בתשובה לנדב, 27/01/17 1:41
689026
אני מסכים עם רוב מה שאתה אומר. שים לב, גם אני מבקש לא לאסור על חוקרים באקדמיה לחקור את סוגיית הכישורים המנטליים ביחס לצבע העור, ואני בהחלט בעד לדעת את האמת גם אם היא מאכזבת ומאמללת. כתבתי מאמר ברוח זו בנעורי האייליים העליזים.

ועם זאת, ברור לך שזה מסתבך, כן? זה הרי לא שמדען עורך מחקר, מפרסם תוצאה, והופ, למדנו עוד אמת על העולם. מדע תקף זה קשה. הנחות המוצא והאידיאולוגיות של המדענים משפיעות לעתים קרובות על המסקנות. רק עמיתיו של המדען לקהילה שלו יודעים להעריך את חוזק מסקנותיו. ואם זה אזור בעייתי מבחינה אידיאולוגית, ברור שגם הערכות העמיתים מושפעות מאידיאולוגיה. ועוד: מדען שיפרסם תוצאה, לא משנה באיזה חוזק אמיתי, לפיה יש הבדל נוירולוגי מובהק שעושה את השחורים לפחות טובים במתמטיקה, לצד זה שהוא יקבל שיימינג מקיר לקיר מהמוני הדיוטות שאין להם מושג בתחום, יקבל גם חיבוקים חמים מדי מקבוצות שלמות של הדיוטות אחרים שאין להם מושג בתחום, ושלא יעניין אותם אם רוב חברי קהילתו של המדען יטענו שהמחקר קלוש. ומכאן, אם מדען מתעניין בלערוך מחקר כזה, והדיקן אומר לו "כן, אך לא בפקולטתנו", לא בטוח שהדיקן הוא מורעל פיסי עלוב.
689027
ובנוסף, אפילו אם תראה שה"אייקיו המתימטי" של הירוקים נמוך בממוצע בחמש נקודות מהאייקיו המתימטי של האדומים, זה עדיין משאיר המון ירוקים שטובים במתימטיקה יותר מהמון אדומים (כי סטיית התקן בדברים האלה רחבה מאד). אז מעבר לתדמית השלילית הציבורית המזיקה להחריד, שום דבר אופרטיבי לא יצא מזה, או לא אמור לצאת מזה, בבואך לבחון את מי לקבל לדוקטורט במתימטיקה.
689064
אבל המדע לא אמור לשאול "איזו תועלת חברתית תצמח מהמחקר הזה", הוא אמור לשאול רק "האם זה נכון או לא". הפרשנות למחקר המדעי היא על אחריות הציבור, אם אוניברסיטה כלשהי מחליטה שהיא מקבלת מועמדים על סמך פרופיילינג מדעי-גזעי ולא על סמך כישוריו של המועמד האינדיווידואלי, זו בעיה שלה שלא נובעת ישירות מהמחקר המדעי. לא ככה?
689077
המדע בהחלט יכול ואמור לשאול "איזה נזק חברתי/כלכלי/פסיכולוגי" עלול להיגרם ממחקרים כאלה ואחרים. למשל, דומני שבחקר הביולוגי של שיבוטים למיניהם, נמנע המדע משיבוטי אדם בגלל שיקולים כאלה. אני מסכים שזה לא חייב להיות השיקול היחיד או העיקרי, אבל מותר לכלול אותו במערכת השיקולים.
יתירה מזאת, עד כמה שאני מבין, מדעי החברה אמורים לספק תובנות שיש להן גם ממדים מוסריים ותרבותיים, ולא סתם ערימות של מספרים בקשר לנושאי המחקר שלהם.
689187
"יתירה מזאת, עד כמה שאני מבין, מדעי החברה אמורים לספק תובנות שיש להן גם ממדים מוסריים ותרבותיים, ולא סתם ערימות של מספרים בקשר לנושאי המחקר שלהם."

אם ככה מה ההבדל בין חוקר לבין תועמלן...? זה כל הרעיון במחקר, הוא ניטרלי מבחינה מוסרית, הוא עוסק במה שיש ולא במה שראוי שיהיה. למה שאתה מציע קוראים בשפה פשוטה "מדע מגוייס", כשאתה מעוות את הממצאים כך שיתאימו לאידיאולוגיה שאתה מעוניין להשליט. אתה בוודאי מבין עד כמה זה דבר מסוכן, הרי אין דבר כזה "טובת החברה" אלא רק מה שאנשים רואים כטובתה, ובזה אנשים שונים מאד אחד מהשני.
689063
אפשר קישור למאמר?

בוודאי שברור לי שזה מסתבך. כל עוד מדע יעשה על ידי בני אדם ולא על ידי רובוטים, הוא לעולם לא יהיה חף מאידיאולוגיה וממגמות שהן זרות למדע ה"טהור". בני אדם לא מסוגלים להתעלות מעל הדעות, המחשבות והרצונות שלהם. גם אני, אם הייתי שומע על היסטוריון גרמני צעיר שמעוניין לחקור האם השואה באמת קרתה, כביכול ממניעים טהורים של סקרנות מחקרית, כמעט אין סיכוי שהייתי מאמין שאין לו כאן מניעים אידיאולוגיים. הייתי תוהה מה בכלל גרם לו לבחור בשאלה כזאת, הייתי מפשפש בנטיות הפוליטיות שלו, בקיצור, הייתי מתנהג כמו אחרוני שוטרי הפי סי. יש לי דילמה רצינית בעניין הזה, אין ספק.
689072
דיון 216.
הוא דווקא לא כתב דברים נורא מביכים, הירדן ההוא מפעם. חוץ מ"אופרטיווי", זה די מביך.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים