל) אם אני מקים את הסטארטאפ במרכז תל אביב אני בהכרח מרחיק את המהנדסים המעולים והמנוסים בעלי המשפחות, שגרים בפרברים (או בכלל בנוה חמציצים) ושונאים את הפקקים של תל אביב, ומראש אקבל קורות חיים רק של בוגרי מכללות זבי חוטם, מפונקים ויהירים שבטוחים שזכותם לקבל עבודה מכניסה מעצם העובדה שהם גרים בתל אביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפיסה שלך מיושנת ומתאימה למאה ה-20 בה הכלכלה היתה מבוססת על אזורי תעשיה עם אלפי פקידים... לא למאה ה-21 המבוססת על כלכלת המידע. שאני מקים סטארטאפ אני רוצה להעסיק את המהנדסים הטובים והרלבנטיים ביותר בעולם, מקום הטוב ביותר לכך הוא הבית שלהם עם חיבור מהיר לאינטרנט... אם אני מקים את הסטארטאפ פארק המדע ברחובות אני בהכרח מרחיק את המהנדסים המעולים והמנוסים בעלי המשפחות, שגרים בחיפה, כפר סבא, באר שבע או רחובות ושונאים את הפקקים בכל מקום ושונאים את הרעיון לבלות שעתיים בכל יום בדרך אל ומהעבודה, ומראש אקבל קורות חיים רק של זקנים שלא יודעים איך עובד הדבר הזה של האינטרנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפיסה שלך מוגבלת ומתאימה לבועת האפפליקציות ששלא מבינה שמעבר לכמה אלפי תוכניתנים שמתעסקים בקוד וניגזרותיו יש שוק הנדסי עצום של פיתוח מוצרים ''חומריים'' שדורשים מעבדות, סדנאות, מכונות, צינורות ושפופרות, ושעבודת הפיתוח והתכנון מצריכה נוכחות פיזית שלהם. זה קיים בפארקים תעשיתיים ברחובות או מקומות אחרים (קמדע, תעשיות בטחוניות וכו') בעשרות מקומות בארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשות הרישוי רוצה להקים סטארטאפ לא מפעל לייצור שולחנות - דבר איתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי דיבר על ייצור שולחנות? בין סטאטאפ תוכנה לייצור שולחנות כבר אין שום דבר? מה עם סטאטאפ פארמה, סטאראפ רובוטיקה, סטארטאפ אוויאוניקה, סטארטאפ מיכשור אלקטרוני, ועוד ועוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה איתם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לפיתוח תוכנה, קשה לפתח מוצרים כאלה ע''י אנשים שיושבים בבית ומחוברים באינטרנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפיסה שלך שגויה ומעידה על צרות אופקיך. אני לא עוסק באפליקציות כלל. אפילו לא בתוכנה (כלכלה מבוססת ידע אינה בהכרח עתירת תכנה, לידיעתך). המוצרים שאני מפתח נמצאים בחזית המדע, ואכן דורשים מעבדות, סדנאות ומכונות, והאנשים שאני מעסיק הם מהנדסים (אמיתיים, לא אנשי קוד), טכנאים ומכשירנים, כמו גם אנשי מנהלה כמובן. בכל מקרה אני לא רוצה להגביל את היצע העובדים שלי לכאלה שגרים בבלוק כזה או אחר בתל אביב. אני גם לא רוצה לשלם הון תועפות על קרקע למשרדים ולמפעל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נובח על העץ הלא נכון. אף אחד לא דיבר עליך. התגובה היתה לאלמוני שדוגל במדיניות של פיזור אוכלוסין ותשתית תחבורתית המבוססת על תפיסה שכביכול יש רק סטארטאפים עם מתכנתי אפליקציות שעובדים מהבית1 1 שבקריאה שניה נראה שיש בתגובתו סתירה פנימית, אם לעבוד מהבית אז איך זה מרחיק את מי שגר רחוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יא. הייתי בראיון עבודה באזור התעסוקה בפאתי מודיעין. נחש מה? אמרו לי ש"זה בסדר, יש עובדים עם רכב שיוכלו לאסוף אותך מהרכבת, אם תצליחי להיות מסונכרנת איתם מבחינת זמן הגעה", כי אין שום דרך שבה אפשר להגיע מתחנת הרכבת של פאתי מודיעין, לאזור התעשיה. כלומר, יש, אם מתעקשים: יש אוטובוס מתחנת הרכבת למודיעין עצמה, שם צריך להחליף אותו בקו אוטובוס אחר. האוטובוס לא מסונכרן בשום צורה עם זמני הגעת הרכבת, ואחרי 10 בבוקר יש אותו פעם בשעה. כל ההליך לוקח כשעה, בנוסף לזמן שלוקח לרכבת להגיע לפאתי מודיעין (דווקא ממש מהר). החלופה היא ללכת 4 קילומטרים בעליה בדרך נטולת מדרכה וקמצנית בשוליים1. אכן. אין ספק. המיקום הכי יעיל, שימשוך את העובדים הטובים ביותר. 1 השילוב בין עליה למחסור במדרכה וקמצנות בשוליים הוריד מהפרק את הרעיון לרכב באופניים מהרכבת אל מקום העבודה. ___________________ ויש לך איזו הנחה מוזרה שמהנדסים המעולים והמנוסים בעלי המשפחות גרים בפרברים דווקא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה מנחם אותך, יש תוכניות להקים גשר ושביל גישה שיחברו את התחנה עם אזור התעשיה. למעשה אני חושב שאפילו התחילו לעבוד על זה. חוץ מזה, קו 6 עובר פעם בחצי שעה בתחנה וממשיך לאזור התעשיה, אבל הוא עובד רק בכיוון הזה, כלומר כדי לחזור, תצטרכי טרמפ בכל מקרה. לי זה לקח יותר מ-5 שנים, אבל בסוף הצלחתי למצוא עבודה במרחק של 15 דקות רכיבה על אופניים מהבית (10 דקות במכונית, 30 דקות באוטובוס שבא פעם בשעה וחצי), כך שהגשמתי את החלום של בית בפרברים בלי הסיוט של שעה בפקקים כל בוקר וכל ערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם מבינים, הפתרון הוא כמובן לגור בתל אביב ולנסוע החוצה לאזור תעשייה כלשהו מול הפקקים. אני עושה זאת כבר שנים רבות וזמן ההגעה שלי לעבודה וממנה חסום מלמעלה בחצי שעה. לפחות ברוב הימים. זה גם לא מגביל את מגוון איזורי התעשייה הרלבנטיים (הייטק זה לא בדיוק התחום שמבטיח לך שנים ארוכות באותו מקום), וגם מאפשר להנות מהעיר הגדולה בערבים וסופי השבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי את מתבלבלת בין אזור התעסוקה פאתי מודיעין לבין הפארק הטכנולוגי. אזור התעסוקה פאתי מודיעין (נקרא גם "מרכז עינב") נמצא ממש סמוך לתחנת הרכבת וצמוד לכביש 431, מרחק הליכה קצרה, (דרך אגב, הוא כולל גם תעשייה קלה וכבדה וגם שטחי מסחר). בקרוב אף יפתחו גשר להולכי רגל שיקצר את המרחק עוד יותר . הפארק הטכנולוגי נמצא צפונה משם, קרוב יותר לכביש 443, ואכן דורש הגעה ברכב. את בטוחה שהיית בראיון בפאתי מודיעין ולא בפארק הטכנולוגי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פאתי מודיעין זה רק תחנת הרכבת שמרוחקת כמה קילומטרים טובים מאזור הלוגיסטיקה והמחסנים המתהדר בשם פארק טכנולוגי. ביניהם נמצא ואדי ענבה ומעליו גשר אחד. הפארק הזה נמשך פחות או יותר על השטח בין 443 לליגת. פאתי מודיעין - קרי תחנת הרכבת - גם מרוחקתת כמה קילומטרים נסיעה או הליכה (500 מ' קו אווירי) מאזור ישפרו שזה פארק הסופרמרקטים והמוסכים של מודיעין. ביניהם אין שום דרך סבירה להגיע אלא ברכב או הליכה של כחצי שעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי כאן: https://www.google.co.il/maps/place/Tzela+HaHar+St+1,...'in-Maccabim-Re'ut/@31.9205473,34.9688095,962m/data=!3m2!1e3!4b1!4m5!3m4!1s0x1502cc6841a0215d:0xd13b187f514bddaf!8m2!3d31.9205473!4d34.9709982 ואם תאמר, 'זה לא אזור התעשיה פאתי מודיעין', ובכן - הרי זה עדיין אזור תעשיה שכביכול יש אליו רכבת, אבל בעצם אין אליו, וגם אוטובוסים יעילים אין ממנו.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עירוב השימושים אמור להביא לזה שיהיה לך לוקוס במרחק הליכה. לא שהחברים שלך יגורו לידך. כשאבנר משבזי רוצה להפגש עם שלי משיכון ל', יואיל ויעלה על אוטובוס או על אופניו, או שתעשה כן היא, או שיעשו כן שניהם ויפגשו במרכז. מה קורה כשיפה ממודיעין רוצה לפגוש את צוף מנוה חמציצים? ________________ הם גם יכולים להכנס לרכבם, אבל אז תהיה להם בעיית חניה. נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבנר לא מסוגל לדווש כי נפצע בסטנגה ושלי מתעבת אוטובוסים ולא מזיזה את הרכב מפחד שיתפסו לה את החניה :) אם היו גאונים במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות היינו מוצאים ברוב אזורי התעשיה מרכזי קניות ובילוי (מסעדת בריאות ברמת חובב ויש לנו שייק חמציצים אוריגינל) היינו מקבלים עירוב שימושים פנטסטי. פארק המדע ברחובות הוא דוגמא למתחם שמפרנס, מאכיל ומספק מענה לתרבות הצריכה ויש אפילו רכבת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |