בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 26/01/17 0:30
689017
אכן, זו השאלה היותר חשובה. הדוגמא שנתת על ניתור בכדורסל ויכולות מתמטיות ממחישה יפה את מה שגדי טאוב ניסח - שלמעשה, הפוליטיקלי קורקט כלל לא אוסר על גזענות, אלא כל כולו מתומצת בכלל הברזל הבא: "על קבוצות חלשות אסור להגיד משהו שישמע שלילי". את הסיבות לכך הסברת יפה - שלא תבין לא נכון, אני מבין לגמרי את ההיגיון והרציונל מאחורי תרבות כזאת, ובכל זאת אני מהרהר בנושא שנים ועולות לי גם לא מעט התנגדויות.

אתה אומר למשל שהנזק שיגרם כתוצאה מהאימרה "לשחורים אין כושר הפשטה" גדול לאין שיעור מאשר "לבנים לא טובים בכדורסל" ולכן יש לגלות הרבה פחות סובלנות כלפי הראשון. הגיוני, אבל מצד שני מה שאתה בעצם עושה, במידה מסויימת, זה לעוות את האמת למען טובת החברה (כפי שאתה רואה זאת). בעצם, לא חשוב בכלל אם זה נכון או לא שלשחורים אין כושר הפשטה - חשוב רק אם עצם העובדה הזאת מועילה או מזיקה לחברה (בהתאם להשקפתך), וזה מסלול מסוכן ללכת בו. אני מסכים אתך שאין טעם להכנס לדיון על האם הבדל כלשהו מעוגן במציאות או לא, העקרון הוא זה שחשוב - והעקרון הוא שאני, לפחות חלק ממני, רוצה לחיות בחברה שבה אם אכן מדען כלשהו יגלה שיש בסיס גנטי להבדלים השכליים בין שחורים ללבנים - הוא צריך להיות חופשי לומר זאת, והדבר צריך להתקבל, למרות שההשלכות שלו עשויות להיות הרסניות. כי אני מאמין שלאמת יש ערך משל עצמה, ואני לא רוצה לחיות בחברה שמספרת לעצמה שקרים מועילים. בקיצור, אני אומר שלגיטימיות של אמירה צריכה להיות תלויה בנכונות שלה. לא במידת הנזק החברתי שהיא עשויה לגרום. אם המציאות היא גזענית לעיתים, הפתרון לכך הוא לא הכחשה.

לעניין ההקשר ההיסטורי. נכון, כשלבן אומר שהוא גאה בגזע שלו או משהו בסגנון הזה, הדבר לא נאמר בואקום, ומילותיו טעונות במאות שנים של דיכוי, קולונאליזם ושיעבוד. מצד שני, אני לא מאמין ב"אבות אכלו בוסר..." אני לא מקבל את זה שאדם לבן נולד עם גיבנת של אשמה בלידתו. אני חושב שאנחנו כחברה צריכים להחליט על גבולות המותר והאסור בכל הנוגע להשתייכות לקבוצה - האם לקבוצה יש זכות לבדל את עצמה? לשמור על זהותה וכל תרבותה? לטעון שהחברים בה טובים מחברי קבוצות אחרות? ברגע שהחלטנו - אותו הכלל צריך להיות תקף לכל הקבוצות. (ואז אולי נצטרך להסביר למה "מדינה לבנה" זה גזעני אבל "מדינה יהודית" זה סבבה לגמרי.) בנוסף, אני לא מקבל את הנטיה הפוסט קולוניאלית לצייר את כל ההיסטוריה כעיגול שבמרכזו גבר לבן, מסביבו כל שאר הקבוצות, והדיכוי זורם אך ורק מהמרכז החוצה. רצח, שיעבוד, אונס וגזענות היו קיימים מאז ומתמיד בכל חברה, והסיבה שהלבנים בלטו בשדה הזה במאות האחרונות היא עליונותם הטכנולוגית שהובילה ליכולת מוגברת לממש את הרצחנות שלהם, ולא בנטיה מהותית להרס. אותם פוסט קולונאלים נוטים גם להתעלם מהעובדה שחוץ ממלחמות, גברים לבנים הביאו עוד כמה דברים לעולם הזה, כמו למשל מדע מודרני, ולמרבה האירוניה גם את הדמוקרטיה הליברלית ואת שיח זכויות האדם.
689019
רק הערה: הבדל מהותי בין מדינה יהודית למדינה לבנה, הוא שכל אחד יכול להפוך ליהודי ולגור במדינה הזו - לשנות את הגזע אי אפשר.
689062
אני לא יודע עד כמה ההבדל באמת מהותי מבחינת שיח הפי.סי. הרי גזענות היא קודם כל ''אפליה על רקע דת, גזע ומין'' כך שאני לא בטוח שאפליה על רקע דתי עדיפה על אפליה על רקע גזעי. אולי לפי ההגדרה הכי קלאסית של גזענות, אבל לא נראה לי שזה רלוונטי היום.
689026
אני מסכים עם רוב מה שאתה אומר. שים לב, גם אני מבקש לא לאסור על חוקרים באקדמיה לחקור את סוגיית הכישורים המנטליים ביחס לצבע העור, ואני בהחלט בעד לדעת את האמת גם אם היא מאכזבת ומאמללת. כתבתי מאמר ברוח זו בנעורי האייליים העליזים.

ועם זאת, ברור לך שזה מסתבך, כן? זה הרי לא שמדען עורך מחקר, מפרסם תוצאה, והופ, למדנו עוד אמת על העולם. מדע תקף זה קשה. הנחות המוצא והאידיאולוגיות של המדענים משפיעות לעתים קרובות על המסקנות. רק עמיתיו של המדען לקהילה שלו יודעים להעריך את חוזק מסקנותיו. ואם זה אזור בעייתי מבחינה אידיאולוגית, ברור שגם הערכות העמיתים מושפעות מאידיאולוגיה. ועוד: מדען שיפרסם תוצאה, לא משנה באיזה חוזק אמיתי, לפיה יש הבדל נוירולוגי מובהק שעושה את השחורים לפחות טובים במתמטיקה, לצד זה שהוא יקבל שיימינג מקיר לקיר מהמוני הדיוטות שאין להם מושג בתחום, יקבל גם חיבוקים חמים מדי מקבוצות שלמות של הדיוטות אחרים שאין להם מושג בתחום, ושלא יעניין אותם אם רוב חברי קהילתו של המדען יטענו שהמחקר קלוש. ומכאן, אם מדען מתעניין בלערוך מחקר כזה, והדיקן אומר לו "כן, אך לא בפקולטתנו", לא בטוח שהדיקן הוא מורעל פיסי עלוב.
689027
ובנוסף, אפילו אם תראה שה"אייקיו המתימטי" של הירוקים נמוך בממוצע בחמש נקודות מהאייקיו המתימטי של האדומים, זה עדיין משאיר המון ירוקים שטובים במתימטיקה יותר מהמון אדומים (כי סטיית התקן בדברים האלה רחבה מאד). אז מעבר לתדמית השלילית הציבורית המזיקה להחריד, שום דבר אופרטיבי לא יצא מזה, או לא אמור לצאת מזה, בבואך לבחון את מי לקבל לדוקטורט במתימטיקה.
689064
אבל המדע לא אמור לשאול "איזו תועלת חברתית תצמח מהמחקר הזה", הוא אמור לשאול רק "האם זה נכון או לא". הפרשנות למחקר המדעי היא על אחריות הציבור, אם אוניברסיטה כלשהי מחליטה שהיא מקבלת מועמדים על סמך פרופיילינג מדעי-גזעי ולא על סמך כישוריו של המועמד האינדיווידואלי, זו בעיה שלה שלא נובעת ישירות מהמחקר המדעי. לא ככה?
689077
המדע בהחלט יכול ואמור לשאול "איזה נזק חברתי/כלכלי/פסיכולוגי" עלול להיגרם ממחקרים כאלה ואחרים. למשל, דומני שבחקר הביולוגי של שיבוטים למיניהם, נמנע המדע משיבוטי אדם בגלל שיקולים כאלה. אני מסכים שזה לא חייב להיות השיקול היחיד או העיקרי, אבל מותר לכלול אותו במערכת השיקולים.
יתירה מזאת, עד כמה שאני מבין, מדעי החברה אמורים לספק תובנות שיש להן גם ממדים מוסריים ותרבותיים, ולא סתם ערימות של מספרים בקשר לנושאי המחקר שלהם.
689187
"יתירה מזאת, עד כמה שאני מבין, מדעי החברה אמורים לספק תובנות שיש להן גם ממדים מוסריים ותרבותיים, ולא סתם ערימות של מספרים בקשר לנושאי המחקר שלהם."

אם ככה מה ההבדל בין חוקר לבין תועמלן...? זה כל הרעיון במחקר, הוא ניטרלי מבחינה מוסרית, הוא עוסק במה שיש ולא במה שראוי שיהיה. למה שאתה מציע קוראים בשפה פשוטה "מדע מגוייס", כשאתה מעוות את הממצאים כך שיתאימו לאידיאולוגיה שאתה מעוניין להשליט. אתה בוודאי מבין עד כמה זה דבר מסוכן, הרי אין דבר כזה "טובת החברה" אלא רק מה שאנשים רואים כטובתה, ובזה אנשים שונים מאד אחד מהשני.
689063
אפשר קישור למאמר?

בוודאי שברור לי שזה מסתבך. כל עוד מדע יעשה על ידי בני אדם ולא על ידי רובוטים, הוא לעולם לא יהיה חף מאידיאולוגיה וממגמות שהן זרות למדע ה"טהור". בני אדם לא מסוגלים להתעלות מעל הדעות, המחשבות והרצונות שלהם. גם אני, אם הייתי שומע על היסטוריון גרמני צעיר שמעוניין לחקור האם השואה באמת קרתה, כביכול ממניעים טהורים של סקרנות מחקרית, כמעט אין סיכוי שהייתי מאמין שאין לו כאן מניעים אידיאולוגיים. הייתי תוהה מה בכלל גרם לו לבחור בשאלה כזאת, הייתי מפשפש בנטיות הפוליטיות שלו, בקיצור, הייתי מתנהג כמו אחרוני שוטרי הפי סי. יש לי דילמה רצינית בעניין הזה, אין ספק.
689072
דיון 216.
הוא דווקא לא כתב דברים נורא מביכים, הירדן ההוא מפעם. חוץ מ"אופרטיווי", זה די מביך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים